יו"ר לשכת השמאים הנכנס: "מדד השמאים לא היה מספק"

על פי מסילתי, המדד יורחב ויכלול לא רק מחירי דירות 4 חדרים, ויהיה כזה "שאוכל לתת עליו דין וחשבון ושיש לו בסיס נתונים איתן ומדוייק" ■ עם זאת, מסילתי הצהיר שהמדד לא יפורסם לציבור בשלב הראשון

בנייה / צילום: תמר מצפי
בנייה / צילום: תמר מצפי

"לשכת שמאי המקרקעין היא לא פוליטית אלא גוף מקצועי שתפקידו לשקף את המצב בענף. אין לי כוונה לחנך שר כזה או אחר ולהילחם ולחולל מהומות. לשכת השמאים לא לקחה צעד אחורה בכל הקשור לפרסום מדד המחירים שפורסם מידי רבעון עד עכשיו, ההפך הוא הנכון. הלשכה נמצאת בהקמתו של צוות מקצועי שיגבש מדד טוב יותר", כך אמר היום יו"ר לשכת שמאי המקרקעין הנכנס, חיים מסילתי, בכנס התאחדות בוני הארץ.

"המדד שלשכת השמאים פרסמה עד עכשיו לא היה מספק", המשיך מסילתי, "ולכן החלטתי להוריד אותו ואת המדדים הקודמים מאתר הלשכה. אנחנו מגבשים עכשיו מדד חדש שיבחן את מחירי השוק לאורך כל המדינה, דירות 3, 4 ו-5 חדרים ומייצר מדד איכותי. אני רוצה שאוכל לתת דין וחשבון על המדד ואדע שיש לו בסיס נתונים איתן ומדוייק. יש לנו מידע מקיף על השוק, יש לנו שמאים מדן ועד אילת, קשר עם הבנקים. הצוות שהוקם ומתכנס שבוע הבא יעבד את האינפורמציה הזו, נשכור סטטיסטיקאים, וכשהוא יפורסם הוא יהיה המדד הטוב ביותר בארץ.

"זה מדד שיובא בהתחלה לידי מקבלי ההחלטות. הטענה שכחלון מינה אותי זה שטויות, כותרת עלובה. אם הממשלה תחליט לא לפעול על פי המסקנות שלנו, אז נשקול לצאת עם המדד לציבור". כלומר, מסילתי הצהיר שהמדד יגובש מחדש, יורחב, אבל יפורסם בהתחלה רק לגורמי ממשלה ולא לציבור הרחב. זאת, נזכיר, לאחר שקודמו בתפקיד החליט לצאת בסקירה לאחר ביטול סקירת השמאי הממשלתי על ידי משרד האוצר.

לגבי ההחלטה לעצור את פרסום השמאי הממשלתי הראשי, החלטה ששר האוצר קיבל ואישר בקבינט הדיור לפני מספר חודשים, אמר מסילתי כי "שר האוצר זיהה והבין שממשלת ישראל נכון שתדבר בקול אחד ואני חושב שזה נכון. הממשלה צריכה לדבר בקול אחד. לא יכול להיות שזוג צעיר ישמע בבוקר מדד אחד, ובצהריים מדד אחר. יש מחלוקת לגבי מדד הלמ"ס, והוא לא מושלם, ויש דרכים לשפר אותו".

לגבי מצב שוק הנדל"ן ומחירי הדירות אמר מסילתי: "אני חושב שאנחנו מתחילים לראות ניצנים של תוצאות. גם אם נתוני הלמ"ס נכונים, רק עכשיו התחיל שינוי מגמה וצריך להמשיך ולראות מה יהיה והאם המגמה תימשך".

בהמשך הכנס, במסגרת פאנל שעסק בדיור להשכרה, בנייה למגורים והיבטים משפטיים, אמר עוזי לוי מנכ"ל חברת דירה להשכיר כי: "הזרז המרכזי של פרויקטים להשכרה היא הותמ"ל. אבל נכון להיום אף אחת מתוכניות הותמ"ל עוד לא יצאה לשיווק. הראשונות צריכות לצאת בקרוב. הדברים לוקחים זמן אבל זה קורה. המכרזים שכבר נסגרו, מקבלים ביקוש ונסגרים במחירי קרקע מכובדים מאוד. על 70 דירות היו 1500 נרשמים בהרצליה, הציבור צמא לדירות להשכרה בטווח ארוך".

ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת אשדר התייחס לנושא הדיור להשכרה ומכרזי המדינה בתחום ואמר: "אנחנו נלך לכל מכרז שהוא רווחי ושרמת הסיכון סבירה. המדינה בכל הקשור לדיור להשכרה פועלת הפוך, נלחמת במשקיעים, אלו שמשכירים דירות. להילחם במשקיעים שקונים דירות ומשכירים אותם בתשואה נמוכה של סביב 3%".  

שירה ברנד, מ"מ ראש מינהל התכנון במשרד האוצר: "נמאס מהביורוקרטיה ולכן יצאנו ברפורמה אבל זה לוקח זמן. הטיימינג לא מוצלח עכשיו. כל מערכת חדשה, תמיד בתחילתו יש ירידה כי לוקח זמן לכל הגורים להתרגל אליו. זה טבעו של תהליך חדש. אין תהליך חדש שמתחיל בנסיקה". דבריה של ברנד מכוונים לרפורמה ברישוי שאמורה הזרז את קצב הוצאת היתרי הבנייה בישראל אך נכון להיום עוד לא הצליחה לעשות זאת. גיא ששון מנכ"ל חברת ישרמיש: "לוקח המון זמן להוציא היתר. ברמת גן לוקח שנתיים לעבור ועדה. זה לא שיפור. אם אני משלם מסים למדינה על כל היתר, והמדינה תתמרץ ראשי עיר לתת היתרים, הם יתנו".

עופר שגיב, מנכ"ל חברת מי-טל הוסיף: "להוציא היום היתר בניה בארץ זה מסובך מאוד. אותו הדבר עם טופס 4. באחד אוכלים לנו את הלב ובשני אוכלים לנו את הכבד. חברות ביצוע פושטות רגל ועוד יפשטו רגל עם כל התנאים של טופס 4, משלמים על זה הון. שבניתי בעבר זה לא היה ככה, היום כדי להוציא טופס 4 יש המון בדיקות שלא היו פעם, והכל בטור, אחד מסיים השני בא, ואנחנו אוכלים קש".  

על כך השיבה ברנד: "אני לא יכולה להחזיק את היד של כל ראש עיר ולהכריח אותו לחתום על היתר. בינתיים הרפורמה הפחיתה משמעותית את מספר המאכערים בוועדות. יש עוד דרך ארוכה להשיג את כל המטרות. אבל יש מקומות שכבר אפשר לראות היתר תוך שלושה חודשים, אבל זה לוקח זמן". לגבי טפסי האכלוס אמרה ברנד שברגע שמכוני הבקרה יקומו גם הנושא הזה ייפתר.

ארז קמיניץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי): "צריך להפריד בין שתי בעיות. אחת היא בעיה בירוקרטית שמייצרת גם שחיתות וקשורה לשלטון המקומי. הבעיה השנייה היא מוטיבציה של הרשות המקומית. הניסיון של מינהל התכנון מייצר לכידות של שתי הבעיות. אפשר להגיד שצריך לשפוך כסף על הרשות המקומית אבל אנחנו כמדינה לא נוכל להמשיך ולעשות את זה לעד. זה לא נכון".

גיא ששון מנכ"ל חברת ישרמיש התייחס גם לתיקון האחרון בתוכנית תמ"א 38: "עשו את תיקון 3א'. זה נתן הרבה כח לרשות. יו"ר הועדה המקומית עושה הצבעה, ועדה של פוליטיקאים, מאשרים מדיניות ואז פשוט אין תמ"א. זה המצב היום".