לא מלכת הכישרונות

כולם מדברים עליה טובות, אבל יש לה גם צדדים אפלים

קריירה לבוגרים אקדמאיים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה לבוגרים אקדמאיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

היא מוגדרת כיכולת או מיומנות של האדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר, וכולם מדברים עליה. יש ספרי הדרכה, אנשי ייעוץ וקורסים שונים שמסייעים בטיפוחה מתוך מטרה להיות אנשי עסקים, עובדים, נותני שירות, אנשי מכירות ומנהלים טובים יותר. זוהי האינטליגנציה הרגשית.

עובדים אינטליגנטים רגשית הם פעמים רבות האנשים שיותר מכולם מודעים לנקודות החוזק והחולשה שלהם בצוות. הם סבלניים ולא נוטים לצאת מכדי שליטה עצמית. הם האוזן הקשבת בצוות, והחברים שתמיד מבינים את כולם.

הם מיטיבים להבחין במצביהם הרגשיים של הסובבים אותם, ופועלים בהתאם לכך. למשל, כשמישהו לחוץ לידם, הם יודעים לתפוס מרחק ולא להפריע לו, ולחלופין להציע עזרה (וזאת לאחר שהבחינו בכוחות עצמם שהוא זקוק לכך).

עד כה זה אולי נשמע כמו עובד שכל אחד ישמח להעסיק בצוות שלו, בשל תרומתו החיובית לאווירה בתוכו. ובכל זאת, לא הכול ורוד אצל העובד החכם-רגשית. לפני שמכתירים את האינטליגנציה הרגשית למלכת הכישרונות, אולי כדאי להכיר גם צדדים אפלים שלה.

סינדרום אביב גפן

לאחרונה מדברים רבות על אביב גפן על רקע הנוכחות הטלוויזיונית העֵרָה שלו, והדעות לגביו חלוקות. אומרים שהוא פרובוקטור ושאינו נחמד ולא רגיש. מנגד, יש אומרים שכל זה לא חשוב - ובלבד שימשיך להביא את הדעה השונה, הייחודית, היצירתית וחסרת הגבולות והפחד. מעין "פרקליט השטן", שמאתגר את ההסכמה העודפת שנוטה לאפיין ישיבות צוות.

אנשים כמותו הם מעטים בחברה שלנו. אלה שפחות חושבים על איך שהם נשמעים, ומתמקדים בהבעת הרעיונות הייחודיים שלהם. אלה שהרעיונות שלהם לא מושפעים מהמחשבה על מה האחרים יחשבו עליהם.

ואכן, נמצא שיש התנגשות בין אינטליגנציה רגשית ליצירתיות ולחדשנות: דווקא אנשים שיש להם אינטליגנציה רגשית נמוכה הם מובילי רעיונות פורצי דרך ורעננים. אז הם אולי לא האנשים נחמדים בעולם, אבל ביצירתיות ובחדשנות - הם מובילים.

נחמד נחמד, אבל מניפולטור לא קטן

העובד האינטליגנט רגשית עלול להיות מניפולטיבי באופן שממש מסכן את הסובבים אותו. משום שהוא מודע לעצמו ומסוגל לשלוט בהתנהגותו, ומפני שהוא יודע לזהות את רגשות האחרים ולהבין את מניעיהם, הוא מסוגל להשתמש בידע הזה כנגדם.

ביכולת זו, הייחודית לו, הוא יכול להשתמש במניפולטיביות כשהוא שואף להשיג דבר מה לעצמו ולמנוע אותו מהאחרים. למשל, במקרה שבו הרוח בצוות שפופה בגלל כישלון עם מוצר קודם הוא יכול לגרום לכך שההצלחה הבאה תגיע דווקא ממנו, ולא מכלל הצוות. לשם כך הוא יכול להשתמש בכושר זיהוי הרגשות של האחרים, וכן להתנהג בדרכים שיגרמו להם לחשוב יחד על פתרון מעולה - ובד בבד לתעל את הדברים באופן שייחווה בעיניהם כאילו שהוא זה שהוביל לפתרון.

במקרה אחר יכול חכם רגשית לבחור שלא לספק ביקורת לאדם אחר כאשר הדבר נחוץ, בשביל שאותו אדם לא יהיה מודע לבעיה כלשהי בעבודתו. כך הוא מצליח ליצור מצב שבו הוא טוב יותר מהאחרים.

לשחות רק עם מצופים: סטטוס-קוו

לבסוף, אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה נוטים להימנע מסיכונים. אפילו כשהקול הפנימי אומר להם שמהלך מקצועי או עסקי יכול להניב פרות ולהיות רווחי ומשתלם, הם נוטים להשתיק אותו.

הדבר מזכיר מעט את נטייתם של הפרפקציוניסטים לשליטה בלתי פוסקת, שפעמים רבות מרוב היותם שקולים ומדודים, הם נמנעים מבחירה נחרצת בפעולה כל זמן שאינם יודעים מה תהיינה ההשלכות שלה בשטח.

במה יועיל, למשל, רופא בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, שאמנם מצד אחד מתייחס בנועם, בקשב ובחמלה למטופליו, ומצד שני משתמש רק בשיטות טיפול ישנות בהיותן מוכרות לו היטב - ואפילו בידיעה ברורה שאלה לא מספקות את התוצאה המיטבית?

הכי מסוכן: כשהמנהלים שלכם אינטליגנטים רגשית

אין ספק שלא קל להיות מנוהל על ידי אדם קר, משימתי, שלא חושב על שום דבר מלבד הדרך המקצועית, התוצאות העסקיות והשורה התחתונה. אדם שלא רואה את רגשות עובדיו, שלא בוחל בשום אמצעי בשביל להפעיל אותם, ושלא מתאמץ להכיר אותם, לרצות אותם, להעצימם.

אולם אין זה אומר שהאפשרות ההפוכה טובה יותר. מנהל חכם רגשית אולי יתייחס יפה יותר לעובדיו, אך באותה נשימה הוא גם יהיה הראשון שיצליח לעשות עליהם מניפולציות רגשיות. החל משלב המשא ומתן על שכרם בתהליך הקבלה שלהם לעבודה, וכלה בניסיונותיו להניע אותם לפעולה גם כשזו מנוגדת לגמרי לאינטרסים שלהם.

מנהל כזה, כמו חלק ממיטב הנואמים הפוליטיים שכולנו מכירים היטב, יכול "להמם" את עובדיו כשהדבר נחוץ. ביכולתו להציג רעיון תוך פריטה על המיתרים הרגשיים העמוקים ביותר של קהלו. הוא יכול לרגש את שומעיו עד כדי כך, שכלל לא יקשיבו למסר שלו. הרגשות שהוא יצליח להטביע אותם בהם יהיו כל כך דומיננטיים, שלרגע לא יתפנו כדי לחשוב על הדברים בצורה ביקורתית, ואולי אפילו לא יבחינו שההשלכות של המסר פוגעות בהם (למשל, בקריאתו למאמצים מרובים למען מטרה ארגונית מסוימת, בזמן שהדבר כרוך בהרעה בתנאים מבחינתם).

אז לפני שאתם שמחים שהעובד או המנהל שלכם חכם רגשית, חדדו חושים ודעו להבחין מתי הדבר פועל לטובתכם, ומתי הוא פוגע בכם.

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר " המועמד הנבחר ". מאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר