טראמפ הוא אחד משלנו

הרדידות, הפתיל הקצרצר, הזגזוגים, האגו שאינו יודע שובע - טראמפ מחדש לנו משהו?

דונאלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונאלד טראמפ / צילום: רויטרס

ישראלי בבית הלבן

"הוא שולט בוושינגטון כאילו היה מלך וכאילו הבית הלבן הוא חצרו". כך מתארים עורכי המגזין הבריטי "אקונומיסט" את רשמיהם מהמפגש הטראומתי עם דונלד טראמפ. האנגלים האריסטוקרטיים נאלצו לפשפש עמוק-עמוק בזיכרון ההיסטורי של הממלכה כדי למצוא מישהו או משהו שדומה לתופעה המוזרה הזו לפני שקבעו: "הוא מזכיר את הנרי השמיני".

קיראו עוד ב"גלובס"


אפשר להבין למה קשה כל-כך לאירופאים לעכל את טראמפ - אבל לנו הישראלים? טראמפ מחדש לנו משהו? הרדידות, הפתיל הקצרצר, ההיפר-אקטיביות, הבלגניסטיות, הזגזוגים, הנרקיסיזם, החשיבות העצמית, האגו שאינו יודע שובע - יש שם תכונה אחת שזרה לפוליטיקה המקומית? ספרו לנו משהו שאנחנו לא יודעים. אנחנו אמורים להכיר את טראמפ טוב מכפי שהוא מכיר את עצמו. בעיניים עצומות אנחנו יודעים איך למצוא את הכפתורים שמפעילים את האיש.

אז איך קרה שהופתענו? למה נעלבנו שהוא לא באמת מתכוון להעביר את השגרירות לירושלים. למה נדהמנו מסיבוב הפרסה שלו במו"מ המדיני? איך המתקנו איתו סודות על האיש שלנו בראקה כאילו לא חשבנו שהוא יפטפט את עצמו לדעת רגע אחרי? הגיע הזמן שנפסיק לצפות מדונלד טראמפ לנהוג כנשיא אמריקאי במובן המקורי של המילה. הוא אחד משלנו.

...

השחורים שלנו

טראמפ נולד עם כפית מוזהבת בפיו. סבו פרידריך הגיע לארה"ב מגרמניה ב-1885 והתעשר במהלך הבהלה לזהב מעסקי מסעדנות. אביו פרד הגדיל את ההון בעסקי נדל"ן בניו יורק והבן דונלד כבר היה מיליארדר. את חברת המהגרים האמריקאים המשילו פעם לגרם מדרגות נעות - כל קבוצת מהגרים התברגה בסולם הסוציו-אקונומי מדרגה אחת מעל זו שהגיע אחריה: האנגלים, הגרמנים, האירים, האיטלקים, ההיספנים. ממש כמו במערכון המפורסם מ"לול" שלנו. שתי קבוצות יצאו מהסדר הזה: היהודים שקפצו כמה מדרגות למעלה והאפרו-אמריקאים שנשארו לעמוד בפתח כמהססים.

"השחורים" של ישראל הם החרדים. נתונים שפרסם השבוע הכלכלן הראשי באוצר מגלים כי מצבם הולך ומידרדר אפילו ביחס לשתי הקבוצות המוחלשות האחרות - הערבים ויוצאי אתיופיה. הדור הנוכחי של בני ה-35 החרדים נמצא באחוזון השכר ה-36 - ירידה של שש נקודות האחוז לעומת השכר הממוצע היחסי שהרוויחו דור ההורים (האחוזון ה-42). בזמן שהחרדים הלכו אחורה הערבים והאתיופים צעדו קדימה, אפילו זינקו: הערבים בעשר נקודות אחוז (מהאחוזון ה-31 ל-41) והאתיופים - בלא פחות מ-20 (מ-22 ל-42). זה קרה למרות הכוח הפוליטי הלא-פרופורציונלי של המפלגות החרדיות - או אולי דווקא בגללו. זה המחיר שהחרדים משלמים על הוויתור שלהם על לימודי ליבה, ועל אי-יציאה לעבודה בקרב גברים.

ויש עוד נתון מעניין שנחשף בסקירה הכלכלית השבועית: גם האליטה הישנה של האשכנזים הוותיקים והצברים כבר לא מה שהייתה פעם, לפחות מבחינת התלוש החודשי: בני שלושים פלוס שהוריהם יוצאי אירופה ואמריקה הידרדרו במדד השכר היחסי מהאחוזון ה-67 בדור ההורים לאחוזון ה-56 בדור הנוכחי. הפערים בין אשכנזים, צברים ומזרחיים הצטמצמו דרמטית בתוך דור: מ-15 נקודות ל-4. השורה התחתונה, ללא החרדים, היא די אופטימית - אם החברה האמריקאית היא דרגנוע, החברה הישראלית היא מעלית.

התחזית שלנו

לפני שלושה שבועות היה "גלובס" העיתון הכלכלי הראשון להכריז כי מחירי הדיור נבלמו, ויש אפילו סימנים לירידות ("אף אחד לא יגיד זאת בקול רם אך בשוק הדיור מתכוננים לירידה". אלי ציפורי ושלומית צור 27-28 באפריל 2017). השבוע הפכה ירידת המחירים לנתון סטטיסטי רשמי: מחירי הדירות ירדו ברבעון הראשון של השנה ב-2.9% לעומת הרבעון הרביעי 2016. גם מספר הדירות החדשות שנמכרו ירד ב-2016 ב-8% ובמקומות כמו תל אביב ב-39%.

הפרשנים הכלכליים בערוצי הטלוויזיה עדיין סקפטיים. כבר היינו בסרט הזה סביב ביטול המע"מ אפס, טענו. הבעיה היא שיש קשר שתיקה סביב מחירי הדירות. אף גורם שקשור לשוק לא יעלה על דל שפתיו את צירוף המילים ירידת מחירים - כי למילים האלה יש כוח לדרדר כדור שלג. לכלכלני המקרו יש קול עצמאי ובלתי תלוי. כשהם אומרים ששוק הדירות עבר את נקודת האל-חזור - כדאי להקשיב להם.

ומילה אחת על שידורי התאגיד עד כאן: אכזבה.

amiram-b@globes.co.il

לכתבה הקודמתאל תמהרו לקטול אותו