השופט המחוזי עודד מאור משגר מסר לרשמי ההוצאה לפועל

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, עודד מאור, ידוע כשופט יצירתי, שאינו שוקט על שמריו והמרבה להציע פתרונות מקוריים לבעיות המגיעות לאולמו. בשבוע שעבר ניצל מאור בקשה, שהגישה לו מרים אברהמי (באמצעות עו"ד גיא נצר), על-מנת לשגר מסר חשוב לרשמי ההוצאה לפועל, שמטרתו להיטיב עם חייבים מעוטי יכולת כלכלית, שסכום חובותיהם אינו גבוה יחסית, ולחסוך מהם את ההוצאות הכרוכות בניהול הליכי פשיטת-רגל.

על-פי הדין הקיים, כאשר רשם ההוצאה לפועל נוכח כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, וכאשר הוא סבור כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת-רגל כדי להביא תועלת, עליו למסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת-רגל.

בפועל, חרף זאת שהחובה המוטלת עליהם היא רק ליידע את הצדדים בדבר הליכי פשיטת-הרגל, מרבים רשמי ההוצאה לפועל להפנות את הצדדים להליכי פשיטת-רגל. כך מוצאים את עצמם חייבים רבים מועברים למערכת הדינים החלה על חדלות פירעון, ובסופו של הליך פשיטת-הרגל הם מגיעים להסדר או להפטר. סיום שכזה אינו אפשרי בהליכי הוצאה לפועל, שבמסגרתם ההליך מסתיים רק בפירעון מלוא החוב.

על-מנת לנקוט בהליכי פשיטת-רגל, על החייב לפנות לעורך דין ולשלם לו שכר-טרחה נכבד. זהו פרדוקס - שהרי המדובר במי שידו אינה משגת לשלם. אילו הייתה הפרוטה מצויה בכיסו, הוא היה משלם את חובותיו.

השופט מאור ניצל את העובדה שחובותיה של אברהמי, שבאה בפניו בבקשה למתן הפטר במסגרת הליך פשיטת-רגל, עמדו על כ-63 אלף שקל בלבד, על-מנת לנסות ולשנות את הדרך בה הולכים רשמי ההוצאה לפועל, ועל-מנת לחסוך בכך מחייבים רבים את הצורך לפנות להליכי פשיטת-רגל.

"מדוע לא ניתן היה לפתור את מצוקתה הכלכלית (של אברהמי - א'ט') עוד בשלבים מוקדמים יותר - במסגרת הליכי ההוצאה לפועל", תמה מאור. "על כך מצאתי להרחיב", הוסיף, תוך שאינו מתעלם מכך שקביעותיו חורגות מעניינה הספציפי של החייבת שהופטרה. "אם יהיה בדברים אלה כדי להביא תועלת לחייבים ולנושים אחרים - דיינו", כך מאור.

תחילה הבהיר מאור כי בעצם ההפניה להליכי פשיטת-רגל, בה נוקטים רשמים רבים, אין פסול. לדידו, המדובר במעבר טבעי וראוי, כאשר מערכת ההוצאה לפועל אינה אלא מערכת של אכיפת חיובים. הוא לא הסתפק בכך והוסיף כי "המצב המשפטי הנוהג ב-20 השנים האחרונות... הוא כי לתוך חוק ההוצאה לפועל נוצקה מערכת דינים שעניינה חדלות פירעון, בדמות הפרק בדבר 'חייבים מוגבלים באמצעים', תוך שלא גובש במסגרת דינים זו כל פתרון לשאלת השנים הארוכות, בהן שוהים חייבים במערכת ההוצאה לפועל, מבלי שניתנה תקווה - לא לחייבים שאינם יכולים להיחלץ ממעגל החובות מחד, ולא לזוכים, שאינם מקבלים את המגיע להם בדין מאידך".

על-פי מאור, בהסדירו את הדין בנוגע לחייבים מוגבלים באמצעים, ביקש המחוקק לפתור באופן זמני את סוגיית החייבים בעלי היכולת הכלכלית המוגבלת. המחוקק אף ציין כי יש לתקן את פקודת פשיטת-הרגל כך שיתאפשר לחייבים לפנות בעצמם להליך זה. סוגיה זו עדיין לא נפתרה, ואלפי חייבים מוגבלים באמצעים נותרו ללא פתרון מעשי של ממש.

"מובן שאין להתעלם מהניסיון לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים במסגרת חוק ההוצאה לפועל... במסגרתו התאפשר לרשם ההוצאה לפועל ליתן הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים", המשיך מאור בהילוכו. "אולם אנו נמצאים למדים כי מספר החייבים שזכו להפטר במסגרת זו עומד על 170, וזאת בפרק זמן של למעלה משנה", הוסיף.

נתונים אלה הביאו את מאור לקבוע כי יש למצוא פתרון נוסף לאותם חייבים מעוטי יכולת כלכלית, שהוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים, ושסך חובותיהם אינו עולה על 150 אלף שקלים. על-פיו "אין בהכרח צורך מוסדי להעברתם להליכי פשיטת-רגל (שהם מורכבים ויקרים יותר), תוך שייעשה שימוש על-ידי רשמי ההוצאה לפועל אך בכלים המשפטיים העומדים לרשותם היום, בשים לב לכך שהליך שחרור החייבים מעול החובות יהיה קצר ומהיר יותר".

לשם כך מציע מאור לעשות שימוש בהוראת חוק העוסקת במתן צו איחוד תיקים והמסמיכה את רשמי ההוצאה לפועל למנות ממונה על תיק האיחוד. "רשם ההוצאה לפועל יכול למנות אדם כממונה בתיק איחוד, שסמכויותיו תהיינה מוגבלות אך לחקירת החייב ואיתור נכסים, וכן להציע הצעה להסדר בין החייב לזוכים".

על-פי הצעתו של מאור, לאחר חקירת החייב ולאחר בחינת נכסיו, יהיה הממונה מוסמך לזמן אסיפת זוכים ובמסגרתה להציע לזוכים הסדר לסילוק חובות החייב כלפיהם. ככל שהזוכים יסכימו להסדר המוצע, יועבר זה לאישור רשם ההוצאה לפועל ויחייב.

"לא יגיע הממונה להסדר עם כלל הזוכים - הרי החייב יכול ויפנה להליכי פשיטת-רגל, או שהממונה יגיע להסדר עם חלק מהזוכים, וההליך הפרטני שלא הגיע להסדר יוצא מתיק האיחוד (תוך הותרת עיכוב ההליכים על כנו עד לסיום ההליכים בתיק האיחוד)", קבע מאור והוסיף: "מובן שזוכה יוכל לנקוט בהליכי פשיטת-רגל כנגד חייב, והדבר נכון בכל עת".

מאור הוסיף והציע כי שכרו של הממונה בתיק האיחוד ישולם מתוך כספים שהעביר החייב במסגרת הסדר הזוכים, כחלק ממנו, וזאת בין אם כנגזרת מסכום ההסדר ובין מסכום שיקבע רשם ההוצאה לפועל על-פי שיקול-דעתו.

על-פי מאור, ההליך המוצע יבוצע כולו בפיקוח רשם ההוצאה לפועל. הוא ציין את התועלת הרבה שיפיק החייב מהליך זה, כאשר לא יהיה עליו לפנות להליכי פשיטת-רגל, על כל המשתמע מכך. מאור ציין גם את התועלת הרבה שיפיקו הזוכים מן ההליך המוצע, כאשר הם יהיו מעורבים יותר בהליך גביית החובות, ויזכו לראות את קניינם, או חלקו, מושב להם בפרק זמן קצר יותר.

מאור לא הסתפק בכך, והוסיף: "לא למותר להזכיר את ההוצאות במסגרת הליך פשיטת-הרגל, שיכול ויצטמצמו במסגרת מוצעת זו, וכספים נוספים יופנו לחלוקה בין הזוכים".

מודע לחדשנות הצעתו, "הרגיע" השופט מאור בקובעו כי בהסדר המוצע לא יהיה כדי לסתור או למנוע את האפשרות של חייב או של נושה לנקוט בהליכי פשיטת-רגל. "אלא שהמדובר במקרים בהם החובות של החייב נמוכים הם באופן יחסי, בהם האפשרות לסיום ההליך בין החייב לנושים רבה היא, וזאת בהתחשב בכך שאין בהכרח תוחלת או תועלת כלכלית להמשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב, ומנגד בהיעדר נכסים מהם ניתן להיפרע הרי שבנסיבות מסוימות - גם במסגרת הליכי פשיטת-רגל לא תהא לעתים הצדקה להמשכם, והחייב ממילא יזכה להפטר, לכן גם לזוכים יש תמריץ להשתתף בהליך הסדר זה".

נחזור על דבריו של מאור, שהסביר כי אף שקביעותיו אינן נחוצות לשם הכרעה בבקשה שהובאה בפניו, הרי "אם יהיה בדברים אלה כדי להביא תועלת לחייבים ולנושים אחרים - דיינו" (פש"ר 20399-08-14).