מחיר ניגוד העניינים של הרופאים

דוח מבקר המדינה חושף את אחת הסיבות לתורים הארוכים במערכת הבריאות

רופאים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ
רופאים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ

שמואל הוא עו"ד מבריק שמועסק בפרקליטות מחוז ת"א במשרה מלאה, אבל סביב השעה 15:00 ולעתים כבר ב-14:00, הוא מסיים את יום העבודה הפורמלי.

בנקודה הזו עומדות בפניו שתי דרכים להכניס עוד כמה אלפי שקלים ברוטו ליום עד שעות הערב: לטפל במספר תיקים באמצעות "קרן המחקרים" של משרד המשפטים שמשלמת "פר תיק", או לקפוץ עם האוטו אל משרד עוה"ד היוקרתי גולדפרב זליגמן ושם להרוויח אפילו יותר. איך עובד מדינה יכול לעבוד במקביל במשרד פרטי תוך פוטנציאל לניגודי עניינים למכביר?

שמואל הפרקליט באמת מנוע מלעשות זאת, ולכן הוא רק יציר דמיוננו, אבל שמואל הרופא הוא הדבר הכי אמיתי שיכל להיות וכמוהו יש עוד אלפים.

אנחנו מדברים על כך כבר שנים, אבל היום גם מבקר המדינה עשה זאת וניפק גם כמה מספרים מעניינים (אך מטרידים). המספר המוחשי ביותר הוא זמן המעבר בחדר הניתוח בין פרוצדורה אחת לשנייה, שמתכווץ בדרך פלא מ-40 דקות במהלך שעות הבוקר לפחות מ-5 דקות בלבד בשעות שבהן הקרן משלמת פר ניתוח. (לסיפור המלא)

מבקר המדינה לא אומר זאת במפורש, אבל קשה להתעלם מהשורה התחתונה שזועקת לשמיים: המפגש בין הכסף הפרטי לרופאי המערכת הציבורית מייצר ניגוד עניינים מובנה שמתמרץ את המערכת הזו לעבוד באופן לא יעיל. האנשים שאחראים לתורים הארוכים במסלול הציבורי הם אלה שנהנים מהתגמול שמשולם במסלול הפרטי, שנבנה כול כולו ורק הולך ומתעצם בזכות אותם תורים.

בעבר המשלנו זאת לדוכן פלאפל עם שני מסלולים: האחד לכדורים רגילים במחיר 10 שקלים למנה, והשני לכדורי פרימיום במחיר כפול ומשולש. גם אם הרגולטור יקבע אלפי כללים שמגבילים מכירה של כדורי פרימיום רק לשעות הערב ובתנאים מסוימים, בעל הדוכן ימצא את הדרך להסיט את הלקוחות אל המסלול היקר יותר. לכל הפחות, אין לו שום תמריץ לשפר את השירות במסלול "הרגיל". הרופאים הם רק שכירים לכאורה ולא הבעלים של הדוכן, קרי בית החולים, אולם בפועל הם אלה שמנהלים את המערכת ומכתיבים את הקצב שלה.

קו ישיר מחבר בין ממצאי דוח המבקר לבין הדברים הנוקבים שהופיעו בעתירה השנייה שהגישה לאחרונה לבג"ץ מנהלת קרן המחקרים של ביה"ח וולפסון, איריס לוונשטיין. היא ביקשה שיכירו בניסיונה כמי ששימשה מנהלת בכירה במגוון תפקידים במערכת הבריאות ויאפשרו גם למי שאינו רופא להתמודד על הניהול של בית חולים ממשלתי.

לדבריה, היא הגישה את העתירה "כמי שהתוודעה לפשרות הניהוליות הנעשות בשם מינוי רופאים בלבד למנהלי בתי חולים, וכיצד נמנע ממנהלים ראויים ומנוסים לנהל את בתי החולים ולשפר משמעותית את התנאים בהם".

והיה שם בעתירה משפט נוסף שמסכם את הסיפור כולו: "העתירה הוגשה משלא יכלה יותר לעמוד מנגד, נוכח המחיר שהציבור משלם בשל כניעת המדינה לגילדת הרופאים". המחיר, רק בחלקו הקטן, נחשף היום.