היועמ"ש לבג"ץ: לא להתערב בחקיקה של מס דירה שלישית

בתשובה לצו על-תנאי שהוצא בעתירות נגד חוק מס דירה שלישית, עמדת היועמ"ש היא שהפגם שנפל בהליך החקיקה אינו ברף הגבוה שמקים עילה להתערבות ביהמ"ש

אביחי מנדלבליט / צילום:  מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
אביחי מנדלבליט / צילום: מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

המדינה הגישה לבג"ץ כתב תשובה לצו על-תנאי שהוצא בעתירות נגד חוק מס דירה שלישית. לפי כתב התשובה, עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, היא כי דין העתירות להידחות, משום שבהליך החקיקה נפל אמנם פגם שחומרה בצידו, אולם אין הוא מגיע לרף הגבוה שמקים עילה להתערבות בית המשפט בחקיקה ראשית של הכנסת, על דרך ביטולה מחמת פגם היורד לשורש הליך החקיקה.

זאת, לעמדת היועמ"ש, "נוכח הפסיקה העקבית בעניין ביקורת שיפוטית מרוסנת ומוגבלת על פגמים בהליך החקיקה של הכנסת; ובשים לב לתכליות בעלות המשקל לריסון זה הנוגעות בעיקר להפרדת הרשויות, עצמאותה של הרשות המחוקקת בניהול הליכיה הפנימיים והמרחק אשר מבקש בית המשפט לשמור מן המגרש הפוליטי"?.

בכתב התשובה, שהוגש באמצעות עורכי הדין רן רוזנברג ושוש שמואלי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נכתב כי במקרה זה אמנם הליך החקיקה נוהל בלחץ זמנים, ובהליך חקיקה אופטימלי עדיף היה לאפשר שהות ללימוד השינויים שהוצעו בהצעת החוק או לדחות את הדיון למועד אחר. אולם, ההתערבות השיפוטית בגין פגיעה בעיקרון ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה אינה מכוונת לאכיפת הליך חקיקה נאות, אלא היא מוגבלת למקרים החריגים והנדירים בהם אירעה פגיעה קשה וניכרת בעיקרון זה, באופן שנשללה מחבר הכנסת כל אפשרות מעשית לגבש עמדתו ולהצביע על החוק.

"המדינה סבורה כי גם בנסיבות בהן נוהל ההליך, עמדה לחברי הכנסת אפשרות להשתתף בו, וודאי אין לומר כי לא עמדה להם כל אפשרות להשתתף בו, כפי המבחן שנקבע בפסיקה. הצעת החוק עצמה הייתה מוכרת לחברי הכנסת עוד קודם לדיון השני בעניינה בוועדת הכספים, ונערך בה דיון ציבורי ער. השינויים שהוכנסו בנוסח שהועבר לפני דיון זה, אשר ההסכמה לגביהם הושגה ביום הדיון, לא היו רבים ולא שינו את לב ההסדר אשר עמד במרכז הצעת החוק המקורית ונותר בעינו".

עוד נכתב בתשובת המדינה כי "בצד שינויי נוסח ותיקונים בהוראות ליישום ההסדר, הועברו מספר שינויים שתכליתם להיטיב עם החייבים במס, ואשר גובשו על רקע הערות חברי הכנסת בדיון הראשון בוועדת הכספים ובשיחות שקיימו נציגי האוצר עימם לקראת הדיון השני בוועדה. בנסיבות אלה היה בידי חברי הכנסת להידרש לשינויים במסגרת הדיון, כך שהעברת הנוסח ובו השינויים סמוך לפני הדיון לא איינה את יכולתם לגבש עמדה ביחס להצעת החוק.

"בנוסף, הדיון השני בוועדת הכספים ארך כ-7 שעות והניב לא מעט שינויים בהסדר, בהם שינויים משמעותיים המקלים עם בעלי הדירות החייבים במס - בהגדרת החייב במס, הדירה החייבת במס, פטור ממס ותמריצים כלכליים משמעותיים לחייב אשר ימכור דירה עד ליום 1.10.2017. יעיד על כך פרוטוקול הדיון האוחז כ-240 עמודים והדיון המפורט שנערך בו בסוגיות שונות שמעורר החוק.

"לחלופין, ככל שבג"ץ יקבע כי בהליך החקיקה דנן נפל פגם היורד לשורשו של עניין, המדינה סבורה כי אין בכך לחייב תוצאה של ביטול החוק, וזאת נוכח דוקטרינת הבטלות היחסית. זאת, נוכח הפסיקה הקובעת כי במסגרת בחינת התוצאה של הכרזה על בטלות חוק יש לתת משקל לחומרת הפגם ועוצמת פגיעתו בעקרונות היסוד של הליך החקיקה, וכן לשאלה האם החוק היה עשוי שלא להתקבל לולא הפגם. כן יש להתחשב בנסיבות העניין הקונקרטי מושא החוק, ובפרט במידת ההסתמכות על דבר החקיקה, היקף הציפיות הסבירות שיצר והתוצאות שינבעו מהכרזה על בטלותו".