ליל הסכינים הארוכות

גם אם אין לו מה להסתיר, טראמפ עושה כמיטב יכולתו להוכיח את ההפך

דונאלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונאלד טראמפ / צילום: רויטרס

סערה עצומה מתרגשת ובאה על הבית הלבן. את אחריתה קשה לחזות, אבל אי-אפשר לטעות בממדיה. ענן החשד המרחף על נשיאות דונלד טראמפ התעבה, התארך והשחיר. עניינו, לא במפתיע, הוא הקשר הרוסי: האפשרות שאנשי מטהו של המועמד טראמפ שיתפו פעולה עם הביון הרוסי בניסיון להזיק להילארי קלינטון.

הקשר הרוסי לא מש מן המכ"ם הפוליטי מאז הבחירות, וביתר שאת מאז סילוקו של גנרל מייקל פלין מכהונת היועץ לביטחון לאומי, רק 3 שבועות לאחר השבעת הנשיא. בשעה שפרשת פלין מצמיחה כנפיים, והחשדות נגדו מתפתחים לממדים פליליים, האמא-של-כל-הפצצות-הפוליטיות צנחה בלב וושינגטון אתמול לפנות ערב, לפי השעון המקומי.

הפתאומיות של עצם הטלתה, לא פחות מעוצמתה האובייקטיבית, היא המשגרת גלי הדף. ב-5:41, מבלי שלאיש היה קצה קצהו של רמז, באה ההודעה מן הבית הלבן: הנשיא מפטר את מנהל הבולשת הפדרלית, ה-FBI. ג'יימס קומי (Comey) לא סתם פוטר, אלא הושלך מכל המדרגות, ללא כל שהיות.

הוא הסתיים

מכתב הפיטורים נשמע כמו התפרצות זעם. הוא הודיע לקומי, כי הוא "הסתיים" (terminated). לא שירותו הסתיים - אלא הוא עצמו. ותיקים של מכתבי פיטורים גירדו את פדחתם. זה 45 שנה מאז שמישהו כה בכיר קיבל מכתב כזה.

יתר על כן, הנשיא ראה צורך לצרף 2 מכתבים להודעת הפיטורים: אחד מן התובע הכללי (תוארו של שר המשפטים האמריקאי, הממונה בין השאר על ה-FBI) ואחד מן המשנה לתובע הכללי.

עניין לא רגיל הוא בשביל הנשיא לצרף אסמכתאות למכתב פיטורים מן הכפופים אליו. אבל הנסיבות אינן רגילות. טראמפ חייב לפזר את החשד, שהוא מפטר את האיש, המופקד על חקירת הקשר הרוסי.

מכתב משר המשפטים לבדו לא הספיק, מפני שהשר עצמו הסתבך בהצהרה כוזבת. ג'ף סשנס (Sessions) הודה בחודש ינואר, כי הטעה את הסנאט כאשר נמנע מלהזכיר פגישות עם שגריר רוסיה בוושינגטון. בעקבות המעידה, סשנס עשה מעשה חסר תקדים: הוא העביר את מלוא התיק של הקשר הרוסי אל משנהו, רוד רוזנסטין. מכתב רוזנסטין נועד לנקות את הנשיא מן החשד שמניעים סמויים הביאו להדחת קומי.

 

הרשות הרביעית

אין בארה"ב שווה ערך של מפכ"ל. תפקידי המשטרה נמצאים בידי רשויות מקומיות. אבל לממשלה הפדרלית יש סמכויות אכיפה ניכרות בעניינים הנחשבים לארציים. ה-FBI היא הגוף המשטרתי העיקרי, ומנהל ה-FBI הוא במידה רבה השוטר החשוב ביותר באמריקה.

ראשון המנהלים, אדגר הובר, צבר סמכויות יוצאות מגדר הרגיל. הוא שימש מנהל כמעט 37 שנה, ומשורה שחרר אותו רק המוות. שום נשיא לא העז לפטר אותו, גם אם השתוקק מאוד. לפני 40 שנה אימץ הקונגרס חוק, שהגביל את אורך כהונתו של המנהל ל-10 שנים. עשר שנים קצרות בהרבה משנות שירותו של הובר, אבל הן מעניקות תוחלת חיים ארוכה במיוחד למנהלי ה-FBI. רק נגיד הבנק המרכזי (12 שנה) ומבקר המדינה (15 שנה) מכהנים תקופות ארוכות יותר.

הנשיא הוא הממנה את המנהל, באישור הסנאט. שום נשיא לא השתמש אי פעם בסמכותו לפטר את המנהל. לביל קלינטון היו יחסים מתוחים מאוד עם המנהל שהוא עצמו מינה, לואי פרי (Freeh). אבל פרי התפטר 5 חודשים לאחר שנשיאותו של קלינטון הסתיימה. ההימנעות מלפטר העניקה לכהונה הילה על-מפלגתית. המנהל המכהן הצטייר אפוא כ"עצמאי". ה-FBI התקרבה להפוך לרשות רביעית, לצד המחוקקת, המבצעת והשופטת.

מתיחה משעשעת

הרושם הזה כמובן הגיע אל קצו לפנות בוקר, בנסיבות שקשה לתפוס. לפי ה"ניו-יורק טיימס",המנהל קומי "הרצה באוזני עובדים של ה-FBI בלוס אנג"לס, כאשר על מרקע הטלוויזיה ריצדה הידיעה על פיטוריו. בתגובה, קומי צחקק, והוסיף שזו מתיחה משעשעת למדי. עוזריו התרוצצו ברקע, ואז ביקשו מקומי לסור אל משרד סמוך.

קומי הפסיק את הרצאתו. הוא לחץ את ידי הנוכחים - וסר אל המשרד הסמוך, שבו שמע כי אמנם פוטר. עד הרגע ההוא לא היה לו כל קשר עם הבית הלבן. זמן קצר אחר כך, מכתב מן הנשיא נמסר למשרדי ה-FBI, מהלך שבעה רחובות בלבד מן הבית הלבן".

תדהמה עצומה ירדה על המערכת הפוליטית. מנהיג סיעת המיעוט הדמוקרטית בסנאט, הסנאטור צ'אק שומר מניו-יורק, קיבל טלפון מן הנשיא. למשמע הידיעה הוא אמר לטראמפ, "אדוני הנשיא, עם כל הכבוד הראוי, אתה עושה שגיאה גדולה מאוד". הנשיא לא טרח לענות.

סנאטורים דמוקרטיים מיהרו להגיב. אחד מהם, ביל קייסי מפנסילבניה, הכריז: "זה מעשה בנוסח ניקסון". באופן בלתי נמנע, ניקסון הוא היעד הסופי של כל אסוציאציה. הוא הנשיא שהסתבך ללא תקנה בפרשת ווטרגייט לפני 45 שנה, וניסה להיחלץ ממנה באמצעות סדרת פיטורים שערורייתיים.

ניקסון פיטר תחילה את ראשי יועציו. אחר כך פיטר את שר המשפטים, מפני שסירב לפטר את התובע המיוחד שמונה לחקור את ווטרגייט. אחר כך הוא פיטר את המשנה לשר המשפטים, מפני שגם הוא סירב לפטר את התובע. רק האיש מס' 3 במשרד הסכים לפטר. למאורע ההוא, שישראלים החמיצו מעיקרו מפני שהתרחש בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, ניתן בעגה הפוליטית האמריקאית השם "ליל הסכינים הארוכות".

מה למד טראמפ מן ההיסטוריה?

לפיטוריו של מנהל ה-FBI נודע מחיר פוליטי כל-כך גדול עד שאי-אפשר להימנע מתיאוריות קונספירציה. אתמול בערב, בצירוף מקרים מקרי בהחלט, על פי בקשת התביעה, גנרל מייקל פלין ושותפיו לעסקים נצטוו להמציא מסמכים על קשרי העסקים שלהם עם רוסיה ועם טורקיה. פלין חשוד שקיבל 45 אלף דולר מממשלת רוסיה, וחתם על חוזה של חצי מיליון דולר עם ממשלת טורקיה. הוא נמנע מלקבל אישור מוקדם של משרד ההגנה, כפי שנדרש גנרל לעשות, גם לאחר פרישתו משירות פעיל.

ה-FBI חקרה את גנרל פלין. הוצאת צו ההבאה נגדו מראה כי החקירה מסתעפת. אחת השאלות הנשאלות עכשיו היא מדוע פלין היה קרוב כל-כך אל הנשיא; ומדוע הנשיא עמד על מינויו, אף כי הנשיא היוצא ברק אובמה טרח להקדים ולהזהיר אותו. פלין פוטר בסופו של דבר לאחר שהתברר כי שיקר לנשיא ולסגן הנשיא בעניין מגעיו עם שגריר רוסיה לפני השבעת טראמפ.

הנשיא טראמפ חוזר ומטעים, כי הקשר הרוסי בדוי מלב, ואינו אלא תירוץ של הדמוקרטים להצדקת מפלתם בבחירות. אבל הקשר מסרב להיעלם. הייתכן שהנשיא מקווה כי פיטורי קומי ישימו קץ לחקירה? אם כך, הוא לא למד כל לקח מן ההיסטוריה. ליל הסכינים הארוכות של ניקסון החיש את קץ נשיאותו.

עדיין אין לנו סיבה של ממש להניח כי הקשר הרוסי מסכן את עצם נשיאותו של טראמפ. אבל נראה בעליל שהוא משתדל להוכיח את ההפך.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny