הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים: הסדר טיעון לצביקה גולדפרב

6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 200 אלף שקל - זה העונש שמבקשים המדינה והיהלומן צביקה גולדפרב להטיל עליו בגין הרשעתו בעבירות מירמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס

בורסת היהלומים ברמת גן / צילום: איל יצהר
בורסת היהלומים ברמת גן / צילום: איל יצהר

6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 200 אלף שקל - זה העונש אותו מבקשים המדינה והיהלומן צביקה גולדפרב, במשותף, להטיל עליו בגין הרשעתו בעבירות מירמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס, במסגרת פרשת "הבנק המחתרתי" בבורסה ליהלומים ברמת-גן.

גולדפרב הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכך שקיבל חשבוניות פיקטיביות של יהלומנים שונים בסך כולל של כ-413 אלף דולר (מעל 1.5 מיליון שקל), וכלל אותן בספרי חברת "גולדפרב צביקה דיימונדס" שבבעלותו.

לפי החשבוניות, גולדפרב רכש יהלומים במאות אלפי דולרים, כאשר בפועל לא ביצע עסקאות יהלומים עם היהלומנים שהוציאו את החשבוניות, ובחלק מהעסקאות רכשו גולדפרב והחברה בבעלותו יהלומים מיהלומנים אחרים מאלה שנתנו את החשבוניות.

במהלך דיון שהתקיים אתמול הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון ויעתרו במשותף להטלת עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס כאמור, אך זאת בכפוף לכך שכל סכומי המס שהעלים גולדפרב ישולמו.

"התביעה מבהירה כי העונשים המוסכמים כפופים להסרת המחדל האזרחי להנחת דעתו של פקיד השומה, כאשר למעשה כבר נחתם הסכם, וחלק ניכר מהחוב שולם. יתר פרטי המוסכם מפורטים בהסדר הטיעון הכתוב שאני מגישה לבית המשפט", הבהירה בדיון באת-כוח המדינה, עו"ד אורנה גיבשטיין.

פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים ברמת-גן נחשבת לאחת מהפרשות הגדולות ביותר שנחשפו בישראל בתחום המס והלבנת ההון, שבמסגרתה נחשפת תעשיית זיוף חשבוניות שפעלה בלב הבורסה ליהלומים ברמת-גן, בכסות של עסק למסחר ביהלומים, במשך כשני עשורים, עד לשנת 2011.

בלב הפרשה עומד "צ'יינג" - עסק לשירותי זיוף, אם תרצו - "בנק המחתרתי" שהיה רשום כחברה למסחר ביהלומים. הבנק הוקם על-ידי מנחם מגן, הנאשם המרכזי בפרשה, בשנות ה-90' ושירת מאות יהלומנים במהלך השנים.

"לקוחות" הבנק נהגו למסור לידי מגן צ'קים בערכים דולריים. בתמורה קיבלו ה"לקוחות" חשבונית כוזבת שהוצאה מחברת יהלומים אחרת (בתיווכו של מגן) - כביכול בגין עסקת היהלומים שכלל לא התרחשה. זאת, תוך שהם מקבלים את סכום הצ'ק בניכוי עמלה של עד 2.75% (העמלה שגבה הבנק בעבור ה"שירות") בחשבונות סודיים בחו"ל.

הסיבות לקבלת ה"שירות" משתנות - מניפוח מאזנים כחלק מהצגת פעילות מסחרית ענפה, לצורך עמידה בתנאים לקבלת אשראי מבנקים; ועד להעברת נכסים לחו"ל מסיבות שונות, כמו הברחת נכסים מפני נושים.

להערכת גורמים ברשות המסים, הפחתת שיעור המס של ה"לקוחות" דווקא לא הייתה חלק מהשיקולים במרבית המקרים, וזאת משום ששיטת המס החלה על יהלומנים אינה מאפשרת לנכות הוצאות.

מספר הנאשמים בפרשה עומד על כ-15. הנאשם המרכזי, מנחם מגן, "בעל הבית" בבנק, כבר הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון, הורשע בעבירות מס והלבנת הון במעל מיליארד שקל (בשנים 2008-2011 בלבד) ונשלח ל-4 שנות מאסר. משפטו שותפו לכאורה של מגן לעסק, דורון אלעד, עדיין מתנהל.

היהלומן מאיר אוחנה, שהורשע בהיותו אחד מספקי החשבוניות העיקריים של מגן ואלעד, וסיפק חשבוניות כוזבות במאות מיליונים מחברות בשליטתו, נידון לעונש חמור של 10 שנות מאסר בפועל.

בנוסף לאלה, נאשמים עוד חמישה מלקוחות הבנק המחתרתי.

כתבי האישום הם פרי חקירה משותפת ליחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) במשטרה ליחידת יהלום של רשות המסים, חקירות מכס ומע"מ ירושלים והרשות לאיסור הלבנת הון.

בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) מטפלים בתיק 6 פרקליטים: עורכי הדין אורנה גלבשטיין, טפת מויאל-רוטשילד, אלון גילדין, לירן חיים, סוזנה שור ורוי גורדון.