הרווח האדיר של יבואניות הרכב נחשף: כ-14 מיליארד שקל ב-7 שנים

הכלכלן הראשי באוצר: ענף יבוא הרכב הוא מהרווחיים בענף המסחר - יש מקום לתחרות ■ בהשוואה לשנים 2003-2006 מדובר בגידול ריאלי של 72% ברווחי יבואניות הרכב

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד. בינתיים המדינה נהנית מההכנסות ממסים / צילום: תמר מצפי
כלי רכב חדשים בנמל אשדוד. בינתיים המדינה נהנית מההכנסות ממסים / צילום: תמר מצפי

ענף יבוא הרכב מתאפיין בתחרותיות נמוכה יחסית וברווחיות חריגה. כך טוען אגף הכלכלן הראשי באוצר בסקירה השבועית שפרסם היום (א'), שמבוססת על ניתוח רווחיות היבואנים בעשור האחרון בהתבסס על נתוני רשות המסים. על-פי הסקירה, במצטבר, משנת 2007 שבה החל הגידול החד ברכישת כלי רכב חדשים ועד לשנת 2014 צברו 12 יבואניות הרכב רווח מצרפי של 14.1 מיליארד שקל. כלומר רווח שנתי ממוצע של 1.6 מיליארד שקל. בהשוואה לשנים 2003-2006 זהו גידול ריאלי של 72%.

קיראו עוד ב"גלובס"


שני שלישים מרווחי הענף מתרכזים בארבע היבואניות הגדולות. על-פי ניתוח האוצר בשנים 2013-2014 לבדן, נע הרווח המצרפי לפני מס של 12 יבואנית ברכב בין 1.9 ל-2 מיליארד שקל לשנה, סכום הגבוה ריאלית פי שניים מהרווח בשנת 2006, טרם הגידול החד ביבוא רכב. במקביל נרשם גידול חד בשיעור הרווחיות אל רמה ממוצעת של 9.3%, שיעור חריג לענף המסחר. הכלכלן אומר כי "אף כי במהלך התקופה נרשמו שנתיים חלשות יחסית, 2009 ו-2012, אלו הושפעו בעיקר מהפיחות החד בשקל. מנגד בולטת העבודה, שהגידול ברווחי היבואניות נרשם בשנים בהן חל ייסוף חד של השקל. דהיינו יבואני הרכב אינם "מגלגלים" את השפעות הייסוף למחיר לצרכן". הכלכלן הראשי מציין כי ממצאים דומים עלו בעבודה מוקדמת שנערכה לגבי יבואני המזון".

על-פי ניתוח האוצר, בשנת 2014 ריכזו ארבע החברות הגדולות למעלה ממחצית (55%) מסך המחזור של יבואני הרכב. הכלכלן כותב כי "במונחים כספיים, הסתכם הרווח המצרפי של ארבע יבואניות הרכב הגדולות בשלוש השנים האחרונות (2013-2015) ב-3.9 מיליארד שקל. דהיינו בממוצע, כל אחת מחברות אלו הרוויחה בשלוש השנים האחרונות סכום מצטבר של כ-1 מיליארד שקל". שלוש מבין ארבע החברות הללו הן פרטיות.

דוח המחקר של הכלכלן חושף גם את נתוני התעסוקה והשכר בענף יבוא הרכב. על-פי הנתונים 12 יבואניות הרכב העסיקו בשנת 2014 פחות מ-6,000 עובדים. שכרם הממוצע (ברוטו לחודש) גבוה אמנם מזה של השכר הממוצע במגזר העסקי (פער של 50%) אולם על-פי נתוני הכלכלן חלקה של התמורה לעבודה בענף זה עומד על 28% בלבד, לעומת ממוצע של 58% בכלל המגזר העסקי. על-פי הדוח, "כאשר בוחנים את התפתחות שכר העובדים בין השנים 2006 ל-2014 בהן כאמור נרשם גידול ריאלי של פי 2 הרווחי ביבואני הרכב, נמצא כי שכרם של המועסקים בענף עלה ריאלי ב-8% בלבד.

לטענת האוצר, שיעור הרווחיות הגבוה של יבואניות הרכב והגידול החד בעשור האחרון ברכישת כלי רכב חדשים משקפים פן נוסף של יוקר המחיה. ניתוח של האוצר על בסיס נתוני הלמ"ס מלמדים כי את הגידול המשמעותי ביותר בשיעור הבעלות על רכבים רשם העשירון החמישי, הן בשיעור הבעלות על רכב אחד לפחות והן על שניים או יותר. שיעור משקי הבית בעשירון הזה שברשותם לפחות מכונית אחת עלה מ-55% בשנת 2006 לשיעור של 71% בשנת 2014. בכל הצטמצם הפער משמעותית הפער בין עשירון זה לשני העשירונים שמעליו.

WOBI

במסקנות הניתוח כותב הכלכלן הראשי באוצר כי "הממצאים מחזקים את הצורך ביישומה, הלכה למעשה, של התוכנית להגברת התחרותיות בענף הרכב של משרד התחבורה, בפרט בכל האמור ביחס להרחבת אפשרויות היבוא של כלי רכב חדשים.. בכך, בדומה לרפורמה אחרת משוק המזון, עשויה להביא להוזלת מחירים לצרכן של הרכבים החדשים... יתכן ויהיה מקום לשקול צעדים נוספים על-מנת להבטיח את הגברת התחרות בענף זה".

מקורות בכירים בענף הרכב אמרו בתגובה כי הפרסום של הכלכלן הראשי "משתמש בנתונים היסטוריים ומטרתו העיקרית היא להסיט את תשומת הלב הציבורית מהזינוק הדרמטי בגביית המסים של הממשלה מתחום הרכב. גבייה זו הסתכמה בלמעלה מ-40 מיליארד שקל בשנת 2016 והיא נמצאת בקו עלייה מתמיד. הממשלה והאוצר ממשיכים להתעלם מכל בקשה ומכל לחץ ציבורי להקל את מיסי יבוא הרכב והדלק, שהיו יכולים להפחית דרמטית את יוקר המחיה בתחום זה. הדוח גם מתעלם מההשפעה הקריטית של מדיניות הריבית במשק ומהעדר הפיקוח הממשלתי על האשראי הצרכני על התרחבות שוק הרכב, ובהתאם גם על התרחבות הכנסות המדינה ממסים.

על-פי נתוני האוצר, בשנים 2006 עד 2015 גדלה ההוצאה של משקי הבית על כלי רכב בשיעור ריאלי של 60%. 

המספרים של יבואניות הרכב