האוצר ורשות המסים יוזמים מהפכה במיזוגים ובשינויי מבנה

ביוזמת שר האוצר, משה כחלון, ומנהל רשות המסים, משה אשר, ובמסגרת הפעולות אותן נוקטת רשות המסים על-מנת לסייע ולקדם הקלות במיזוגים ורכישות, בדגש על חברות היי-טק, תובא לממשלה ולוועדת השרים לענייני חקיקה, ביום ראשון, טיוטת חוק לתיקון חלק מפקודת מס הכנסה, המסדירה את התנאים בהם שינויי מבנה בחברות לא יחויבו במס. מדובר במקרים בהם מבחינה מהותית לא היה מימוש כלכלי אמיתי המצדיק חיוב במס, וזאת בשל השמירה על הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים.

מטרתו העיקרית של התיקון המוצע היא הגמשת המגבלות החלות בעת ביצוע שינויי המבנה, ובכלל זה מתן אפשרות רחבה יותר ל"כניסת משקיעים" לחברה, הרחבת האפשרות למימוש זכויות, מתן אפשרות לביצוע שינוי מבנה מורכבים והסרת חסמים נוספים בדין הקיים. בנוסף, התיקון המוצע שואף לקבוע נוסח אחיד ככל האפשר לעניין מגבלות החלות על שינויי מבנה שונים ולפשט את הוראות הפקודה.

במסגרת הצעת החוק צומצמו באופן ניכר המגבלות החלות על בעלי הזכויות בחברות המשתתפות בשינויי מבנה, הורחבה באופן ניכר האפשרות למכירת זכויות על-ידם, וכן הורחבה האפשרות להקצאת זכויות חדשות לבעלי זכויות קיימים וחדשים.

כמו כן, הורחבה באופן ניכר האפשרות לבצע שינויי מבנה נוספים במהלך תקופת המגבלות מבלי שהדבר ייחשב כהפרת התנאים והמגבלות החלים על שינוי המבנה הקודם, וכן נקבע לראשונה כי יתאפשר תשלום במזומן מאת החברה הקולטת לבעלי מניותיה של חברה מעבירה/נעברת אגב המיזוג.

בנוסף, בוטל הצורך בקבלת אישור מראש של מנהל רשות המסים בעת מיזוגן של חברות בדרך של החלפת מניות ובעת ביצוע פיצול אנכי, וקוצרה תקופת המגבלות החלה בעקבות מיזוגן של חברות בדרך של החלפת מניות, והיא הועמדה על שנתיים ממועד המיזוג.

כמו כן, צומצמו המגבלות החלות על קיזוז הפסדים בעקבות מיזוג סטטוטורי במקרים מסוימים, ובוטלו המגבלות על קיזוז הפסדים החלות לאחר פיצול, הורחבה האפשרות של שותפים בשותפות או בעלים משותפים בנכס להעבירו ללא חבות במס גם לחברה קיימת.

באוצר וברשות המסים הסבירו כי הצעת החוק נולדה על רקע חוסר הבהירות של החוק בנושא. "מתוך הניסיון שנצבר לאורך השנים עולה כי חלק זה בפקודת מס הכנסה במתכונתו הנוכחית אינו נותן מענה מלא התואם את הסביבה הכלכלית המודרנית, תוך כך שהוא יכול להביא לעיכוב את ביצוען של עסקאות ובמקרים מסוימים אף להוות חסם ומגבלה לביצוע שינוי המבנה", נכתב בהודעת האוצר והרשות בנושא.

בהצעת החוק ניתן דגש על שינויים המיועדים לצורכי החברות הפועלות בתחום ההי-טק, זאת בשל החשיבות הרבה של חלק זה בפקודת מס הכנסה לצמיחתן ולביסוסן כחברות מובילות בתחומים בהם הן פועלות. בחברות אלה, המתאפיינות בדינמיות עסקית, שיעורי צמיחה גבוהים ובשינויים תכופים, ביצוע שינויי מבנה הוא כלי מרכזי המקל עליהן לגייס הון, לרכוש פעילויות ולערוך שינויים אשר מטרתם להרחיב את פעילותן העסקית.

שר האוצר, משה כחלון, מסר כי "הרפורמה תקל על ביצוע של מיזוגים בצורה משמעותית. החלפת מניות תתבצע במסלול ירוק ללא רולינג, ואף יתאפשר שחלקה יהיה במזומן. כמו כן, ניתן להמשיך לעשות עסקאות ולשנות מבנה בעלות ולקזז הפסדים במקרים רבים יותר. אנחנו משפרים את היכולות של החברות בתחום ההיי-טק שמיזוגים הם אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלהן". 

מנהל רשות המסים, משה אשר, הוסיף כי "מהניסיון שנצבר לאורך השנים ברשות המסים בטיפול בעסקאות של שינויי מבנה תוך בחינת הצרכים של הגופים העסקיים, בדגש על חברות ההיי-טק במשק, עלה הצורך להביא לשינויים בחקיקה שיקלו על ביצועי עסקאות אלה. השינויים המוצעים ישפרו את יכולות החברות השונות לבצע עסקאות של מיזוגים ושינויי מבנה אחרים ויתרמו משמעותית לצמיחתן".

התיקון נמצא בראשית דרכו החקיקתית, ואולם הוא כבר זוכה לתמיכה בקרב מומחי המס. לדברי עו"ד ורו"ח יום טוב אבדי, שותף וראש קבוצת המיסוי הישראלי במשרד פרל-כהן, "מדובר בתזכיר חוק חשוב מאין כמותו, ששוק עסקאות המיזוגים זקוק לו כמו אוויר לנשימה. המחוקק חייב לאמץ אותו בשתי ידיים. אחרי למעלה מ-20 שנה של מגבלות ותנאים נוקשים, תוכלנה חברות ויזמים שכבר היו מעורבים בעסקאות להיכנס לעסקאות נוספות במרווחי זמן קצרים יותר, בפחות ביורוקרטיה ועם הקלות משמעותיות שיש בהן כדי לקדם את החברות בכלל ואת שוק ההיי-טק בפרט". 

לדברי עו"ד רן דימנט, המתמחה במשפט מסחרי ומייצג חברות היי-טק, "על ההצעה הנוכחית ניתן לומר - מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. מדובר בהצעה שבמקרה שתתקבל, אכן צפויה לסייע לפעילותן של החברות אשר שינויי המבנה הם אלה שמאפשרים להן להתרחב ולגייס הון קריטי להמשך פעילותן".

עו"ד דימנט מציין עוד כי "עד היום, בעסקאות מיזוגים הנושא של אישור רשות המסים היה גורם מעכב, ובמקרים מסוימים כמעט מכשיל. לאחר שתנאי העסקה היו נסגרים, היינו מגישים לרשות פנייה לרולינג וממתינים להתייחסות. לא פעם, תקופת ההמתנה הזו הובילה לסיטואציות 'לא נעימות', לסגירות שהתעכבו ואף הביאו כמעט לביטול עסקאות. לכן, מדובר בתיקון חשוב מאוד. במיוחד המסלול הירוק שצפוי לאפשר לצדדים להתקדם עם העסקה במהירות. בנוסף, ההצעה הנוכחית צפויה לשחרר את המירוץ המלאכותי שהיה נוצר לסגירת עסקאות דווקא בדצמבר - כדי לצמצם את פרק הזמן של ההמתנה עד לביצוע עסקת רכישה נוספת". 

עו"ד ורו"ח אחו פרנק, ראש מחלקת המיסוי במשרד צמח-שניידר, משרד אשר גם מוביל מחלקת היי-טק, מיזוגים ורכישות מהבולטות בארץ, מוסיף כי אם צריך "לדרג" את החשיבות של רכיבי ההצעה, החשיבות הגדולה טמונה בהצעה להרחיב ולהגמיש את האפשרויות למכירת זכויות על-ידי בעליהן, להרחיב את האפשרות להקצאת זכויות חדשות לבעלי זכויות קיימים וחדשים.

לדבריו, "הסעיף חשוב בעיקר בחלקו המתייחס לגיוס הון נוסף, משום שהתנאים הקיימים כיום מכניסים לעתים את החברה הממוזגת למיטת סדום של מימון בתקופת המגבלות".

בנוסף, לדברי עו"ד פרנק, "ישנה חשיבות גדולה לביטול הצורך בקבלת אישור מראש של מנהל רשות המסים בעת מיזוגן של חברות בדרך של החלפת מניות ובעת ביצוע פיצול אנכי, וכן של קיצור תקופת המגבלות החלה בעקבות מיזוגן של חברות בדרך של החלפת מניות, שלפי ההצעה החדשה תעמוד על שנתיים ממועד המיזוג. סעיף מדובר בשינוי חשוב, משום שלעתים עסקאות מיזוג נופלות או נעשות באופן בלתי יעיל, עקב הצורך לחכות חודשים רבים עד אשר יתקבל אישור רשות המסים.

"עד כמה יביא הסעיף תועלת? הדבר תלוי מה יהיו תנאי הכניסה לאותו 'מסלול ירוק'. באשר להצעה להרחיב את האפשרות לבצע שינויי מבנה נוספים במהלך תקופת המגבלות מבלי שהדבר יחשב כהפרת התנאים והמגבלות החלים על שינוי המבנה הקודם, מדובר ככל הנראה בעיגון חקיקתי של פרקטיקה קיימת, אם כי גם לעיגון זה חשיבות לא מעטה".