עמדה: רשות המסים סתם דוחקת את הנישומים לפינה

ב-31 בדצמבר 2016 תמה תקופה ממושכת שבה הפעילה רשות המסים הליך גילוי מרצון, במסגרתו פנו ישראלים רבים והסדירו את חבות המס בגין נכסים שהוסתרו מהרשות.

בסופו של דבר, הליך הגילוי מרצון, המאפשר לנישומים שטעו ולא דיווחו על מלוא הכנסותיהם ונכסיהם בדוחות המס שהגישו לפקיד השומה, לתקן את פעולותיהם, דומה מאוד במהותו להליכים שנוקטים פקידי השומה בשגרת עבודתם, כשהם מבצעים ביקורת לגבי דיווחי הנישומים.

כיום, חודשיים לאחר שהסתיים תוקפו של מסלול הגילוי מרצון, אימצה רשות המסים גישה חד-משמעית, ולפיה נסתם הגולל על הליך הגילוי מרצון, ולא ניתן להגיש דיווח מאוחר או מתקן על נכסים והכנסות שלא דווחו בדיווח המקורי.

■

בכך, רשות המסים דוחקת את אותם נישומים לפינה וגורמת להם להמשיך ולהיות עבריינים למרות רצונם "לחזור בתשובה". תפקידה העיקרי של רשות המסים הוא להביא לכך שציבור הנישומים ידווח דיווחים מלאים. לכן, עמדתה כי אין לקלוט תיקוני דוחות חותרת תחת תכליתה ותפקידה, מנוגדת להצהרה לשאיפה למס אמת ומותירה את הנישום ללא אפשרות לתקן את שגיאתו.

הפסיקה הדנה בזכות לתיקון דוחות עסקה בעיקר בתיקון לדוחות שהפחית את תשלום המס המקורי ויצר החזר מס לנישום. גם במקרים אלה קובעת הפסיקה באופן ברור כי למרות שלא מדובר בזכות המוקנית באופן אוטומטי - הרי שבפועל רשות המסים מקבלת לעתים דוחות מתוקנים, זאת בכדי להגשים את המטרה הראויה של שומת אמת.

הפסיקה אף הגדילה לעשות וקבעה כי הזכות לתיקון דוחות רחבה דיה, כדי שתכיל תיקון טעויות משפטיות מסוימות, בנוסף לתיקון טעויות עובדתיות. הדברים יפים שבעתיים כשעסקינן בתיקון דוחות, שמגדיל את חבות המס של הנישום.

הקושי שיוצרת רשות המסים בגישתה מוביל לכך שהרשות מעדיפה להשקיע משאבים גדולים בחקירות, שומה, מודיעין ופעולות רבות ויקרות נוספות, בכדי להגיע לתוצאת מס שאליה היא יכולה להגיע ביוזמתו של הנישום, המגלה מרצון. 

נוסף לכך, קבלת דוחות מתקנים מהווה הוכחה ניצחת לכך שרשות המסים יצרה הרתעה מספקת, שכן נישומים מבקשים מיוזמתם לתקן את דיווחיהם ולא ממתינים לכך שהרשות תערוך ביקורת או בדיקה.

עמדתה של רשות המסים אף עומדת בסתירה לעמדה שהציגה בעבר, בדבר האפשרות לתקן דיווחים, בשל גילוי שגיאה בהם. כך, לדוגמה, רשות המסים קבעה בפרשנות לסעיף 221 לפקודה כי אחד השיקולים להטלת כופר חלף כתב אישום הוא הסרת המעשה ו/או המחדל העברייני בדרך של תיקון הדוח ותשלום המס.

בפרשנות לסעיף 131 לפקודה מאפשרת רשות המסים הגשת דוח מתקן במקרה בו ביצע הנישום תיקון טעות (Restatement) לדוחות כספיים שהוגשו כבר לפקיד השומה, במסגרת הגשת הדוח על ההכנסות, לפי סעיף 131 לפקודה. במסגרת הדוח המתקן יצורפו הדוחות הכספיים המעודכנים לאחר תיקון הטעות (כולל כל הגילויים הרלוונטיים לעניין תיקון הטעות), וכן יוגש מחדש דוח התאמה מעודכן.

לאור כל אלה, אנו סבורים כי הרשות צריכה לעודד, בוודאי שלא לחסום, מתן אפשרות לנישום למלא חובתו ולשלם מס אמת, לכפר על מעשיו ולתקן את דיווחיו באופן מלא. מן הראוי שהרשות תפרסם נוהל שלפיו ניתן יהיה לתקן את דיווחי הנישום, בכפוף ובהתאם לשיקולים ותנאים רלוונטיים, ובהם שיקולי יעילות, הצורך בוודאות וביציבות והסדרת היקף הדיווח המתקן הנדרש בהתאם לטעות שנתגלתה.

■ רו"ח שמואל אלגרנטי הוא שותף במשרד רואי חשבון ויטה אלגרנטי ושות'.