הכסף כבר לא מדבר

רשות השידור או תאגיד? העלות התקציבית לא תהווה שיקול בבחירה

משה כחלון/ צילום: לע"מ
משה כחלון/ צילום: לע"מ

ההחלטה על עתיד השידור הציבורי בישראל היא פוליטית, העלות התקציבית לא תהווה שיקול בבחירה בין החלופות השונות לעתיד השידור הציבורי בישראל - זה המסר העולה מהדיונים האחרונים בנושא תאגיד השידור בין אנשי משרד האוצר, משרד התקשורת ומשרד ראש הממשלה. בין היתר הועלו בימים האחרונות רעיונות של מיזוג חלקי בין רשות השידור לתאגיד, אולם הרעיונות לא נבחנו לעומק בהיעדר הנחיה מפורשת מהדרג הפוליטי.

מדובר במסר שונה לחלוטין מזה שהשמיע בזמנו הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי. בהופעה בפני ועדת הכלכלה של הכנסת ביולי אשתקד, הצהיר לוי כי דחיית מועד הפעלת תאגיד השידור מה-1 באוקטובר תעלה לקופת המדינה 550 מיליון שקל (בתרחיש שבו שני הגופים ממשיכים לפעול במקביל).

על סמך דבריו של לוי ביסס שר האוצר משה כחלון את התנגדותו לסגירת התאגיד, כשטען כי מדובר במהלך שיש לו עלות תקציבית נכבדה. המועד לתחילת שידורי התאגיד נדחה בסופו של דבר בחצי שנה, ל-30 באפריל. האוצר העריך את העלות תקציבית של הדחייה הזו ב-250 מיליון שקל.

מאז הדחייה מונה צוות מנכ"לים הכולל את מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, בהשתתפות לוי - אך דיוני הצוות הסתיימו ללא תוצאות.

בסבב הנוכחי של המגעים סביב התאגיד הציגו נציגי האוצר גישה שונה מזו שהציג לוי בכנסת. ההערכות שהציגו דיברו על איזון בין עלות התרחיש של סגירת רשות השידור והפעלת התאגיד לבין התרחיש ההפוך, של סגירת התאגיד והמשך הפעלת רשות השידור. הסיבה לכך היא פיצויי הפיטורים הגבוהים שישולמו לעובדי רשות השידור - פיצויים שמאזנים את הפיצויים שיקבלו עובדי התאגיד, אם יוחלט על סגירתו.

על הנייר, נכון להיום התפעול של רשות השידור יקר יותר ב-200 מיליון שקל לשנה. עם זאת, לפי האוצר ההנחה בדבר החיסכון הגדול בעלויות התפעול השוטפות לטובת התאגיד - שוב איננה תקפה. אמנם עובדי רשות השידור נהנים מתנאי שכר מפליגים הודות לעשרות תוספות והסכמים מסוגים שונים - אך באוצר מאמינים, בניגוד לכל מה שאנחנו יודעים על הסקטור הציבורי, שעובדי רשות השידור יסכימו לוויתורי שכר משמעותיים בתמורה להמשך הפעלת הרשות.

במהלך הדיונים הועלו גם רעיונות לפשרה, המתבססת על שילוב שני הגופים. הרעיון הראשון היה לאפשר לרשות השידור להמשיך ולפעול בתחום הטלוויזיה, בעוד שהאחריות לתחום הרדיו תועבר לידי התאגיד. רעיון אחר היה למזג את פעילות התאגיד לתוך רשות השידור.

הרעיונות האלה - שמקורם באנשי משרד ראש הממשלה - לא זכו לבחינה מדוקדקת, ולאוצר אין תחשיבים לגבי עלותם.