"הצלבנו נתונים במערכת - וגבינו עוד מיליארד שקל"

מערכת המיחשוב המבהילה של רשות המסים תכניס לקופת המדינה יותר מעסקת מובילאיי ■ מנהל הרשות, משה אשר: "המטרה - לגבות מס אמת בלבד, שחוזר כולו לציבור"

משה אשר / צילום : אוריה תדמור
משה אשר / צילום : אוריה תדמור

הפגישה עם משה אשר, מנהל רשות המסים, באה בעיתוי מצוין, מעט לאחר ההודעה על עסקת מובילאיי-אינטל, שאמורה להכניס לקופת האוצר יותר מ-4 מיליארד שקל, ועל רקע הכותרות על הורדת מסים, שתופסות חלק מרכזי מהשיח הציבורי.

בחודשים האחרונים כמעט הופתענו לראות את עודפי גביית המסים. כלל-האצבע הוא שגביית מסים מורכבת משני גורמים: הגורם האוטומטי, הניכויים, הוא פחות או יותר יציב; הגורם השני, גביית מס ההכנסה, מכיל בתוכו את הפעילות האקטיבית של רשות המסים. לכן, הקרדיט על עודפי גביית המסים מתחלקים בין הצמיחה הכלכלית המואצת, שמגדילה את הפעילות הכלכלית שבתורה מניבה גביית מס עודפת, ובין פעילות אקטיבית של רשות המסים.

קיראו עוד ב"גלובס"


בדרך-כלל, בתחילת כל שנה ובמהלכה, מעדכנים במשרד האוצר את נתוני הצמיחה של המשק והפעילות הכלכלית. מכאן נגזרים יעדי גביית המסים, שמממנים את פעילות הממשלה. לכן, ניתן לומר כי עודפי גבייה הנובעים מפעילות כלכלית מואצת כבר מגולמים ביעדי האוצר.

כאן נכנסת רשות המסים לתמונה: ככל שתחזיות האוצר קרובות יותר למציאות, גביית המסים תהיה בהתאם, ולממשלה יהיו משאבים לפעולותיה ללא צורך בהגדלת הגירעון. הפעילות האקטיבית של הרשות היא זו שתיצור עודפים בקופת האוצר, עודפים שלא תוכננו ועשויים להיות הפתרון לנושאים שסובלים ממצוקה תקציבית. 

- משה אשר, על רקע עסקת מובילאיי, הורדת מסים היא מהלך אפשרי?

"בשלב הזה מדובר בעסקה אחת שצפויה להכניס לקופת האוצר סכום גדול וחד-פעמי. כאשר מדובר בהפחתת מסים, למשל, הורדת מס חברות או מס הכנסה ליחידים, מדובר בהפחתות מס קבועות לטווח ארוך. לכן, צריך לוודא שפרט לעסקה זו הגידול בגביית המסים יהיה קבוע. יש לעקוב אחר הדברים ולקבל החלטה בהתאם. צריך לזכור שרק לפני כמה חודשים הוריד שר האוצר, משה כחלון, את מס החברות ואת המס על יחידים במסגרת חוק ההסדרים. בשנים האחרונות הרשות עובדת באופן יעיל יותר, ואת התוצאות ניתן לראות. מבלי תוספת משאבים מהותית, גבינו בשנים האחרונות מיליארדי שקלים מעבר לתחזית שנקבעה לנו. המערכת עברה ועדיין עוברת תהליכי התייעלות פנימית עמוקה ומיישרת קו עם רשויות מס במדינות מתקדמות אחרות כמו ארה"ב ומדינות באירופה, ובנקודות מסוימות אף עולה עליהן".

המהפכה הטכנולוגית

מהלך מעניין ומתוקשר פחות עובר בשנתיים האחרונות על רשות המסים - מהפכה טכנולוגית בהיקף מרשים. לכאורה ניתן לשאול איפה הייתה הרשות עד היום, אבל מדובר בפרויקט יקר מאוד ולא פחות חשוב (ויש שיגידו אף יותר) - בפרויקט עם היבטים משפטיים רחבים. לרשות המסים מגיע מידע כמעט אינסופי ממקורות רבים ושונים, כמעט על כל אדם בישראל. עד כה היה קשה להגיע לאותו המידע, לתכלל אותו ולבנות ממנו תמונה שלמה על המערכת הכלכלית.

"אנחנו משקיעים בשנתיים האחרונות המון כסף, ידע ומשאבים ניהוליים כדי לכרות את המידע הרלוונטי שנמצא אצלנו, להצליב את המידע, לאמת אותו ולפעול אתו, כשהמטרה היא לאתר תיקים טוב יותר ולהיות ממוקדים יותר", אומר אשר.

"בשנים האחרונות הרחבנו את רשת המדווחים למס הכנסה בעשרות אלפי אנשים שלא דיווחו קודם. ההרחבה הזו נעשתה לאחר שהצלבנו נתונים בתוך המערכת (לדוגמה, אדם שיש בבעלותו 3 דירות ומעלה, אדם שנוסע מספר פעמים לחו"ל, אדם שיש לו רכבי יוקרה וכו'). שלחנו למעלה מ-130 אלף שאלונים קצרים על רכוש ומקורות הכנסה לאזרחים, והתוצאה מפרויקט זה היא שהרחבנו את רשת המדווחים בלמעלה מ-40 אלף אנשים שלא דיווחו עד עכשיו, ואנחנו גובים מהם למעלה ממיליארד שקל שעד עכשיו לא גבינו, כי לא עלינו עליהם.

"בפרויקט אחר הקמנו צוות שהצליב נתונים במחשב. הצוות הזה איתר והביא לסגירה של למעלה מ-1,000 חברות שהפיצו חשבוניות פיקטיביות. מעבר לכך, אנחנו בעיצומו של פרויקט מקיף ומרכזי – 'רשות מסים ללא נייר'. בסוף התהליך הדיווחים של היחידים והחברות לרשות המסים, בכל מערכי המס, יהיו דיגיטליים ומקוונים.

"כך למשל, מערכת הדיווחים של מערך הניכויים כבר מקוונת, מערכת הדיווח של מס הכנסה צריכה לעלות לאוויר עד סוף השנה, מערכת הדיווח של מע"מ לעוסקים הגדולים כבר מקוונת, מערכת הדיווח של המכס כבר ממוחשבת ועם העלייה לאוויר של מערכת 'שער עולמי', עוד השנה היא תהיה ללא נייר באופן מלא.

"מערכת הדיווח המקוון של מיסוי מקרקעין כבר פעילה, אולם היא מחכה להשלמת הליכי החקיקה המתאימים כדי להכניס אותה לפעילות מלאה. המערכות האלה יספקו את הנתונים לתהליכי העבודה המתקדמים ויהיו מסד הנתונים אליהם עוברת הרשות באמצעות מערכות BI (מערכות בקרה וניהול סיכונים) שיאפשרו בחירת תיקים לטיפול טובה יותר".

מערכת BI בתחום הניכויים, שפותחה ברשות המסים, יודעת לאתר מכלל תיקי הניכויים המדווחים במשק תיקים עם סוגיות מס לטיפול. כך למשל, במהלך בדיקה שגרתית של המערכת התגלו חברות שהעסיקו עובדים זרים ולא שילמו את ההיטל המיוחד עליהם. הבדיקה הזו הכניסה לקופת המדינה בתוך כמה דקות 85 מיליון שקל. 

- מדובר בכלי עוצמתי. אתם שומרים על איזונים ובלמים?

"בוודאי, אנחנו לא יכולים לפעול על דעת עצמנו ללא מקור סמכות בחוק, ואנו מפרסמים חוזרים והוראות נוהל רבים שמגדירים לעובדים את גבולות הפרשנות והפעילות בנושאים השונים. מעבר לכך, כמעט כל ההליכים שאנו מבצעים הם הליכים במישור האזרחי, והליכים אלה נעשים תוך התייעצות עם הלשכה המשפטית והחטיבה המקצועית ותוך בקרות פנימיות נוספות. בחלק קטן של המקרים אנו נוקטים הליכים פליליים, תוך ליווי משפטי צמוד במקרים המתאימים. אסור לטעות: מערכת המס נועדה לגבות מס אמת בלבד, שחוזר כולו לציבור".

המאבק בהון השחור

בשנים האחרונות החל אשר בשורה של תהליכים למלחמה בהון השחור, הון שמוערך בעולם המערבי ב-20% תוצר. "התהליכים האלה עוברים על הכלכלה הישראלית במקביל, חלקם נמצאים בימים אלה בשיאם, וחלקם יבואו לידי ביטוי בשנים הקרובות", אומר אשר. "חתמנו על שני הסכמים דרמטיים בתחום שיתוף המידע בין רשויות מס: האחד עם ארצות-הברית (FATCA) והשני הצטרפות לאמנה שמוביל ארגון ה-OECD (בעיקר מול מדינות באירופה). כמו כן נחתם הסכם העברת אינפורמציה פיננסית (CRS). ההסכמים האלה, משמעותם היא שאזרח ישראלי שמחזיק בחשבון בנק בארה"ב או במדינות אחרות (למעלה מ-100 מדינות), הפרטים שלו יועברו למס ההכנסה הישראלי ולהפך".

אשר הדגים את האפקטיביות של הסכמים אלה: "בכל הנוגע להסכם ה-FATCA, עד עכשיו קיבלנו מידע על עשרות אלפי ישראלים שהחזיקו חשבונות בארה"ב בשנים 2014 ו-2015. מידע זה מעובד בימים אלה, ובתקופה הקרובה כבר נוכל להתחיל לבדוק את הדברים מול אותם ישראלים".

המלחמה בהון השחור חייבה גם שינויי חקיקה בישראל שבוצעו בשנה שעברה, ועיקרם הוספת עבירות המס החמורות לחוק לאיסור הלבנת הון. לדברי אשר, "מדובר בקפיצת מדרגה במאבק של רשות המסים במעלימי המס. משמעות הדברים היא כי מי שהעלים מסים בהיקף שנקבע בחוק והסתיר או הסווה את הכספים הללו - עבר עבירה על החוק לאיסור הלבנת הון.

"במצב זה רשות המסים תוכל לחלט לאותו עבריין את הרכוש האסור כדי שלא ייהנה מפירות העבירה, ואף תוכל להגיש כנגדו כתב אישום על עבירה על האיסור להלבנת הון, עבירות שנושאות בקרבן עונשי מאסר. למעלה מעשר שנים אנחנו מנסים להעביר את החוק הזה.  

"צריך להבין - העלמת מס היא עבירה חמורה. כמו שבארה"ב מכבדים את החוק ויודעים שאם יעברו על חוקי המס, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת - כך צריך שיהיה גם בישראל. שינויי החקיקה האלה, בצירוף להסכמים הבינלאומיים, מאפשרים לנו לפעול ביעילות נגד מי שעבר על החוק. במקביל נוצרת הרתעה מול אלה שעוד לא נכנסו למעגל הזה".

לצד כניסת החוקים וההסכמים החדשים לתוקף התחילה רשות המסים במבצע ל"הלבנת הון", כשברקע מרחפת החקיקה החדשה, והיא למעשה אפשרה לאנשים לדווח מרצונם על הון שחור, לשלם את המסים עליו אבל להימנע מהליכים פלילים. "המהלך שנעשה הצליח, והיקף הבקשות לגילוי מרצון הפתיע גם אותנו. במהלך הזה הוגשו כ-7,500 בקשות של ישראלים אשר גילו הון לא מדווח בהיקף חסר תקדים של למעלה מ-25 מיליארד שקל".

להערכת אשר, סך המס שנגבה וייגבה כתוצאה מהמהלך ינוע סביב 3 מיליארד שקל.

סגירת פרצות מס והתמודדות עם תכנוני מס

חקיקה משמעותית שעברה בשנה האחרונה נגעה בעצב חשוף של הרבה אנשים והיא סגירת "חברות הארנק". המשמעות של חברות כאלה היא ששכיר שמרוויח מעל סכום מסוים (בדרך-כלל מדובר בסכומים גבוהים), מקים חברה ומקבל את שכרו באמצעות הגדרה חדשה: מתן שירותי ניהול, וכך הוא משלם מס מופחת. 

"צריך להבין שזה לא סביר שנשלים עם תופעה שהלכה והתרחבה לכמעט מכת מדינה, בה מנכ"ל הופך ל'מנכ"ל בע"מ' רק כדי להפחית את תשלומי המס שלו. מהות העבודה של אותו המנכ"ל היא של שכיר, והפרצה הזו עלתה לאזרחי ישראל מאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות", אומר אשר.

- מה באשר לתכנוני המס?

"כאן מדובר בנושא מורכב יותר. ראשית, תכנון המס הוא זכות לגיטימית של האזרח, אלא שקיים גבול לתכנון המס שמעבר אליו זה כבר לא לגיטימי. לצורך התמודדות עם אותם תכנונים או פרשנויות קיצוניות קדמנו חקיקה שמחייבת את הנישומים לדווח על חוות-דעת מסוימות שקיבלו מיועצי מס וכן על פוזיציות מס שנקטו בניגוד לעמדות של רשות המסים שפורסמו באתר האינטרנט. אנו צופים כי כתוצאה מחובת גילוי זאת, נגיע לבדיקה ולטיפול ממוקד יותר באותם מקרים, וגביית מס האמת תגדל".