עלות שירותי בריאות למבקשי מקלט ב-2016 - 76 מיליון שקל

חוסר במדיניות מגובשת לגבי הטיפול בזרים הוביל לכך שהם אינם משלמים מס בריאות ■ למרות זאת, הם זכאים לטיפול מתוקף חוק זכויות החולה ■ הסכום כולל הוצאות על הפסקות היריון של נפגעות אונס, טיפולים באיידס ושחפת

פליטים  דרום תא עובדים זרים סודנים מסתננים  / צלם: רשות האוכלוסין וההגירה
פליטים דרום תא עובדים זרים סודנים מסתננים / צלם: רשות האוכלוסין וההגירה

משרד הבריאות מימן ב-2016 שירותי בריאות לזרים שאינם ברי הרחקה בעלות כוללת של כ-76 מיליון שקלים – כך עולה מדוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בקטגוריית זרים שאינם ברי הרחקה נכללים מבקשי מקלט שחצו את הגבול לישראל ללא אשרות, ושאין אפשרות להחזירם לארצות מוצאם – אריתריאה וסודן. לפי הדוח, הסכום כולל בין היתר הוצאות על טיפולי שחפת, איידס, דיאליזה וסוכרת, והפסקות היריון של נפגעות אונס.

הדוח הוכן לקראת דיון משותף בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שיקיימו ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), בנושא גיבוש מדיניות מצד משרד הרווחה ומשרד הבריאות עבור מבקשי מקלט וזרים. מהדוח עולה כי ההוצאה הגדולה ביותר הייתה בעבור טיפולים ואשפוזים בבתי חולים בעלות של כ-36 מיליון שקלים, ואחריה סבסוד המדינה בהסכם הביטוח לקטינים חסרי מעמד תושב, שנאמדה בכ-5.11 מיליון שקלים בשנת 2016.

מאחר שלא קיימת מדיניות מגובשת כלפי הזרים, הם אינם זכאים לסל הבריאות שמציע משרד הבריאות לאזרחי ישראל. יחד עם זאת, זרים שאינם ברי הרחקה זכאים לקבל טיפול רפואי בבתי החולים ללא התניה מוקדמת של התשלום, מתוקף חוק זכויות החולה. טיפול רפואי דחוף כולל בין היתר טיפול רפואי בחדר מיון, אשפוז, ניתוחים, לידות וטיפול נמרץ. חלק מהמטופלים נדרשים לשלם בעבור הטיפול לאחר שקיבלו אותו. בתי החולים מדווחים כי לא כולם משלמים את מלוא העלויות, וכך נוצרים "חובות אבודים" המוערכים בכמה עשרות מיליוני שקלים. זרים בגירים שאינם ברי הרחקה אינם יכולים להצטרף לקופת חולים ולבטח את עצמם, הם אינם מטופלים במרפאות בקהילה ואינם יכולים לקבל קצבאות או תמיכה בגין מצבם הרפואי, וכן לא זכאים להשתתפות במימון טיפולים ותרופות.

במהלך השנים הוחלט כי שירותים רפואיים מסוימים יינתנו ללא עלות לכל הזרים ובמימון ציבורי. בין השירותים נכללים הפסקות היריון לקטינות ולנפגעות אונס, מעקב לאמהות ותינוקות בטיפות חלב, חיסוני השגרה ומעקב התפתחותי לתינוקות בטיפול חלב, טיפול במחלות מין במרפאת לוינסקי ב תל אביב , אבחון בטיפול בשחפת ואיידס, דיאליזה וטיפול תרופתי לחולי סכרת. כמו כן, קיימות שתי מרפאות ייעודיות לזרים שפועלות בתל אביב במימון חלקי של משרד הבריאות - המרפאה הציבורית לחסרי מעמד בשיתוף עם רשת "טרם", ומרפאת גשר לבריאות הנפש.

על פי הדוח, לאורך השנים עלה לדיון נושא מתן השירותים החברתיים לאוכלוסיית הזרים שאינם ברי הרחקה השוהים בישראל, ועורר מחלוקת בציבור. בשנה שעברה הבהיר מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר כי כל משרד ממשלתי מוסמך לטפל בהיבטים הנוגעים לזרים בתחום משרדו, ועל כן "כל אחד מהשרים רשאי לקבוע את מדיניות כחלק מכלל הנושאים המצויים בטיפולם ובהתאם לסדר העדיפויות שלהם". לדבריו, "למשרד ראש הממשלה אין שום יתרון בקביעת אופן הטיפול ברווחה או בבריאות של זרים שאינם בני הרחקה, כשם שאין הוא קובע מדיניות באשר לטיפול בקבוצות אוכלוסייה אחרות".

קיראו עוד ב"גלובס"


בין השנים 2006 ל-2016 נכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים ללא אשרה כ-64 אלף זרים, אשר מוגדרים על ידי רשות ההגירה והאוכלוסין "מסתננים". חלקם עזבו את ישראל במסגרת הליך עזיבה מרצון או בדרכים אחרות. בסוף שנת 2016 שהו בישראל כ-37 אלף זרים שאינם ברי הרחקה, מרביתם מ אריתריאה ומקצתם מסודן.

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) אמר כי "יש צרכים אמיתיים בשטח ומצוקות שאנחנו צריכים לתקן אותם. אנשים סובלים וחייבים להתאים את השירות לאוכלוסיית הזרים. אני קורא לשירותי הרווחה והבריאות להתאים את השירותים לצרכים, לשפה, ולתרבות הייחודים של מבקשי המקלט. כרגע הם סובלים ואין להם מענה".

קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמרה: "בישראל יש פחות או יותר 40 אלף מבקשי מקלט. רק שמונה מהם הוכרו כפליטים בשנים האחרונות. זאת מדיניות מבישה. הדיון היום המחיש את הצורך ההולך וגובר במציאת פתרונות אמיתיים במקום פתרונות פלסטר עכשווים. המחיר שאותו משלמים האזחים ומבקשי המקלט גבוה מידי. בסופו של דבר, כולם יוצאים מופסדים. לא ייתכן שהמדיניות היא שאין מדיניות. צריך להיות פה שיח בין-משרדי. המצב הבלתי נסבל שבהותרת האוכלוסיות הפגיעות מקרב מבקשי המקלט ללא טיפול של הרשויות חייב להיפסק".