חוק שדה דב אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים

מדובר בחוק עליו חתמו 70 חברי כנסת, הקובע כי שדה התעופה האזרחי ימשיך לפעול עד פינוי שדה התעופה הצבאי מהשטח ■ נציגי בעלי הקרקעות: "ביהמ"ש החליט, אבל חברי הכנסת קובעים שזה לא רלוונטי"

שדה דב הדמיה / רשות מקרקעי ישראל
שדה דב הדמיה / רשות מקרקעי ישראל

הצעת חוקשדה דב, הצעת החוק עליה חתמו 70 חברי כנסת שונים ומבקשת לקבוע את המשך פעילות שדה התעופה האזרחי בתל-אביב, אושרה היום לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. נזכיר כי מדובר בהצעת חוק המנוגדת לקביעת בית המשפט ששדה התעופה צריך להתפנות. על פי הצעת החוק, שדה התעופה האזרחי בשדה דב ימשיך לפעול עד פינוי השדה הצבאי המתוכנן לינואר שנת 2019. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) ובצלאל סמוטריץ (הבית היהודי).

בימים האחרונים ניסו חברי הכנסת להגיע להבנות עם נציגי בעלי הקרקעות במתחם אולם בסופו של דבר לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות ולכן התקיימה הצבעה על הצעת החוק. במערכת הפוליטית מעריכים כי ההצעה תעלה כבר מחר לאישור סופי במליאת הכנסת.

"עשינו כל מאמץ לעכב את החקיקה, בתקווה שתהיה הסכמה. בלו"ז שנותר אנחנו חייבים להשאיר את השדה פתוח. הממשלה מערימה עלינו קשיים. ממש ויה דולורוזה", כך אמר היום ח"כ שמולי. חבר הכנסת סמוטריץ' הוסיף: "הבעלים לוקחים את הדבר הקטן הזה, שלא נוגע בפרומיל, בחצי ציפורן, מהמתחם כולו. הם רוצים להעביר פיל דרך קוף מחט. נחתם הסכם בינם למדינה. הם משתמשים באנשי אילת. כולנו בני ערובה שלהם כדי לשפר עמדות. יש חובת קיום הסכמים בתום לב שזה אומר לדאוג גם לאינטרסים של הצד השני. אני כמדינה הייתי טוען להפרת הסכם מצדם ודורש מהם פיצוי".

 

עו"ד משה ליפקא, נציג בעלי הקרקעות אמר בדיון: "אנחנו אמרנו שמוכנים שימשיכו לטוס עד 2019. אבל דורשים מאתנו 100% היטל השבחה. יש לנו ניסיון מר עם הבטחות המדינה. הוצע תאריך להפסקת טיסות ופינוי. אנו בתהליך תכנון. יש ועדת היגוי משותפת. פתאום התעורר ראש עירית תל-אביב ורוצה להוריד את כל התוכנית. המדינה דרשה שנתנגד. אנחנו מבקשים שאם התוכנית תתקדם שנוכל להגיש תוכנית. יש לנו הסכם מוכן ששלחנו. תקראו לשר האוצר, תוך חצי שעה יהיה הסכם חתום".

מיכאל שפטלר, גם הוא נציג של בעלי הקרקעות: "בית משפט עליון דן לפני שנה בכל הטענות של ארקיע ואילת. אני מזמין את הח"כים לפני ההצבעה לקרוא את ההחלטה. בית משפט אינו מושפע מאינטרסים פופוליסטיים. ח"כים לא אוהבים כשבית משפט מתערב בהחלטות שלהם, אבל כשבית משפט מחליט אתם מחליטים שזה לא רלוונטי".

עדיאל שומרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל אמר בדיון כי: "מי שחתם על ההסכם עם בעלי הקרקע זה רמ"י, כחלק מהרשות המבצעת. היא רוצה שהטיסות יפסיקו באפריל 2017. הכנסת סוברנית לחוקק ואנו ננהג בהתאם. ניסינו להגיע להבנות עם הבעלים. הגשנו הצעה מאד נדיבה".

יו"ר הוועדה ח"כ דוד אמסלם אמר: "אנו מכירים את כל הטיעונים. אין סימטריה בין בית המשפט לכנסת. תפקיד הכנסת לחוקק ובית המשפט אמור לפסוק לפי החוקים האלה. לא הפוך. אם הכנסת חושבת שצריך לשנות את החוק, תפקידה לשנות".

לאחר הדיון בוועדת הפנים, ביקש עו"ד שפטלר להוסיף כי "בסופו של יום לא ארקיע ולא הלוביסטים שלה ולא השמולים והסמוטריצ'ים של העולם יכריעו בצדקת בעלי הקרקע הממתינים שישים ויותר שנים לפינוי השדה והתחלת הבניה, אלא בית המשפט שלא מושפע מאינטרס זר וכאשר המדינה תחויב במיליארדים מי שיפסיד באמת הם תושבי הפריפריה שמתקציבם ייגרעו הכספים. בכוחניות, בחרה היום ועדת הפנים של הכנסת בדיון בהצעת החוק להנצחת שדה התעופה דב הוז לקראת קריאה שנייה ושלישית לרמוס את זכות הקניין של כ-1,800 הבעלים בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולבזות את פסק דינו של בית המשפט העליון שבשבתו כבית משפט גבוה לצדק שקבע כי האינטרס של בעלי הקרקע גובר על אינטרסים פוליטיים צרים. בסופו של יום, 7 מיליארד שקל, שהוא תג המחיר בגין הפרת ההסכם שבין המנהלים והמדינה, הפרה שתבשיל עם השלמת החקיקה הפסולה הזו, יבואו על חשבון תכניות שיקוצצו והיו מיועדים לפריפריה ולא מכיסם של חברי הכנסת".

עוד הוסיף עו"ד שפטלר: "ח"כ שמולי וסמוטריץ' התעלמו מנימוקיו של פסק הדין בבג"ץ שנימק באריכות כי האינטרס לכבד הסכמים, החלטות ממשלה והתחייבויות שרים גובר על אי הנוחות של אילת שבעצמה סוגרת את שדה התעופה שלה ומרחיקה משמעותית את ההגעה לתל אביב. יתר על כן, הכנסת מתעלמת מהיות כ-40% מהשדה על קרקע פרטית, שבעלי הקרקע ויתרו משך למעלה מ-35 שנה על דמי שימוש שהמדינה עצמה גובה מחברות התעופה לכיסה ומהתחייבויות של מדינת ישראל בהסכמים חתומים לפנות השדה תמורת מתנה של 50% מזכויות הבניה שניתנו למדינה תמורת פינוי השדה בזמן סביר שעבר זה מכבר, שכן עשור שנים מההסכם שבו התחייבה המדינה לפנות השדה.

"על רקע זה מפליא כיצד ח"כ סמוטריץ' מצא העוז לטעון כי בעלי הקרקע אינם פועלים בתום לב ויש לתבעם גם לאחר שהודה שאינו מכיר את ההסכמים שנחתמו על ידי המדינה עם הבעלים. ואילו ח"כ שמולי, יזם נוסף של החוק המשיך לטעון בדמגוגיה כי השאלה היא בין מגדלי פאר בתל אביב לבין האינטרס של הפריפריה מבלי להודות שהאינטרס של ארקיע להמשיך ולהתעשר מהטיסות לשדה דב ושל בעלי המלונות ומרכזי הקניות של אילת גובר על זכויות קנייניות של אלפי בעלי קרקע מכל רחבי הארץ שבבעלותם פיסת קרקע בשדה דב ושמזה 60 שנה מקווים להסדיר לילדיהם מקום מגורים ושהולכו ומולכים שולל על ידי המדינה לאחר שנתנו למדינה מחצית מזכויות הבניה העתידיות בשטח במתנה".