לידיעת העבריינים: מעכשיו מס הכנסה חזק גם בעבירות פליליות

עבירת התחמקות ממס הכנסה בכוונה או עזרה לאחר להתחמק ממס על-ידי הגשת דוחות כוזבים, פנקסים מזויפים, חשבוניות פיקטיביות או כל תרמית אחרת, בעקבות הכנסה שצמחה תוך כדי ביצוע עבירה פלילית קלאסית (סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות ועוד), תצורף לכתב האישום בגין העבירה הפלילית הקלאסית, כאשר סכום העלמת המס עולה על חצי מיליון שקל; בנוסף, עבירות התחמקות ממס שבח ומס רכישה או התחמקות מתשלום מע"מ יצורפו לכתב האישום הפלילי בגין העבירות הפליליות הקלאסיות, כאשר סכום העלמת המס עולה על 100 אלף שקל.

כך קובע פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בהנחיה חדשה שהפיץ לאחרונה לפרקליטים ברחבי הארץ תחת הכותרת "חקירת עבירות מס יחד עם עבירות פליליות 'רגילות' וצירופן יחד בכתב האישום".

ההנחיה, שגובשה בשיתוף עם רשות המסים כהוראת שעה וכחלק ממדיניות התביעה לאכיפה כלכלית משולבת (פלילי, אזרחי ופיסקלי), פורסת בפני הפרקליטים את הקריטריונים שלפיהם ייקבעו אם קיימת הצדקה לצירוף עבירת מס חמורה מסוג פשע (עבירה שהעונש עליה עולה על 3 שנות מאסר) לעבירה פלילית אחרת, "רגילה", וכן עבירות מס נוספות פחות חמורות (עבירות עוון, שעונש המאסר עליהן הוא בין 3 חודשים עד 3 שנים).

לפי ההנחיה, עבירת מס הכנסה בשל הכנסה שבין 250-500 אלף שקל תצורף לכתב האישום רק כאשר יש שיקול נוסף המצדיק זאת, וכך עבירות על חוק מיסוי מקרקעין (מס שבח ורכישה) או חוק מע"מ, בסכום של בין 50-100 אלף שקל. שיקול שכזה יכול שיהיה, בין היתר, העבר הפלילי של הנאשם, התנהלות עבריינית שיטתית שהצמיחה את ההכנסה שבגינה הועלם המס, משך זמן משמעותי שבמהלכו צמחה ההכנסה וכיוצא באלה.

עוד נקבע בהנחיה כי צירוף עבירת העלמת מס הכנסה בשל הכנסה הנמוכה מ-250 אלף שקל, או צירוף עבירת מס שבח ורכישה או מע"מ בשל מס הנמוך מ-50 אלף שקל, ייעשה רק באישור פרקליט מחוז.

אולם אסור להתבלבל. ההנחיה אינה מעניקה "פטור" לחשודים בעבירות המס "הקלות". פרקליט המדינה מנחה את הפרקליטים כי במקרה בו הוחלט שלא לכלול בכתב האישום עבירת מס לצד עבירות אחרות המיוחסות לנאשם, על התובע לשקול להעביר את המידע לפקיד שומה חקירות, על-מנת שיבחן נקיטת הליך פלילי נפרד.

עוד מציין פרקליט המדינה בהנחיה כי לעבירות שנעברו בזיקה לארגון טרור או ארגון פשיעה יש חומרה ומאפיינים מיוחדים, כך שקיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין בעבירות המס (לצד העבירות הפליליות הרגילות) גם בסכומים נמוכים מהסכומים שנקבעו לעבירות המס האחרות. על כן, נקבע, לא נדרש בהן אישור מיוחד להעמיד לדין גם בעבירות המס, ולא תחול מגבלת הסכומים כתנאי להוספת אישום מס לכתב אישום מסוג זה.

כסף קטלני

הרקע להנחיה החדשה הוא המאבק המשותף של כל רשויות האכיפה במדינה בפשיעה הכלכלית, שבמסגרתו מעורבת רשות המסים במרבית החקירות בהן מעורב פן כלכלי-מיסויי כלשהו. גופי האכיפה - המשטרה, הפרקליטות, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות המסים - הכריזו לפני מספר שנים על מאבק משותף בפשיעה המאורגנת והעבריינות הקלאסית באמצעות פגיעה ב"בטן הרכה" של אותם עבריינים - התשתית הכלכלית והכסף שנצבר מהעבירות.

המאבק הכלכלי התעורר, בין היתר, בעקבות יציאתם של ארגוני הפשיעה החמורה ומשפחות הפשע מתחום הפשיעה הפלילית הקלאסית וחדירתם אל תחומי עבירות הצווארון הלבן, בהן גם עבירות מס, לרבות העלמת הכנסות, הנפקת חשבוניות פיקטיביות והלבנת הון.

הרשויות החלו להתחקות אחר נתיב הכסף של ארגוני הפשע, ובמקרים רבים הצליחו ללכוד אותם ברשת דווקא על עבירות כלכליות, כאשר לא היו מספיק ראיות להעמדה לדין בגין העבירות הקלאסיות; או גם וגם. לצורך כך התאחדו כל היחידות הכלכליות של גורמי האכיפה השונים ויצרו מערך שמצליח לחדור את החומות שניסו ארגוני הפשיעה לבנות בין המדינה לבין הכסף שהם "מגלגלים".

במקביל, מאבקה המתמיד של רשות המסים בהון השחור עלה בשנים האחרונות מדרגה, כאשר הרשות הגבירה את מבצעי האכיפה שלה לאיתור מעלימי מס במגזרים השונים, בהם תחום הנדל"ן. בנוסף עשתה הרשות קפיצת מדרגה בשיתוף המידע עם רשויות מס זרות ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם - שהביאו לחשיפת הון שחור של ישראלים שהסתתר בין הצללים.

התוצאה הישירה של המאבקים הללו היא שרשות המסים נוכחת יותר, שותפה ליותר מהלכי אכיפה נגד עבריינים כלכליים, מעורבת ביותר חקירות ומשמיעה את קולה בכתבי אישום והליכים רבים שאינם מנוהלים ישירות על-ידה.

החמרה בענישה

הנחית פרקליט המדינה ניתנה גם על רקע כניסתו לתוקף לפני כחצי שנה של התיקון הדרמטי לחוק איסור הלבנת הון, הקובע כי עבירות מס ייחשבו אף הן לעבירות "איסור הלבנת הון", שהענישה בגינן חמורה יותר משל עבירות מס אחרות.

התיקון הרחיב את רשימת "עבירות המקור" בחוק איסור הלבנת הון, כך שהן כוללות היום גם עבירות מס הכנסה, עבירות מע"מ ועבירות מס שבח מקרקעין. עבירת מקור היא הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון הנגוע והאסור (למשל, סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות ועוד). משמעות שינוי החוק היא שניתן להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר.

"עבירות המס החמורות משתרעות על קשת רחבה של מקרים. חלקן סבוך הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי (תכנוני מס, אופן רישום עסקאות בספרים ועוד), וחלקן פשוטות מאוד", כותב פרקליט המדינה בהנחיה ומדגים: "כך, לדוגמה, מקרה של אי-דיווח לפקיד השומה על הכנסה מסוימת בכוונה להתחמק מתשלום מס. למעשה, תרחיש זה מהווה מקרה פרטי של קבלת דבר במירמה: המרומה הוא פקיד השומה; המרמה הוא הנישום שהפיק הכנסה ולא דיווח עליה בניגוד לדין; ו'הדבר' שהתקבל הוא הנחת דעתו של פקיד השומה לכך שהנישום לא הפיק הכנסה".

לרוב, כותב עו"ד שי ניצן, "ההנחיה החדשה תחול על התרחיש הפשוט - מקרה בו אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית שהפיקה לו הכנסה (לדוגמה הכנסה מסמים, סחר בנשק, סחר בנשים, מעילה וכו') - לא רשם הכנסות אלה בספריו ולא דיווח עליהן לפקיד השומה. ככל שלא הוציא חשבוניות על הכנסה זו, יש בכך, על-פי רוב, כדי להצביע על כוונתו להתחמק ממס. בנסיבות אלה יש מקום להאשימו בכתב האישום שיוגש בגין העבירה העיקרית גם בעבירות מס לצד העבירה הפלילית 'הרגילה', שאזי החלק העובדתי באישום המס יהיה פשוט מאוד: תיאור השנים בהם נצמחה ההכנסה, גובה ההכנסה וייחוס הכוונה להשתמט מתשלום המס".

בנוסף לכך, מציין פרקליט המדינה, ברשימת העדים יש להוסיף תעודת עובד ציבור מרשויות המס, לפיה הנאשם לא דיווח על הכנסות (בדרך-כלל הנאשם לא מדווח כלל).

חקירה משולבת

הנחית פרקליט המדינה מתייחסת גם לשלבי החקירה. ככלל, מציין פרקליט המדינה, כאשר רשות המסים אינה מעורבת בחקירת החשוד בגין העבירות הקלאסיות שגררו אחריהן גם עבירות מס, תזמן המשטרה חוקר מרשות המסים כדי שיסייע בחקירת החשדות מתחום המס. "רשות המסים תעמיד באופן מיידי חוקר לטובת משימה זו. הרשות תעביר למשטרה ולפרקליטות שם של איש קשר שיתאם העמדת חוקר בכל מקרה שכזה", נכתב בהנחיה.

אולם בשנים האחרונות - מאז הכריזו רשויות האכיפה על מאבק משולב בפשיעה הכלכלית - קשה למצוא חקירות כלכליות שבהן לא מעורבת רשות המסים מראש. בהקשר זה, ההנחיה רק מחדדת את הנוהג הקיים, שבו מעורבת רשות המסים במרבית החקירות שבהן עולה פן כלכלי.

העדיפות: המשטרה תחקור

עוד מתייחס פרקליט המדינה לחלוקת התיקים בין התובעים ולשאלה מי יגיש את כתבי האישום "המעורבים" הכוללים עבירות פליליות "רגילות" ועבירות מס. כתבי אישום בגין עבירות מס מוגשים על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה (עבירות מס הכנסה חמורות); המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה; הפרקליטויות הפליליות במחוזות השונים; יחידת התביעות של המשטרה (עבירות פליליות פחות חמורות); וגם על-ידי המחלקה לתיקים מיוחדים ברשות המסים (בעיקר עבירות מע"מ ומכס). העדיפות - קובע עו"ד ניצן - היא ליחידת התביעות של המשטרה. זאת, מתוך רצון לצמצם את העומס המוטל על הפרקליטויות.

"ככלל יש לראות בעבירת מס בגין הכנסה שצמחה מעבירה פלילית, עבירה הכרוכה ושלובה בעבירה העיקרית, ומשכך רשאי פרקליט מחוז או ראש חטיבת תביעות לקבוע כי התיק יטופל ביחידת תביעות (של המשטרה - א' ל"ו)", כותב פרקליט המדינה בהנחיה. "יחידת התביעות אשר תקבל תיק כאמור לטיפולה, תוכל להסתייע בתובעים מרשות המסים או מפרקליטות המחוז הרלוונטית, בהתאם להחלטת פרקליט המחוז. זאת, לצורך הכנת האישום והופעה בו, לרבות התייצבות פרקליט בבית המשפט בחלק מהדיון שיעסוק בעבירות המס, ככל שהדבר יידרש. במקרה שרשות המסים התבקשה לסייע כאמור, יצטרף תובע מרשות המסים לטיפול בתיק".

הסדר זה של העברת תיקים, ובהם אישומי מס, תוך מתן סיוע מצד הפרקליטות או תובעי רשות המס, ליחידת התביעות של המשטרה, ייבחן אחת ל-6 חודשים. זאת, כדי לעמוד על מידת הצלחתו, על מידת העומס שיש בו כדי להטיל על יחידות התביעה במשטרה וכו'. לפי ההנחיה, אחת ל-6 חודשים יקיימו המשנים לפרקליט המדינה (עניינים פליליים ואכיפה כלכלית) ישיבה עם נציגי הגופים הרלוונטיים כדי לבחון את אופן היישום של הוראות ההנחיה.

ענישה נפרדת

ההנחיה "סוגרת פינה" נוספת של הטיפול ב"עבריין המס" - מה קורה כאשר הפרקליטות מחליטה שלא לטפל בעבירת המס במישור הפלילי? התשובה: הכדור יעבור לידיים של פקיד השומה האזרחי או מנהל משרד מע"מ.

על-פי ההנחיה, במקרה שבו חוקר או תובע סברו כי מתעורר חשד שנעברה עבירת מס, אך החליטו להימנע מחקירה או אישום בגין הכנסה שצמחה מעבירה, יודיע על כך קצין החקירות או התובע (בהתאם לעיתוי קבלת ההחלטה להימנע מהתייחסות לעבירת מס) לפקיד השומה או מנהל משרד מע"מ לפי העניין, אשר ישקול הוצאת שומה אזרחית בגין ההכנסה החשודה. על-פי ההנחיה, על פקיד השומה או מנהל מע"מ לתת משקל מוגבר לעובדה שההכנסה הופקה כתוצאה מעבירה פלילית - כשיקול תומך בהוצאת שומה.

במקרה שכן הוגש כתב אישום בגין עבירת מס לצד האישום בעבירה העיקרית, יועבר עותק מכתב האישום, ובהמשך אף דיווח על הכרעת הדין, לפקיד השומה או מנהל משרד מע"מ, לפי העניין, לצורך הטיפול האזרחי.

באשר לעונשים בכתבי האישום "המעורבים" (פלילי "קלאסי" ועבירות מס), פרקליט המדינה קובע כי המדינה צריכה לשאוף לעונשים נפרדים בעבירות המס. "בטיעוניה לעונש תבקש התביעה מבית המשפט לראות בעבירת המס אירוע נפרד מהעבירה הפלילית הרגילה, וזאת בשל היותה פוגעת בערך מוגן נוסף ונפרד. לפיכך, יש לבקש מבית המשפט כי יושת עונש שישקף הן את חומרת העבירה הפלילית שאינה עבירת מס והן את חומרת עבירת המס. בנוסף וככלל, יש לדרוש שהעונשים, כולם או חלקם, ייגזרו במצטבר (ולא בחפיפה אחד לשני - א' ל"ו)", נכתב בהנחיה.

הסדר טיעון: בתיאום

ההנחיה של פרקליט המדינה משקפת בעיקרה את המשך שיתוף-הפעולה של גורמי האכיפה במאבק בשפיעה הכלכלית, ובעיקר את הקשר בין הפרקליטות לרשות המסים; וכך גם בנוגע להסדרי טיעון מהדק פרקליט המדינה את הקשר ושילוב הידיים עם רשות המסים במאבק בעברייני המס.

על-פי ההנחיה, במקרה בו הוסף אישום מס לעבירה פלילית, על התובע בתיק להימנע מלתת במסגרת המשא-ומתן להסדר טיעון הבטחות כלשהן ביחס לגובה חבות המס האזרחית. זאת, למעט במקרה של תיאום מראש ובכתב מול פקיד השומה או מנהל משרד מע"מ, לפי העניין.

בנוסף, נקבע כי מחיקת אישום בגין עבירת מס או הקלה בו במסגרת משא-ומתן להסדר טיעון ייעשו לאחר התייעצות עם הממונה הרלוונטי בפרקליטות המחוז האחראי על נושא האכיפה הכלכלית, ובתיאום עם מנהל המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה. בנוסף, יש ליידע את פקיד השומה הרלוונטי או ממונה מע"מ או כל גורם רלוונטי אחר ברשויות המס.

בנוסף, נקבע כי לקראת שלב הטיעונים לעונש בתיקים בהם שולבו עבירות מס, יש להתעדכן מול פקיד השומה או מנהל משרד מע"מ על מצב הסרת המחדלים, וכן להתייעץ עם מומחי התוכן הרלוונטיים במחוזות השונים ביחס למתחמי ענישה רלוונטיים לתיק.