> "במכירת קרקעות קיבוץ האון עלולה המדינה להפסיד מאות מ' ש'"

כך אומרת המשנה ליועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל ■ מנכ"ל רמ"י הקודם, בנצי ליברמן, הוביל מתווה לשיווק המגרשים ע"י החטיבה להתיישבות בלי מכרז

כפר הנופש של קיבוץ האון / צילום: יחצ
כפר הנופש של קיבוץ האון / צילום: יחצ

המשנה ליועץ המשפטי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עו"ד מניה לייקין, מתריעה בפני הנהלת רמ"י כי אם החטיבה להתיישבות (בהסתדרות הציונית העולמית) תקבל את הסמכות לשווק את המגרשים בקיבוץ האון, ההופך ליישוב קהילתי, המגרשים ישווקו ללא מכרז, ללא קריטריונים, במחיר מופחת ובאופן לא שוויוני, ועלול להיגרם למדינה הפסד של מאות מיליוני שקלים. דיון בעניין זה אמור להיערך אצל מנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון, לצורך קבלת החלטה על אופן שיווק המגרשים.

קיבוץ האון, על שפת הכנרת בדרום מזרח האגם, נקלע למשבר כלכלי קשה לפני כ-15 שנים, התפרק והוחלט שיהפוך ליישוב קהילתי. האון זכה להסדר חובות חריג: כל אחת מ-38 המשפחות שנותרו ביישוב קיבלה בחינם יחידת מגורים של 160 מ"ר במגרש חד משפחתי; רמ"י תעביר 14 מיליון שקלים לפירעון חובות הקיבוץ, להשלמת פנסיה לחברים, ולמימון דמי עזיבה, למימון רישום הבתים על שם החברים ולשיפוץ הבתים.

כמו כן, במסגרת זו יימכר כפר הנופש ליזם קובי מימון בלי לגבות מהקיבוץ חוב בגין דמי השימוש וחלק הקיבוץ במיזם; ותחנת הדלק תימכר עם תוספת קרקע שרמ"י תוסיף לעסקה.

כנגד חבילת ההטבות, סוכם בהנהלת רמ"י ב-2012, כי ב"שטח המחנה", השטח המוניציפלי בקיבוץ, רמ"י תשווק 290 מגרשים לצמודי קרקע. מודל השיווק של המכרזים, על פי ההסכם בין רמ"י לבין הקיבוץ, היה אמור להיות בדרך של מכרזים ובכפוף להפעלת ועדת קבלה כפי שמותר ביישובים בפריפריה. התקבולים אמורים לכסות חלק מהשקעות המדינה בהסדר וכיסוי חובות הקיבוץ.

מנכ"ל רמ"י הקודם, בנצי ליברמן (העומד כיום לדין משמעתי באשמת ניגודי עניינים), הוביל ב-2014 בהנהלת רמ"י מהלך לשינוי שיטת השיווק של המגרשים, שבמרכזו הוצאת השיווק מידי רמ"י והפקדתו בידי החטיבה להתיישבות. ההצעה הייתה למסור לחטיבה את סמכות השיווק של 100 המגרשים הראשונים ללא מכרז ובהנחה גדולה. משמעות המכירה בפטור ממכרז היא שהרוכשים שיומלצו על ידי החטיבה ישלמו רק 21% או 31% משווי הקרקע.

קיראו עוד ב"גלובס"


המועצה האזורית עמק הירדן תומכת בהעברת השיווק לידי החטיבה להתיישבות, מתוך הנחה שתהיה לה, למועצה, השפעה על תהליך השיווק, ובנימוק שבשיטת המכרז הרוכשים יהיו עשירים שלא ממש יגורו ביישוב. היוזמה של ליברמן אושרה כסיכום בהנהלת רמ"י, למרות התנגדותה של המשנה ליועמ"ש לייקין.

עמדת עו"ד לייקן היא שאם השיווק יימסר לחטיבה להתיישבות והמגרשים יימכרו בפטור ממכרז, "הקרקע תוקצה רק באחוז זעום מערכה לעומת תמורה מלאה בהליך של מכרז פומבי. מדובר בהבדל שעשוי להגיע למאות מיליוני שקלים. עולה החשש כי אם הקרקע תוקצה בהטבה כה משמעותית, כוחות השוק יעשו את שלהם והמגרשים יימכרו בסופו של יום לאלה אשר יואילו לשלם את ערך השוק, רק שבמקרה זה במקום שהקופה הציבורית תצא נשכרת, אנשים פרטיים יהנו מהטובה.

"בנסיבות אלה, שיישוב קיים (לא חדש) ומפותח נמצא בסמוך לחופי הכנרת וככזה הינו בעל ביקוש ושווי רב, שיווק הקרקע בפטור ממכרז ובתשלום מופחת, על פי המלצת החטיבה להתיישבות, היא החלטה לא מידתית שמעניקה הטבה משמעותית לציבור מצומצם אשר לא ייבחר בהליך שוויוני ושקוף.

"באשר לחשש שהועלה בדיונים בהנהלת רמ"י ועם נציגי המועצה האזורית לגבי זהות המועמדים, ועדת הקבלה רשאית לסרב לקבל מועמדים ליישוב הקהילתי אם אין להם כוונה לקבוע את מרכז חייהם ביישוב בו. אפשר לכלול בחוברת המכרז את רשימת הקריטריונים שתיקבע בהתאם".

עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן: "העמדה החד משמעית של המועצה היא, ששיווק במכרז לכל המרבה במחיר יהפוך את האון מיישוב קהילתי בפריפריה, שמיועד למשפחות צעירות, לכפר נופש לעשירי ישראל, שמוכנים לשלם מיליון שקל למגרש של 450 מ"ר על שפת הכנרת. המועצה תעשה ככל שביכולתה כדי למנוע ולעצור את המהלך הזה".

בנצי ליברמן, בתגובה שנמסרה על ידי פרקליטיו ממשרד יעקב וינרוט, אומר כי ההחלטה על אופן השיווק לא התקבלה על ידו אלא בהחלטה ברוב מובהק של הנהלת רמ"י, וכי מדובר בהחלטה עניינית ומקצועית.

לדבריו, כל החלטה אחרת הייתה "הופכת את עתודת הקרקע באחד האזורים היפים ביותר בישראל לכזו הנגישה לבעלי ממון בלבד. השיקול היחידי שעמד לנגד הנהלת רמ"י היה להקים יישוב יציב, משגשג ופורח, ועל כן אין תימה שההחלטה זכתה לתמיכתם של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בחטיבה להתיישבות וברמ"י".

"המימד הקהילתי מכריע"

מהחטיבה להתיישבות נמסר, כי מדובר בוויכוח אם יקום ישוב קהילתי חזק ומשולב באזור או יישוב לעשירי ישראל שיגורו שם לעתים רחוקות. עוד נמסר כי "הנימוקים נגד יישום ההחלטה מטעם יועמ"ש רמ"י הם כלכליים, בעוד שכל הגורמים העסקיים ברמ"י היו בעד הגישה של יישוב חזק קהילתית ולא יעד לעשות כסף. המאבק הזה נמשך כבר מעל 10 שנים, והגיע הזמן לקבל החלטה סופית בנושא כשהמימד הקהילתי הוא המכריע, תוך עמידה בכל הכללים בנוגע לקליטה כבכל יישוב".