העליון אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת טי.אר. אינסטרום

בית המשפט העליון מאפשר למחזיקי האג"ח של חברת טי.אר. אינסטרום הציבורית לשעבר לנהל תביעה ייצוגית נגד החברה ובעליה לשעבר, ישראל רמות וצבי דוידוביץ'. השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן וענת ברון קיבלו אתמול (ד) את הערעור שהגיש זאב זאבי, מחזיק אג"ח באינסטרום, והתירו לו לנהל את התביעה הייצוגית, בעילה של הפרת חובות הדיווח לפי דיני ניירות ערך והתרשלות והטעיית מחזיקי האג"ח של החברה.

העליון ביטל את קביעת שופט המחוזי בתל-אביב, יהודה פרגו, כי לא התקיים קשר סיבתי בין הפרת חובות הדיווח של הנתבעים לבין נזקיהם הנטענים של מחזיקי האג"ח. העליון קבע כי המחוזי טעה כשאימץ חוות-דעת של פרופ' נחום ביגר, לפיה אין אפשרות סבירה שייקבע כי יש קשר סיבתי בין היעדר דיווח נאות של החברה ובעליה בנוגע להחלטה להשקיע את כספי ההנפקה במכשירים פיננסיים ספקולטיביים, לבין נזקיהם הנטענים של מחזיקי האג"ח.

בנוסף, העליון החזיר את הדיון למחוזי בכל הנוגע לאחריות של חברת רואי החשבון זיו-האפט שסיפקה שירותי ראיית חשבון לאינסטרום. זאת, כדי שהמחוזי ידון בהפרת חובותיה של זיו-האפט כלפי המשקיעים ועל-מנת שידון ויחליט אם לאשר לנהל את התביעה הייצוגית גם נגד זיו-האפט.

עם זאת, העליון דחה את הבקשה לנהל ייצוגית גם נגד הדירקטור לשעבר באינסטרום, חמי בן-נון.

קשר סיבתי?

אינסטרום הוקמה על-ידי רמות ודוידוביץ' כחברה פרטית ב-1998, והיא עוסקת בתכנון, פיתוח, ייצור ושיווק של מכשור רפואי לרפואת שיניים. באפריל 2006 הפכה אינסטרום לחברה ציבורית ופרסמה תשקיף בו הציעה לציבור לרכוש אג"ח מסדרה א'. בתשקיף נאמר כי אינסטרום תשקיע את הכספים שגייסה בהנפקה באופן סולידי ובתחומי פעילותה. בהנפקה גייסה החברה כ-46.6 מיליון שקל, מתוכם מתוכם 34.32 מיליון שקל באג"ח.

עם הפיכתה של אינסטרום לחברה ציבורית, החזיק רמות ב-38.7% מהמניות וכיהן בה כדירקטור, כמנכ"ל וכאחראי על תחום הכספים; ואילו דוידוביץ' החזיק ב-38.7% מהמניות וכיהן כיו"ר וכסמנכ"ל פיתוח. לאחר ההנפקה פרסמה אינסטרום שני דוחות כספיים שבוקרו בידי משרד רואי החשבון זיו-האפט לרבעונים השני והשלישי של שנת 2006.

הדוח הכספי לרבעון השני ודוח הדירקטוריון שצורף אליו לא כללו כל דיווח חריג. לעומת זאת, בדוח לרבעון השלישי דווח על הפסדים בסך 8.5 מיליון שקל בגין "הוצאות מימון".

בעקבות פרסום דוח זה פתחה רשות ניירות ערך בחקירה בנוגע לאינסטרום ועצרה את המסחר בניירות הערך שלה למשך 11 ימים. בהמשך פרסמה אינסטרום, לפי דרישת הרשות, דוחות מידיים לבורסה, בהם דיווחה על הפסד בסך 14.44 מיליון שקל בעקבות השקעות במכשירים פיננסיים ספקולטיביים (בין היתר רכישת חוזים עתידיים בסך של 37 מיליון דולר וכתיבת אופציות על מדד מעו"ף תל-אביב) - ובעקבות זאת צנח ערך האג"ח של אינסטרום בכ-50%.

ב-20 בדצמבר 2006 התכנסה אסיפת מחזיקי אג"ח ודרשה מרמות, כהצעת פשרה, להפסיק באופן מיידי את ההשקעות במכשירים פיננסיים, להעמיד לפירעון מיידי מחצית מקרן האג"ח ולהפקיד את שוויה בידי הנאמנת של האג"ח. למחרת פרסמה אינסטרום דוח מיידי נוסף, בו דיווחה על החלטות האסיפה, אך טענה כי הן אינן מחייבות אותה. סמוך לאחר מכן עצרה הרשות את רמות ודוידוביץ'.

ב-1 בינואר 2007 פרסמה אינסטרום דוח מיידי נוסף, בו הודיעה כי עצרה את כל השקעותיה במכשירים פיננסיים ספקולטיביים. עם זאת, אינסטרום הודיעה כי היא מסרבת לקבל את הצעת הפשרה של מחזיקי האג"ח ולהעמיד מחצית מסדרת האג"ח לפירעון מיידי. בעקבות הסירוב פנתה הנאמנת למחוזי בתל-אביב בבקשה לסעד הצהרתי, לפיו מחזיקי האג"ח זכאים לפירעון מיידי של האג"ח.

בנובמבר 2011 אישר המחוזי הסדר נושים נוסף בין מחזיקי האג"ח לאינסטרום, במסגרתו נקבע כי החוב של אינסטרום למחזיקי האג"ח יומר למניות, ומחזיקי האג"ח יהיו מנועים מלתבוע את החברה.

ביולי 2010 הגישה רשות ניירות ערך כתב אישום נגד אינסטרום, רמות, דוידוביץ' ומיכאל ברזל שסיפק לאינסטרום שירותי ייעוץ בהנפקה בעבירות לפי חוק ניירות ערך בגין אי-הגשת דוח מיידי בכוונה להטעות, והכללת פרט מטעה בדוח כספי ובדוח דירקטוריון בכוונה להטעות. ההליך הפלילי נגד ברזל הסתיים בהסדר טיעון, ונגד האחרים הוא נמשך.

לפי האישום, מיד לאחר ההנפקה, רמות ודוידוביץ' העבירו את מרבית הכספים שגייסה אינסטרום למגדל שוקי הון ומינו את ברזל למנהל ההשקעות של החברה. עוד נטען כי ההחלטה על מינויו של ברזל למנהל תיק ההשקעות לא התקבלה בדירקטוריון, ולדרישת מגדל, הציגו רמות ודוידובויץ פרוטוקול מזויף של ישיבת דירקטוריון שלא התקיימה, בה הוחלט כביכול על המינוי. כן נטען כי רמות ודוידוביץ' סיכמו עם ברזל שהכספים שגייסו יושקעו במכשירים פיננסיים ספקולטיביים, וזאת בניגוד להתחייבויות שלקחו על עצמם כלפי רוכשי האג"ח.

בעקבות האירועים הגיש זאבי בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בה נטען כי על הנתבעים לפצות את מחזיקי האג"ח בגין הפסדיהם. במסגרת ההליך מינה המחוזי את פרופ' ביגר כמומחה מטעמו, שקבע כי גם אם הייתה החברה מפרסמת דיווחים כנדרש בנוגע להשקעותיה הספקולטיביות, נזקי הקבוצה לא היו נמנעים או מצטמצמים.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת האישור באופן חלקי והתיר לזאבי לנהל ייצוגית נגד אינסטרום בעילה של הפרת חוזה, ונגד דוידוביץ' ורמות - בגין הפרת חוזה ורשלנות. מנגד, המחוזי דחה את הבקשה לנהל ייצוגית נגד אינסטרום, דוידוביץ' ורמות בגין הטעיה ובעילות לפי דיני ניירות ערך. כן דחה המחוזי את הבקשה לנהל ייצוגית נגד בן-נון ונגד משרד זיו-האפט.

באמצעות עורכי הדין ערן פלס ועדית רוט ערער זאבי על החלטת המחוזי. רשות ניירות ערך טענה מצדה בהליך כי קביעות המחוזי מעוררות קושי, וכי אם החברה הייתה מבצעת גילוי כדין בנוגע להשקעותיה הספקולטיביות, הייתה הנאמנת של האג"ח פועלת כדי למנוע את פעילות ההשקעות האסורה.

"תוצאה לא רצויה"

בית המשפט העליון דחה את טענתה של אינסטרום, לפיה מחזיקי אג"ח זכאים רק לפירעון ההלוואה שהעמידו לטובת החברה, ואינם רשאים לתבוע פיצוי בגין ירידה בערך האג"ח שברשותם. "תוצאה כזו, לפיה מנפיקי אג"ח אינם נדרשים לשלם מחיר כלשהו במישור האזרחי, במקרה שבו הטעו את ציבור המשקיעים או הפרו את חוק ניירות ערך וגרמו נזק... אינה ראויה ואינה רצויה", נקבע.

העליון דחה גם את קביעת המחוזי שהסתמכה על חוות-דעתו של פרופ' ביגר, לפיה אין אפשרות סבירה שייקבע כי מתקיים קשר סיבתי בין הפרת חובות הדיווח על-ידי אינסטרום ובין נזקיהם הנטענים של מחזיקי האג"ח.

"לא היה מקום לשלול במקרה זה את דבר קיומה של אפשרות סבירה שייקבע כי ישנו קשר סיבתי בין הפרת חובות הדיווח על-ידי אינסטרום ובין הנזקים שנגרמו למחזיקי האג"ח, ועל כן יש לקבל את עמדת הרשות וזאבי בהקשר זה", נקבע.

העליון קבע כי פרופ' ביגר נפל לכלל טעות. "בניגוד לטענתו של פרופ' ביגר, היה באפשרותם של מחזיקי האג"ח 'לדפוק על השולחן' ולדרוש מאינסטרום להשיב להם את כספם, מן הטעם שהיא אינה פועלת בהתאם למדיניות ההשקעות שפורטה בתשקיף, ואף לפנות לערכאות משפטיות בבקשה למתן צו המורה לה לחדול ממדיניות זו", נפסק.