"מוצר מיובא שעבר השבחה מהותית בארץ נחשב לייצור מקומי"

צינורות המזרח התיכון ביקשה לבטל את זכיית אברות במכרז של מקורות לאספקת צינורות להולכת מי שתייה; אברות זכתה במכרז לאחר שביקשה, מכוח התקנות, להעדיף תוצרת הארץ ■ ביהמ"ש: "מדובר ב'צינור ישראלי'"

צינורות המזרח התיכון /  צילום: איל יצהר
צינורות המזרח התיכון / צילום: איל יצהר

האם מוצר שיובא לישראל ועבר שינוי במפעלים בארץ יכול להיחשב לתוצרת הארץ, "כחול-לבן"? בית המשפט המחוזי בתל-אביב השיב לאחרונה על שאלה זו בחיוב, כאשר קבע כי עבודות עיטוף פנימי וחיצוני בארץ של צינורות מיובאים מטורקיה, שאינן משנות את צורת הצינור, אך נחוצות לייעודו להולכת מי שתייה, נחשבות ל"ייצור מקומי" ומזכות בהעדפה לפי תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ).

"מדובר ב'צינור ישראלי', שגם אם לא 'נולד' כ'צבר' ולא עבר תהליך של 'גיור' או 'התאזרחות', הוא לפחות נקלט כ'תושב' בארץ, לאחר שעבר את השינוי הנדרש להכרה ב'תושבות' זו", נקבע בפסק הדין.

בכך דחה בית המשפט עתירה שהגישה חברת צינורות המזרח התיכון נגד זכייתה של חברת אברות תעשיות במכרז רחב-היקף של חברת מקורות לאספקת צינורות להולכת מי שתייה.

השאלה שהייתה במחלוקת היא האם עיטוף חיצוני ופנימי של צינורות המשמשים להובלת מי שתייה בישראל מהווה "שינוי מהותי" המזכה במתן העדפה לפי תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ).

בעתירה ביקשה חברת צינורות המזרח התיכון כי בית המשפט יבטל את החלטת ועדת המכרזים של מקורות להעניק לאברות העדפה מכוח התקנות במכרזים לאספקת צינורות פלדה, וכפועל יוצא מכך לבטל את זכיית אברות במכרזים ולקבוע כי הצעתה היא ההצעה הזוכה.

שינוי מהותי?

מדובר במכרזים שפרסמה מקורות לאספקת צינורות פלדה בקטרים של 16, 20 ו-24 אינצ'ים. לגבי הצינורות בקטרים 16 ו-20, הן צינורות המזרח התיכון והן אברות מייבאות את הצינורות בקטרים אלה מטורקיה ועושות בארץ את הציפוי החיצוני (פוליאתילן) ואת הציפוי הפנימי (טיח צמנכל).

לעומת זאת, לגבי הצינורות בקטרים 24, אברות פועלת באותה שיטה של יבוא הצינורות מטורקיה וציפוי פנימי וחיצוני שלהם בישראל, בעוד "צינורות המזרח" מייבאת מטורקיה את גלילי הפלדה ועושה בארץ הן את פעולת הערגול והן את הציפוי הפנימי והחיצוני.

צינורות המזרח התיכון בחרה לבקש העדפת תוצרת הארץ רק לגבי הצינורות בקוטר 24, שלגביהן אין למעשה מחלוקת שהיא זכאית לכך לאור הפעולות שנעשות בהן, כולל פעולת העירגול, אך לא ביקשה העדפת תוצרת הארץ על-פי התקנות לצינורות בקטרים 16 ו-20; זאת, בעוד אברות ביקשה העדפת תוצרת הארץ על-פי התקנות לגבי כל הקטרים של הצינורות - וקיבלה.

עקב הענקת העדפת תוצרת הארץ בגין "שינוי מהותי" של פעולות הציפוי זכתה הצעת אברות במכרזים בכל הקטרים של הצינורות. אם לא הייתה ניתנת לאברות ההעדפה על-פי התקנות, והיה נקבע כי העיטוף אינו מהווה "שינוי מהותי" על-פי התקנות, הייתה זוכה הצעת צינורות המזרח התיכון במכרז בכל הקטרים של הצינורות.

המחלוקת בין הצדדים עסקה בשאלה אם מדובר ב"שינוי מהותי" בצינורות. לטענת צינורות המזרח התיכון, פעולת הציפוי שביצעה אברות היא פשוטה וזניחה של הצינורות המיוצרים בטורקיה ומיובאים. זאת, משם שהיא אינה מהווה "שינוי מהותי" הנעשה בישראל, אלא היא שומרת על צורת הצינורות, הרכבם הכימי, מאפייניהם, תכונותיהם והשימוש שניתן לעשות בהם, באופן שהצינור נשאר צינור כפי שהיה מלכתחילה כשיוצר בטורקיה - צינור ייעודי להזרמת נוזלים בלחץ גבוה. עוד נטען כי עלות הפעולה זניחה.

מנגד, חברת מקורות וחברת אברות הגנו על החלטת ועדת המכרזים של מקורות וטענו כי הפעולות שנעשות בצינורות מהוות "שינוי מהותי" על-פי התקנות המקנה העדפת תוצרת הארץ.

שינוי שאינו זניח

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט ד"ר קובי ורדי, דחה את טענותיה של צינורות המזרח התיכון וקבע כי "בסופו של יום פעולות הייצור שמבצעת אברות במפעלה הופכות צינור שאינו עומד בדרישות התקן הישראלי לצינור שרק עקב הציפוי והתהליכים והשינוי שעובר יכול להוביל מי שתייה בישראל, כאשר ההגנה היא לא רק על הצינור אלא גם על הובלת מי השתייה, ובהתאם לדרישות משרד הבריאות".

עוד נקבע כי בעקבות הפעולה שמבצעת אברות, שווי הצינור עולה משמעותית (כ-45%) על שווי הצינור ללא השינוי, כשתוספת שווי זו נוצרה כולה בישראל. זאת, כתוצאה מהפעולות שנעשו בצינור בארץ שהפכו אותו למוצר מובחן, בעל שוק משלו, לפי דרישות ופיקוח מקורות והתקן הישראלי, ו"מדובר בשינוי מהותי שאינו זניח וקל-ערך וחסר חשיבות כטענת 'צינורות המזרח התיכון'".

השופט הוסיף כי תהליך כזה של עיטוף וציפוי הנעשה על-ידי 65 עובדים במשך מספר ימים, בהיבט השקעתי של שינוי ערכו בכ-45% לפי התקנים הישראלים, הוא שינוי מהותי.

"כך גם אדם מן היישוב - אם יישאל אם מדובר ב'שינוי מהותי' לגבי צינור שכמעט והכפיל את שוויו ועבר פעולות שונות בחומרים שונים שהפכו אותו לעמיד לקורוזיה והאריכו את חייו פי 10 - ישיב על כך בחיוב; הכוונה היא לא לתת עדיפות רק ליצרן ישראלי שמייצר את הצינור, אלא גם למפעל ישראלי שמבצע שינוי מהותי בצינור - ותורם לתעשייה הישראלית, לתעסוקה ולמשק הישראלי", נקבע בפסק הדין.

המכרז בו זכתה אברות עמד על סך של 10 מיליון שקל - סכום בו רצתה צינורות המזרח התיכון לזכות; אולם, להכרעת בית המשפט יש השפעה רוחבית על כל מכרזי מקורות, בשווי מאות מיליוני שקלים, באשר בית המשפט המחוזי קבע כי לא בקלות יתערב בית המשפט בשיקול-הדעת של ועדת המכרזים של מקורות, שהיא הוועדה המקצועית המוסכמת להכריע במחלוקות מסוג זה.

אברות תעשיות יוצגה בידי עורכי הדין בני שפר, ליאור מימון, מנדי מימון וניר שאלתיאל ממשרד ש. הורוביץ ושות'. צינורות המזרח התיכון יוצגה בידי עורכי הדין יוסי לוי, אסף שובינסקי, אביאל פלינט ואייל בן שושן ממשרד לוי-מידן. מקורות יוצגה בידי עורכי הדין נועם רונן ונמרוד סביל ממשרד גורניצקי ושות'.