פרשת פסגות: הפרקליטות דורשת מאסר ממושך וקנסות כבדים

דוד אדרי ושי בן-דוד הורשעו בהרצת אג"ח בחשבון הנוסטרו של פסגות ■ הפרקליטות מבקשת להטיל עליהם 3-5 שנות מאסר לפחות וקנסות בסך 8-3 מיליון שקל ■ "אדרי הפך את הבורסה למגרש המשחקים שלו; המניע שלו היה בצע-כסף טהור"

שי בן דוד ודוד אדרי / צילום: תמר מצפי
שי בן דוד ודוד אדרי / צילום: תמר מצפי

פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל-אביב להטיל על דוד אדרי ושי בן-דוד, מורשעי פרשת הרצת האג"ח בחשבון הנוסטרו של בית ההשקעות פסגות, עונשים חמורים של מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח וכן קנסות כבדים.

במסגרת שלב הטיעונים לעונש שנערך היום (ג'), ביקשה הפרקליטות מהשופט חאלד כבוב כי בגין הרשעתם באישום הראשון והמרכזי, ייגזר על אדרי עונש של בין 3.5 ל-5.5 שנות מאסר, ואילו על בן-דוד עונש של בין 3 ל-5 שנות מאסר; בגין האישום השני שבו הורשעו השניים, ביקשה הפרקליטות כי על אדרי יוטל עונש של בין שנה ל-3 שנות מאסר על אדרי, ועל בן-דוד - בין שנה לשנתיים מאסר; באישום השלישי שבו הורשע אדרי לבדו, ביקשה הפרקליטות כי ייגזר עליו עונש של בין שנה וחצי ל-3 שנות מאסר.

עם זאת, התובעת, עו"ד יהודית תירוש, הבהירה כי אין ציפייה מצד הפרקליטות שהמאסרים שייגזרו ירוצו במצטבר אלא לפחות חלקם בחופף.

בנוסף, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט כי יוטל על אדרי קנס בסך 8 מיליון שקל, ועל בן-דוד - קנס בסך 3 מיליון שקל. התובעת ציינה בהקשר זה כי מדובר באנשי עסקים אמידים, וכי לאדרי יש חברה פרטית וההון העצמי שלו מוערך ב-50 מיליון שקל.

יצוין כי בשני תיקי הרצת מניות שהסתיימו לאחרונה, דחו בתי המשפט את העמדה העונשית של פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). בתיק הרצת המניות בחברת אי.די.בי אחזקות, גזר השופט כבוב על נוחי דנקנר שנתיים מאסר בפועל, לאחר שהפרקליטות ביקשה כי יוטל עליו עונש של עד חמש שנות מאסר.

קיראו עוד ב"גלובס"


בנוסף, בספטמבר האחרון הקל בית המשפט העליון בעונשים שהטיל שופט המחוזי בתל-אביב בדימוס, דוד רוזן, על ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר, שהורשעו בהרצת מניות חברת מנופים פיננסים. המחוזי הטיל על בן-זקן ועל אלדר שלוש שנות מאסר, ואילו העליון הפחית את עונשו של בן-זקן ל-26 חודשי מאסר, ואת מאסרו של אלדר קיצר ל-22 חודשים. עם זאת, במקביל החליט העליון להגדיל באופן משמעותי את סכומי הקנסות שהטיל המחוזי וגזר קנס של 800 אלף שקל על בן-זקן ושל 500 אלף שקל על אלדר.

עיוות של שוק ההון

אדרי ובן-דוד הורשעו בדצמבר האחרון כי פעלו יחדיו בדרכי תרמית בחשבון הנוסטרו של בית ההשקעות פסגות, הגדול במדינה, בשנת 2007. ההרשעה הגיעה כ-9 שנים אחרי שהמעשים התרחשו וכאשר בכירי פסגות לשעבר, רועי ורמוס ושי ירון, לא הועמדו לדין, על אף שנחקרו באזהרה בזמנו.

ההרשעה היוותה הישג חשוב לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), שרואה בתיק את אחד החשובים שהיא ניהלה מאז שהוקם בית המשפט הכלכלי בתל-אביב לפני כ-5 שנים.

אדרי שימש בתקופה הרלוונטית לאישומים כסמנכ"ל הברוקראז' ומנהל הנוסטרו בפסגות; ובן-דוד שימש כמנהל חדר המסחר. שני נאשמים נוספים אך זוטרים - אהרון נבון, שהיה מנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק; וסער וינטראוב, שהיה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק - זוכו על-ידי השופט כבוב.

בדיון היום טענה התובעת, עו"ד תירוש, כי הדבר הבולט בהרשעתם של אדרי ובן-דוד הוא שלא מדובר באירוע חד-פעמי אלא בפעילות עבריינית שחזרה על עצמה וכללה גם פגיעה במכשיר הפיננסי של מדינת ישראל ומשרד האוצר (שוק ההון) - ולכן יש כאן פגיעה בכלכלת המדינה.

לדברי התובעת, "כאשר המרומה הוא האוצר, הריבון, אז הפגיעה היא שונה מאשר פגיעה בעוד משקיע. פגיעה באמון של הציבור באוצר היא חמורה ביותר. מסתכלים על זה, האם המדינה היא רפובליקת בננות או מדינה מתוקנת, האם ניתן לסמוך על האוצר או לא".

על אדרי אמרה התובעת כי הוא "הפך את הבורסה למגרש המשחקים שלו. המניע שלו היה בצע-כסף טהור, מדובר בפעילות עבריינית למען בצע-כסף". לדבריה, בגין הזק רב שנגרם לשוק ההון, יש במקרה הזה חומרה יתרה שמחייבת ענישה חמורה.

נקודה נוספת שהזכירה התובעת לחומרת שני הנאשמים היא שהם ניצלו במעשיהם את בית ההשקעות המרכזי במדינה וביצעו תרמית בהיקפים כספיים אדירים. "היקף הכספים שהם השתמשו בו בשביל הפעילות שלהם היה מאות רבות של מיליוני שקלים. זה היקף כספי בלתי נתפס, שהשתמשו בו כדי לבצע את הפעילות התרמיתית. ההיקף משקף את עוצמת העיוות שנגרם לשוק ההון ואת הסיכון שהנאשמים חשפו אליו את בית ההשקעות שלהם".

לדברי עו"ד תירוש, "למשמעויות הקשות הללו מצטרפת העובדה שהנאשמים עשו כל מה שעשו מתוך בית ההשקעות המרכזי במדינת ישראל, הם עשו שימוש לרעה במעמדם הבכיר. מצופה מאנשים בכירים שמנהלים כספי ציבור סטנדרטיים ערכיים באופן מוגבר, כדי לשמר את אמון הציבור בשוק ההון".

עוד אמרה התובעת כי הכרעת הדין היא חמורה ומייחסת לאדרי ולבן-דוד עבירות רבות באירועים נפרדים, כוונה ותחכום. "יש כאן יסוד נפשי מוגבר של שני הנאשמים במעשיהם. הייתה להם כוונה ברורה מובהקת ובוטה להשפיע על ניירות הערך בהם פעלו", טענה התביעה.

התובעת גם עשתה אבחנה בין שני הנאשמים וציינה כי עונשו של אדרי צריך להיות חמור יותר משל בן-דוד, כיוון שאדרי היה בכיר יותר והמנהל של בן-דוד, וכיוון שהתמריץ שלו לבצע את המעשים היה יותר גדול.

"גבול דק בין מותר לאסור"

באות-כוחו של אדרי, עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, טענו מנגד כי יש להקל משמעותית בעונשו ולגזור עליו מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות בלבד.

לדברי עו"ד נגב, "ההרשעה בתיק היא הרשעה תקדימית מסוגה, כאשר מדובר על הפעם הראשונה שסוחרי שוק הון הועמדו לדין והורשעו על פעילות אמיתית שביצעו במהלך יום העבודה שלהם. בית המשפט הגדיר כי בתיק הזה גבול דק עובר בין המותר לבין האסור, ולכך צריכה להיות השפעה על ענישה ברף הנמוך ביותר".

הסנגוריות טוענות בנוסף כי יש להקל בעונש, מאחר שאדרי ובן-דוד פעלו כעובדים שכירים, כאשר הכסף שהרוויחו היה של פסגות.

בנוסף טוענת ההגנה כי בשונה מאדרי ובן-דוד, פסגות עצמה ומנהליה לא עמדו כלל לדין, והפער הבלתי נתפס צריך לבוא לידי ביטוי בקביעת העונש.

ההגנה ציינה בהקשר זה כי בית המשפט קבע בהחלטתו כי מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס, היה מיודע ומעודכן על הפעילות בזמן אמת. לדברי ההגנה, לעובדה זו, שאדרי ובן-דוד פעלו בשם החברה ולמענה, צריך להיות משקל בקביעת העונש.

רכיב נוסף המחייב הקלה משמעותית בעונש, לדברי ההגנה, נוגע לזמן הרב מאז החקירה ועד הכרעת הדין - החקירה נפתחה בשנת 2010; כתב האישום הוגש רק 4 שנים לאחר מכן; המשפט עצמו התנהל בזריזות במשך 4 חודשים; וכשנה וחצי לאחר סיום הדיונים ניתנה הכרעת הדין.

לדברי עו"ד נגב, משך הזמן המשמעותי שחלף הביא לעינוי דין של ממש לאדרי ומשפחתו, ויש לתת לה משקל משמעותי ביותר בגזירת העונש.