קרנות הנאמנות גייסו מתחילת השנה כ-4 מיליארד שקל

המצטיינים בקרב מנהלי קרנות הנאמנות, עם הגיוסים הגדולים ביותר ברבעון: מור, ילין לפידות, אנליסט, אילים ומגדל שוקי הון ■ איפה נרשמו הפדיונות הכבדים בתעודות הסל? ■ קרנות נאמנות או פוליסות חיסכון – מה עדיף?

בורסה / צילום: תמר מצפי
בורסה / צילום: תמר מצפי

הרבעון הראשון של שנת 2017 היטיב עם מנהלי קרנות הנאמנות, שרשמו גיוסים מצרפיים של כ-3.8 מיליארד שקל, כשהקרנות המסורתיות אף רשמו יצירות בהיקף גבוה יותר, של כמעט 6 מיליארד שקל. מנגד, תעודות הסל, שמנוהלות באמצעות ארבעה גופי ניהול, המשיכו ברבעון הראשון השנה את המגמה השלילית משנה שעברה, עם פדיונות מצרפיים של כ-4.2 מיליארד שקל, כשכל הגופים המנהלים רשמו פדיונות.

"לאחר שהרבעון הראשון של שנת 2016 היה מהגרועים שידעה תעשיית קרנות הנאמנות בשנים האחרונות מבחינת תשואה ופדיונות", אומר גורם בשוק קרנות הנאמנות, בהתייחסו לפדיונות שנרשמו אז ושהסתכמו בכ-11.6 מיליארד שקל, "הרבעון הראשון של 2017 היה חיובי בהחלט. המשקיעים חזרו לתעשייה לאחר החששות של חודשים נובמבר-דצמבר ורכשו קרנות נאמנות מסורתיות בסך מצטבר של 5 מיליארד שקל", ציין והוסיף כי "התשואה הרבעונית הממוצעת בכל האפיקים הסתכמה בשיעור גבוה של 1%, בהובלת הקרנות המנייתיות, לאור הסנטימנט החיובי בשווקים הגלובליים".

עיקר הגיוסים: בנכסי הסיכון

איך נראה זרם הכספים הנכנס לקרנות הנאמנות המקומיות, והיוצא מהן, ברבעון ובחודש החולפים? "עיקר הגיוסים במהלך הרבעון התרכזו בנכסי הסיכון: קרנות אג"ח כללי, קרנות אג"ח קונצרניות וקרנות מנייתיות, כאשר קרנות אג"ח כללי לוקחות כמעט את כל הקופה", ממשיך אותו גורם. על רקע מגמות אלה, של תשואות חיוביות ושל גיוסים, גדל שוק קרנות הנאמנות בכ-2.5% מסוף 2016, וסך הנכסים המנוהלים באמצעות הקרנות עומד על כ-219 מיליארד שקל. מדובר גם בעלייה של כ-2 מיליארד שקל בשווי הנכסים שבקרנות הנאמנות ביחס לחודש פברואר 2017.

לגבי החודש החולף, מספר אותו גורם בשוק כי "הגיוסים בקרנות המסורתיות בחודש מארס מרשימים, אולם נמוכים בהשוואה לחודש פברואר שקדם לו, אז גייסה התעשייה כ-2.1 מיליארד שקל", תוך שפירט כי "בקרנות הכספיות נרשמה האטה בפדיונות, בין היתר בעקבות הצטמצמות מלאי הנכסים, העומד נכון לסוף חודש מארס על 17 מיליארד שקל בלבד. הקרנות המחקות ממשיכות לסבול מירידה בביקוש בקרב יועצי ההשקעות ורושמות חודש שביעי ברציפות של פדיונות".

ומה לגבי הגופים המנהלים? הרבעון הראשון של 2017 מסתמן כהמשך התקופה הטובה של כמה גופים: ילין לפידות, בניהולם של יאיר לפידות ודב ילין, עם גיוסים מתחילת שנה של כ-1.9 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות, כשהוא מנהל עתה קרנות נאמנות בשווי של כמעט 24 מיליארד שקל וכבר הפך לשחקן גדול של ממש בשוק זה; מור, בניהולו של אלי לוי, עם גיוסים גבוהים במקצת מאלה של ילין לפידות; אנליסט עם גיוסים של כ-1.6 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות מתחילת השנה; ובית ההשקעות אילים, עם גיוסים מצטברים של כ-1.2 מיליארד שקל.

הראל פיא: הנכסים הצטמקו לחצי

מקרב הגדולים, בטח לשעבר, בולטים לחיוב בית ההשקעות מגדל שוקי הון, עם גיוסים של כ-1.2 מיליארד שקל מתחילת שנה בקרנות המסורתיות, כשאחריו ניצב מיטב דש, עם גיוסים של כ-350 מיליון שקל בקרנות המסורתיות שלו מתחילת השנה.

אגב המצטיינים כאמור, יש עוד שני גופים קטנים יחסית שבעיצומה של מגמה חיובית: רוטשילד וסיגמא, עם גיוסים של מאות מיליוני שקלים כל אחד, מתחילת השנה. בסיגמא מתגאים, ובצדק, בכך שהם "ממשיכים בעקביות בגיוסים וזהו חודש 13 ברציפות שאנחנו מציגים גיוסי חיובי בקרנות המסורתיות". נכון לסוף הרבעון הראשון ב-2017 הם כבר מנהלים בקרנות נכסים בהיקף של יותר מ-2.1 מיליארד שקל.

ילין לפידות, אגב, ממשיכים במגמה החיובית, שמאפיינת אותם גם בתחומי פעילות אחרים, והחודש הם אף עקפו את פסגות, בעבר מהגדולות ביותר בשוק, והם השחקן השלישי בשוק, במונחי נכסים מנוהלים. עוד גופים מצטיינים הם בית ההשקעות מור, שכבר מנהל בקרנות הנאמנות סכום של כ-13.8 מיליארד שקל ומחזיק בנתח שוק של כ-6.4%, כשלצדו ממשיך להצטיין בית ההשקעות אילים, שכבר מנהל בקרנות הנאמנות שלו נכסים בשווי של יותר מ-10.8 מיליארד שקל.

מהצד השני בולטים כמה גופים בהמשך הידרדרות: הראל פיא, שהחליפה מנהל לאחרונה ושכבר מנהלת נכסים בהיקף של רק 16.7 מיליארד שקל, לאחר שביוני 2015 - לפני פחות משנתיים - היא ניהלה יותר מ-30 מיליארד שקל והייתה הגדולה בשוק; אלומות, שמנהלת כיום כ-5.45 מיליארד שקל - ושביוני 2015 ניהלה כ-8.9 מיליארד שקל; אלטשולר שחם, עם פדיונות של יותר מ-1.2 מיליארד שקל; אקסלנס, שנמצאת גם היא בעיצומה של נפילה ומחזיקה כיום בנתח שוק של כ-5.7%, הממצב אותה כשחקן השמיני בשוק (כשהיא נהנית מכך שמנורה מבטחים פיננסים קרנות נאמנות יצאה מהמשחק ומוזגה לתוך אלטשולר שחם); וגם פסגות.

הראל סל פודה פחות מהיתר

בינתיים, הרבעון הראשון של 2017 לא חיובי עבור התעשייה החליפית והמתחרה של תעודות הסל. איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר דיווח כי "בחודש מארס 2017 נפדו כ-1 מיליארד שקל משוק תעודות הסל", כך ש"מתחילת השנה נפדו כ-4.2 מיליארד שקל מהענף, מתוכם כ-3 מיליארד שקל מתעודות סל על מדדי מניות בארץ".

כך, נכון לסוף מארס השנה, תעודות הסל בישראל ניהלו נכסים בשווי של 92.4 מיליארד שקל, כאשר לדברי רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "מבחינת התפלגות המנפיקים, הרי שתכלית תעודות סל מבית מיטב-דש מחזיקה ב-29.4% מהשוק, ואחריה קסם תעודות סל מבית אקסלנס שמחזיקה ב-28.7% מהשוק, ואחריהן נמצאת פסגות תעודות סל, המחזיקה בנתח שוק של כ-27.7% והראל תעודות סל, בניהולו של אורי שור, שמחזיקה בנתח של 14.2% משוק תעודות הסל".

מתחילת השנה כל ארבע החברות המנהלות תעודות סל רשמו פדיונות מצרפיים, כמו גם בחודש מארס לבדו. ואולם, בעוד שקסם של אקסלנס, פסגות סל, ותכלית של מיטב דש רשמו כל אחת פדיונות של הרבה מעל מיליארד שקל, הרי שהראל סל רשמה בשלושת החודשים הראשונים של 2017, פדיונות של "רק" 221 מיליון שקל, כך שהיא השילה מסך נכסיה (בשקלול התשואה) 0.5% בלבד, וחלקה היחסי בשוק גדל.

הגיוסים
 הגיוסים