רכבת ישראל מציגה: חדר בריחה

תוך פחות מחצי שעה ברכבת לירושלים? אחיזת עיניים

הדרגנועים מקומת הרציפים / צילום: עמוד הפייסבוק שבתשתיות
הדרגנועים מקומת הרציפים / צילום: עמוד הפייסבוק שבתשתיות

את תחנת "האומה" בירושלים מייחצנים כ"נסיעה שתימשך פחות מחצי שעה" מתל-אביב, אך זו אחיזת עיניים. לכל מסע ברכבת יש להוסיף את הזמן מרגע שמגיעים לשטח תחנת המוצא ועד שעולים לקרון, ומהרגע שקמים מהמושב ברכבת ועד לאמצעי התחבורה שמביא ליעד הסופי.

בגלל המרחק המתבקש ממסילה, הכניסה והיציאה נמשכות זמן, ובישראל יש להוסיף בידוק ביטחוני, המתארך במקרה של צפצוף. אם מגיעים בכלי רכב פרטי, מכונית או אופניים שנועלים בחוץ, החניה לוקחת זמן, וגם ההליכה ממנה לתחנה. מי שמשתמש יודע, כי על מנת שלא לאחר רכבת בתחנה קטנה ולא עמוסה, כדאי להגיע עד שבע דקות לפני מועד היציאה. בתחנה גדולה בשעת העומס צריך לבוא 10 דקות ואפילו רבע שעה קודם.

גם יציאה כרוכה בזמן. תור הנוסעים מתחיל בירידה מהקרון, ממשיך במדרגות מהרציף, במכונות הכרטוס ועד לדלתות המסתובבות החוצה. לכן נסיעה מבית יהושע לתחנת האוניברסיטה בתל-אביב נמשכת על המסילה 16 דקות, אך בבוקר תארך 45 דקות, בגלל ריבוי נוסעים.

חילוץ בארבעה שלבים

כעת ננסה לחשב את הדרך לתחנת האומה מסבידור בת"א, שאליה כדאי להגיע לפחות 10 דקות לפני מועד יציאת הרכבת, בהנחה שעד אז תיפתח הכניסה הנוספת מדרום ולא צריך לקנות כרטיס בקופות. אם אין לכם כרטיס, תוסיפו עשר דקות.

התוספת בתחילת המסע היא הבלוף הקטן, הבלוף הגדול הוא ביציאה בירושלים, מתחנה שנמצאת 80 מטר מתחת לאדמה, וההיחלצות ממנה מתוכננת כך: שלב ראשון, מעבר ממפלס הרציפים ל"אולם הנוסעים" שנמצא 6 מטר מעליו, בדרגנוע, במדרגות רגילות, או באחת משתי מעליות, כל אחת ל-12 איש בלבד. השלב השני הוא מפלס הביניים שגובהו 56 מטרים (כגובה מבנה עיריית ת"א), בו 4 דרגנועים ברוחב מטר (לשני הכיוונים), ושלוש מעליות, כל אחת ל-33 איש, כלומר במקרה הטוב הן יסיעו בבת אחת 100 נוסעים בכל סיבוב. המעליות שעולות במהירות 26 שניות פולטות נוסעים לאולם מכונות הכרטוס. יש 15 מכונות, וכשעוברים אותן עולים בדרגנוע או במדרגות עוד 8 מטרים (פי שניים גובה מהדרגנועים שבהם עולים מתחנות תל-אביב) למפלס שלישי, שם בדרך הלוך עושים הבידוק הביטחוני. במפלס זה עוברים לדרגנוע הרביעי והאחרון שגובהו 8 מטרים (עוד בניין בן שניים וחצי קומות) ואז מגיעים סוף סוף לרחוב.

בתחנה יש חניון ל-1,300 מכוניות (פי שניים מחניון הבימה בתל-אביב), חפור לעומק 5 קומות, שאליו מגיעים דרך מעבר תת קרקעי ממפלס הבידוק בגובה 8 מטר מתחת לפני הקרקע, ויש ממנו 6 יציאות לכלי רכב.

לפי רכבת ישראל היציאה מ"האומה" תימשך 9 דקות. תחזית נכונה בדחק, אם הגעת לבד ולא עם עוד אלף איש המתוכננים לרדת שם בבת אחת. כלומר, אם אין תור ביציאה מהקרון, אם לא עומדים עוד נוסעים בדרגנועים, אם המעליות עומדות ריקות ב"הכן", בלי להזמין ובלי שצריך לחכות לנוסעים שיוצאים ממנה, ולגלי הנוסעים שהגיעו למעליות לפניך, ובלי תור במכונות התיקוף. זה נכון אם אף נוסע לא חוסם את הדרך כשנעצר לקשור שרוך בנעל, לדחוף עגלת ילדים או להעמיס מזוודה, זה נכון אולי אם ירדו מהרכבת מעט נוסעים ויעלו עליה עוד פחות.

 

בלי נוסעים בכיוון הנגדי

כולם מקווים שהקו שעלויות הקמתו כבר נושקות ל-10 מיליארד שקל, ייצא בקרונות מלאים בכל בוקר וערב לשני הכיוונים. אם זה יקרה, אחרוני הנוסעים יצאו בין 20 ל-30 דקות אחרי שהרכבת הגיעה לרציף לירושלים. מי שהגיע בבוקר במכונית לתחנה עלול לקבל בערב 40 דקות ביציאה שתכלול מסע לחניון וממנו. השורה התחתונה: היציאה מתחנת האומה עלולה להימשך כמעט כמו זמן הנסיעה באותה מכונית דרך המנהרות החדשות שנפתחו השבוע על הקו ירושלים-תל-אביב.