הוט עושה בית ספר לרגולציה: איך מקבלים בלי לתת

חברת התקשורת שנמצאת בשליטת פטריק דרהי ממשיכה לקבל הטבות מהמדינה - והציבור משלם את המחיר

פטריק דרהי/ צילום:אלון רון
פטריק דרהי/ צילום:אלון רון

פטריק דרהי, הבעלים של קבוצת אלטיס שהיא הבעלים של חברת הוט, הוא כנראה אחד האנשים היותר מתוחכמים שמסתובבים בעולם התקשורת. דרהי יודע להזיז דברים שאחרים לא יודעים, ודוגמה לכך היא היכולת שלו להשפיע על הרגולציה בישראל כמו שאף אחד בהוט לא ידע לעשות אף פעם, כולל הטייקונים ששלטו בהוט לאורך השנים. משפחות דנקנר, פישמן, מוזס ועוד רבים וטובים - אף אחד לא מתקרב לקרסוליו של דרהי כאשר הוא רוצה למנוע מהלכים שעשויים להזיק להוט. מה שנקרא, יש לו את הדרכים שלו. 

קיראו עוד ב"גלובס"


הגישה הזאת של דרהי באה לידי ביטוי בשני אירועים יוצאי דופן בזמן האחרון: הראשון היה תרגיל הפריסה האוניברסלית, והשני הוא תרגיל השימוש בתשתיות בזק שעבר בחוק ההסדרים.

בתרגיל הראשון משרד התקשורת כרת דיל עם הוט שיאפשר לה להשתמש בתשתיות בזק, כחלופה לפריסה אוניברסלית. בתרגיל השני הוכנסה הוט באדיבות האוצר להסדרה שתאפשר לה להשתמש בתשתיות בזק, במקום לפרוס תשתיות עצמאיות משל עצמה.

צריך להיות כנים ולומר שבשני המקרים היה היגיון מסוים במהלכים של מקבלי ההחלטות. השאלה היא מה הוט הייתה אמורה להביא בתור נדוניה, והמסקנה היא שהוט היא אלופה בלקבל מבלי לתת. פשוט גאונות.

אחת האגדות סביב הוט מספרת כי בכיר מקרב בעלי השליטה בקבוצה אמר פעם שבמקום שהחברה תחזיר חובות, היא ממחזרת אותם. אחד הבכירים בהוט סיפר כי שמע זאת מפי הגבורה. הנדסה פיננסית של המומחים ביותר.

לא היינו נדרשים לסיפור הרקע אלמלא הוט עתרה שלשום (א') לבג"ץ כנגד משרד התקשורת, בדרישה לערוך לה שימוע נוסף בנושא רפורמת השוק הסיטונאי.

זוכרים את עניין מיחזור החובות? אז גם כאן באה לידי ביטוי אותה שיטה: היכן שאפשר להרוויח עוד זמן, וכתוצאה מכך נתקעים מקלות בגלגלים - הוט תעשה זאת. משרד התקשורת לא רוצה/יכול להשלים את רפורמת השוק הסיטונאי שהוט היא חלק ממנה, וכך התחרות מצד פרטנר וסלקום היא רק על גבי תשתיות בזק.

אך הפעם נראה כי הוט עוברת כל גבול. מעניין איך הרגיש שלשום מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שהיטיב עם הוט רק לפני כמה חודשים במאות מיליוני שקלים ביחד עם צחי הנגבי, כאשר הוט הגישה בג"ץ שתוצאתו תהיה לתקוע שוב את הרפורמה? האם שניהם באמת סבורים שזה גשם? כנ"ל גם לגבי האוצר, שתמך בהוט ונלחם כארי על-מנת לתת לה להשתמש בתשתיות בזק. משרד התקשורת התנגד, אך האוצר לא ויתר ובסוף ניצח.

עכשיו אגף התקציבים, שכל-כך נלחם שהוט תהיה חלק מרפורמת השוק הסיטונאי, דחף לאפשר לה להשתמש בתשתיות בזק בחוק ההסדרים, ועכשיו הוא מקבל את גמולו דרך בג"ץ שהגישה החברה שלשום. הוא שאמרנו - הוט יודעת לקחת, קשה לה לתת.

מה הציבור קיבל מהדילים?

איש אינו מסוגל להבין מה עבר במוחו של פילבר כאשר הגה את הדיל עם הוט. פילבר הוא מגה-פוליטיקאי. הוא מכר לנו סיפור שאומר שהוט בתמורה לדחייה בפריסה האוניברסלית לשנה, תתחייב להשקעות של מיליארד שקל בתשתיות. נשמע לכם מוכר הדיל הזה? זה בדיוק אותו דיל שפילבר מנסה לעשות עם בזק.

הבעיה היא שהוט לא הציגה עד עתה אף תוכנית להשקעה בתשתיות, אך את שלה היא כבר קיבלה. הוט גם הודיעה כי לא תשקיע השנה בשדרוג הקצבים, אז מה קיבל הציבור מהדילים האלה? בג"ץ נגד קידום התחרות על גבי הרשת שלה.

במקרה השני הוט לא הייתה אמורה לקבל הטבה של מאות מיליוני שקלים בשימוש בתשתיות בזק הפיזיות. הוט מוחזקת על-ידי משרד התקשורת כחברת תשתיות עצמאית, אך משרד האוצר רצה לשבור את ההגמוניה של בזק במשרד התקשורת בשנה האחרונה והתעקש שהוט תהיה חלק מההסדרה, בניגוד לעמדת פילבר. בזק צדקה בגדול בהתנגדות שלה, והמאבק שלה היה ראוי. לא דין הוט כדין פרטנר או סלקום, שהן חברות נעדרות תשתית עצמאית קווית.

בהמשך כבר אי-אפשר היה להוציא את הוט מההסדרה, כי ההתנגדות לבזק שסיכלה חלק ניכר מהרפורמה בעצמה ולא אפשרה שימוש בצינורות התקשורת שלה - הייתה כל-כך גדולה ועוררה כל-כך הרבה ביקורת ציבורית, עד שאי-אפשר היה להחריג את הוט, וחברי ועדת הכלכלה הלכו עם האוצר אחרי שהבינו שמשרד התקשורת משרת את האינטרסים של בזק. בקיצור, סלט שלם של אינטרסים שמעידים על השבר הגדול בשוק התקשורת. שוק שמנוהל כבזאר טורקי שהדילים שבו נסגרים כל הזמן מתחת לשולחן, ומי שמשלם את המחיר זה רק הציבור.

השאלה המרכזית היא איך יכול להיות שהרגולציה בישראל לא התנתה את ההטבות להוט בהסרת כל התנגדות לשוק הסיטונאי והבטחה שתאפשר גישה למתחרים לתשתיות שלה? איך זה יכול להיות? ב-2014 הבטיח משרד התקשורת שהוט תהיה חלק מרפורמת השוק הסיטונאי, ועד עכשיו היא לא שם בין היתר בגלל שהצליחה לתקוע מקלות בגלגלי המשרד, אז איך קורה שבתמורה מעניקים לה מיליארדי שקלים בהטבות בלי שום התניה? צריך להודות על האמת - אם היה מדובר בבזק, היא הייתה על השיפוד של התקשורת וחברי הכנסת. אצל הוט זה לא קורה.

לאחרונה ביקר בישראל מנכ"ל קבוצת אלטיס, מישל קומבס, שבא עם ההנהלה הבכירה שלו לביקור בהוט. קומבס נשאל על-ידי העיתונאים מדוע הוט לא משקיעה בהגדלת המהירות ללקוחות, כפי שעושה הקבוצה בצרפת למשל. התשובה שלו הייתה פשוטה וכנה: זה יגיע, הוא אמר, אבל לא השנה - כלומר לא ב-2017. זאת אומרת שאולי ב-2018 נראה את הוט מתחילה בשדרוג הרשת שלה.

הפעילות בצרפת חשובה יותר

איך פילבר ומשרד התקשורת מתעלמים מכך? האמת שזה לא מפתיע. רק בישראל, כתוצאה מכמויות בלתי נדלות של יחסי ציבור שעושים בהוט, סבורים כי החברה היא גולת הכותרת של אלטיס. בשורה התחתונה הוט מהווה כמה אחוזים בודדים בלבד מהקבוצה, ולכן את המאמץ משקיעים במדינות גדולות יותר. עם כל הכבוד לישראל, לדרהי הפעילות בצרפת חשובה יותר.

דרהי הוא איש המפתח כדי להבין את הלך החשיבה של הוט. במסיבת עיתונאים נדירה שערך לפני כמה שנים, הוא אמר שמבחינתו הוט לא רוצה להיות "בזק 2". זה הפתיע, כי כולנו יודעים שהוט היא חברת תשתית עצמאית עם פריסה כמעט אוניברסלית, ושהיא מתחרה בבזק. אז למה דרהי שינה את התפיסה?

ההסבר פשוט: דרהי יודע שאין מתנות חינם. הוא לא רוצה שיתפסו אותו כ"בזק 2" כדי שלא יחילו עליו את הרגולציה של בזק. הוא השכיל להעמיד את הוט בצד של פרטנר וסלקום, וכך בודד את בזק כחברת התשתיות היחידה שאת תשתיותיה צריך להנגיש לטובת התחרות. אליפות.