הספינה של קפטיין ביבי-קוויג

המקורבים, בהדרכת הרעיה, לוחצים על הנקודות הרגישות של ראש הממשלה

בנימין ושרה נתניהו / צילום: מוטי קמחי-ynet
בנימין ושרה נתניהו / צילום: מוטי קמחי-ynet

קפטיין קוויג הוא הדמות המרכזית בספרו של הרמן ווק "המרד על הקיין", שהומחז (גם בארץ) והוסרט כמה פעמים. קוויג הוא איש ים רב-ניסיון ושנים, שבמהלך הפלגה נוקט שורה של צעדים דרסטיים המסכנים את הצוות והאונייה - והכול על עניינים של מה בכך (כמו חשד לגניבת אוכל מהמקרר).

בסופו של יום משתכנעים הקצינים שהתנהגותו של מפקדם אינה רציונלית, והיא עלולה לגרום לאסון. הם מדיחים אותו מהפיקוד - מעשה שהעונש עליו עלול להיות מוות למורדים. הם מודעים לכך, אבל מחליטים שזה או קוויג או הם וספינתם.

WOBI

קיראו עוד ב"גלובס"


שרה, החנפן, וצלם התחתונים

ממש כמו אצלנו. התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו סביב תאגיד השידור מזכירה במדויק את קוויג וגניבת האוכל המדומה, ועוד כמה זוטות מסוג זה ששיגעו את מפקד הקיין. קוויג היה בסך-הכול דמות טרגית, וגם ביבי הוא כזה. כמו קוויג הוא אדם מפוחד, חרד, מבולבל. איך זה קרה לו?

יש להניח כי החקירות משפיעות עליו לא טוב, שרה היא כמובן אלמנט חשוב, היא ועדת חנפניה, ובראשם ניר חפץ וצלם תחתוני הנשים נתן אשל. יחד הם משגעים את ראש הממשלה. הם מכירים היטב את הנקודות הרגישות של ביבי, ובהדרכת שרה הם לוחצים עליהן כמו על פצעים פתוחים. כאשר עושים לך את זה כל יום, כל היום - מי לא ישתגע במצב כזה?

המרד על הקוויג שלנו

על הקיין היה גם ויליס סיוארד קית', סגנו של קוויג, שהחליט לעשות מעשה, והדיח את קוויג מגשר הפיקוד. לנו יש במקום קית' את משה כחלון. וכאן ההבדל, והבעיה. כחלון יודע ששגיונותיו של ביבי עלולים לגרום לטביעת הספינה. אבל האם הוא מסוגל להנהיג את המרד על הקוויג שלנו?

שרה ומיקי הם אקדמאים!!!

אתמול שודר אחד מקטעי הסאטירה הכי עצובים שראיתי. זה היה אצל ליאור שליין המצוין ב"גב האומה" בערוץ 10. האורח המרכזי היה מיקי מכלוף זוהר שהוא חבר כנסת (של הליכוד), וזה מה שעצוב כל-כך.

הוא בא להוכיח שאינו טיפש כפי שטען שליין. כהוכחה לכך שאינו טיפש נפנף זהר בשני תארים אקדמיים שיש לו - כאשר לשליין יש רק אחד!!! הדגיש זהר. (תגיד לי, אתה בן 6, שאלה-קבעה עינב גלילי).

ובאמת, כל מי שאינו טיפש יודע שתארים אקדמיים אינם הוכחה לחכמה בהכרח, שהרי כולנו מכירים אקדמאים שהם לא חכמים בעליל, ומנגד יש בלי סוף חכמים ללא תארים.

ואז נזכרתי: מי עוד מנפנף בתואר שלו לאותה מטרה? נו בטח, אותה פסיכולוגית בשירות הציבורי של עיריית ירושלים.