ביה"ד: שרה נתניהו לא תוכל לערער על פסק הדין בתיק מני נפתלי

הפסד נוסף לשרה נתניהו בבית הדין לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה בראשות הנשיא, השופטיגאל פליטמן קבע היום (ה') כי לשרה נתניהו לא קיימת עילה אישית לערעור על פסקי הדין בעניינם של מני נפתלי וגיא אליהו. השופטים כי נתניהו לא יכולה לערער בעצמה ולהצטרף כבעל דין להליך הרלוונטי שכן עורכי דינה היו נוכחים באולם בית הדין לעבודה בכל הישיבות שבהן נשמעו ראיות בתיקים הללו ולא טענו כי נתניהו רוצה לזמן עדים נוספים. "יש לקבוע כי נתניהו לא הרימה את הנטל לשכנע שלא השתהתה ובכך החמיצה את השעה להפוך לבעל דין", נקבע. בית הדין הארצי חייב את נתניהו לשאת בהוצאות המשפטיות של נפתלי ואליהו בסך 6,000 שקל. 

נתניהו ביקשה לערער על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתיק מני נפתלי, שבו נפסק כי לאור התנהגותה כ"מעסיקה פוגענית", זכאי נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, לפיצוי בסך 170 אלף שקל מהמדינה. ערעור דומה היא ביקשה להגיש בתיק של עובד נוסף במעון ראש הממשלה, אליהו, שזכה בתביעת פיצויים נגד המעון בעילות דומות לאלו של נפתלי.

באמצעות עו"ד יוסי כהן טענה נתניהו כי יש לאפשר לה להצטרף כצד להליך המשפטי. לדבריה, לו הייתה ניתנת בידה ההזדמנות, היא הייתה יכולה להביא לבת הדין לעבודה עדויות חד-משמעיות המוכיחות כי טענותיו של נפתלי נגדה הן שקריות. בין היתר מתייחסת נתניהו לטענות של נפתלי לפיהן הוא נחרד לגלות במהלך עבודתו שהיא שתתה 3 בקבוקי שמפנייה ביום.

"ברור שהאדם הממוצע, ובוודאי אדם במשקלה של המערערת, אינו מסוגל לשתות 3 בקבוקי שמפניה ביום, בפרט אם הוא עובד כפסיכולוג מומחה בשירות הציבורי ונושא במטלות רבות מתוקף מעמדו", נאמר בכתב הערעור.

ואולם, היום בקשתה לערער אישית נדחתה, כאמור. בפברואר 2016 קיבלה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, את תביעת הפיצויים שהגיש נפתלי נגד המדינה בטענה ל"העסקה פוגענית" בתקופת עבודתו במעון ראש הממשלה, ופסקה לנפתלי פיצוי בסך 155 אלף שקל. בנוסף, נקבע כי נפתלי יקבל החזר הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל, כך שבסך-הכול נקבע כי המדינה תשלם לו 170 אלף שקל.

תביעתו של נפתלי הופנתה אמנם נגד המדינה ומעון ראש הממשלה, אבל מי שעמדה במוקד המשפט הייתה שרה נתניהו. השופטת פרוז'ינין קבעה כי במעון ראש הממשלה שררו תנאי העסקה פוגעניים, בשל התנהגותה של שרה נתניהו ויחסה אל חלק מהעובדים. בית הדין לעבודה פירט את העדויות, לפיהן תנאי ההעסקה כללו העלבות, השפלות והתפרצויות זעם וכן שעות עבודה רבות וחריגות.

יצוין כי המדינה ערערה לבית הדין הארצי על פסק הדין בתיק נפתלי. באמצעות עו"ד מיכל לייסר מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, טוענת המדינה כי נפלו טעויות משפטיות מהותיות בפסק הדין בתיק נפתלי.

עיקרו האחד של הערעור מכוון נגד הטעות המשפטית שלטענת המדינה נפלה בפסק הדין של בית הדין האזורי, ולפיה למרות שדחה את טענת מני נפתלי בדבר התבססות התנאים לקיומה של הבטחה שלטונית ובדבר היעדר האפשרות לפצות בגין אי-אכיפתה, בית הדין פסק לבסוף לנפתלי פיצוי בגין השלכות אי-קיומה של "הבטחה" זו.

עיקרו השני של הערעור מכוון לכך שבית הדין האזורי כונן, הלכה למעשה, עילת תביעה עצמאית בדבר "העסקה פוגענית", אותה ביסס על הצעת "החוק למניעת התעמרות בעבודה", למרות שהוא עבר קריאה טרומית בלבד, ובאותו עניין הוסיף ופסק לאור העקרונות אשר מעוגנים בהצעת החוק האמורה פיצוי.