למה קק"ל עדיין קיימת

לקרן אין זכות קיום בשנת 2017. היא הפכה למנגנון שמשרת אך ורק את עצמו

קק"ל / צילום: איל יצהר
קק"ל / צילום: איל יצהר

לקרן קיימת לישראל אין זכות קיום בשנת 2017. זה כמובן לא פוגע כהוא זה מזכויותיה ההיסטוריות, אבל בעשרות השנים האחרונות היא הפכה למנגנון שמשרת אך ורק את עצמו. כמה מאגרי מים, מסלולי סינגלים לאופניים, או מסיקי זיתים למשפחות הם אפילו לא עלה תאנה שיכול להסתיר משהו מערוות הגוף המסואב הזה. עם כל הכבוד ליערנים החביבים, מוטב שיעבדו במשרד החקלאות או במשרד להגנת הסביבה. "הקופה הכחולה" היא לכל היותר כסת"ח, בשעה שמרבית התקציב של הקרן נובע משיווק קרקעות המדינה ששייכות כמובן לכולנו.

ובהיעדר שקיפות ובקרה של ממש, הבלגן חוגג. 37 חברי דירקטוריון (לטבע, ענקית התרופות, יש 12 חברי דירקטוריון), שני יושבי ראש, חמישה סגנים, ו"שימוש במשאבים לפני נטיית הלב של מקבלי ההחלטות". לאף אחד אין מושג מהם הקריטריונים למימון פרויקטים, לאף אחד אין מושג איזה פרויקט מאושר אכן יקבל תקציב ועוד. למה מכללת שנקר (תקציב של מיליון שקל) וגן דנה בבית חולים איכילוב (5 מיליון שקל) כן, ואחרים לא? המבקר לא מצא לכך שום תשובה.

מבקר המדינה מציב מעל התנהלות קק"ל "דגל שחור". לדבריו, "על קק"ל לשנות את התרבות הארגונית הנוהגת בה, ולהטמיע בקרב מנהליה את העובדה כי הכסף שהם מנהלים הוא ממונו של אחר - העם היהודי בארץ ובתפוצות".

בפועל, מה שמבקר המדינה לא יכול כנראה לכתוב זה שאי אפשר לשנות תרבות ניהולית בגוף סמי-ציבורי וסמי-פרטי שהוקם לפני 120 שנה. עובדה. הרי פרסומים שליליים על קק"ל יש כבר עשרות שנים, ולאף אחד זה לא הזיז במיוחד.

הקמפיין שבו פתח יו"ר קק"ל דני עטר בימים האחרונים, שבו הוא מתגאה ב"מהפכת השקיפות", הוא כרגע מהפה והלחוץ. מבקר המדינה מאשים את הממשלה ואת הכנסת בכך שחיבלו בהרחבת הפיקוח והביקורת הנדרשים על קק"ל, אולם ישנם יותר מדי סימנים לרצון כללי להנציח את מנגנון ההסתרה. גם הפוליטיקאים וגם ראשי קק"ל יודעים שפתיחה מלאה של הפרוטוקולים ושל הדוחות תמיט עליהם כליה. וכמו שאמר לנו רק באוקטובר מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר, שניסיונותיו לבער את הנגע הביאו בסופו של דבר לעזיבתו את קק"ל, "הדבר הזול ביותר בקק"ל הוא הכסף. אין לקרן זכות קיום ציבורי בהתנהלות הנוכחית".

מדינה שמציינת כמעט 70 שנה להיווסדה לא יכולה להשלים עם גוף ציבורי מושחת כל כך. הפטנט המפורסם, הגדרתה של קק"ל "חברה פרטית בבעלות העם היהודי", אינו מחזיק מים, אלא בעיקר את 900 עובדי קק"ל, או בעצם כמה עשרות אנשי הנהלה ואנשי שלומם. מי שמחבב גוף שניתן "לגנוב איתו סוסים" במדינה דמוקרטית (הזרמת כספים ללא פיקוח ובקרה) חייב לקרוא את דוח המבקר. מהשורה הראשונה מתברר שקק"ל גונבת את החמורים - 8.5 מיליון אזרחי המדינה (ועוד כמה אלפי יהודים תמימים שממשיכים להאמין במוסד שעברו המפואר הרחק מאחוריו).