הצעת חוק: לבטל את מינוי נשיא העליון בשיטת הסניוריטי

מחריף המאבק בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, סביב סוגיית מינוי נשיא בית המשפט העליון בשיטת הסניוריטי.

ח"כ יואב קיש מהליכוד מגבש הצעת חוק לביטול שיטת הסניוריטי. מדובר בצעד שנועד להפעיל לחץ על נאור כדי שזו תסכים למינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, במקום השופטים יורם דנציגר ואורי שהם שיפרשו במהלך 2018.

נזכיר כי בימים האחרונים התגלעה מחלוקת חדשה בין שקד לבין נאור סביב עיקרון הסניוריטי, שלפיו השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, מתמנה לנשיא העליון. בעוד שנאור וחבריה לערכאה העליונה תומכים בהמשך נוהג הסניוריטי, שקד מפקפקת בו ומבקשת לקיים דיון עקרוני בסוגיה.

שיטת הסינוריטי נהוגה מקום המדינה. לנוהג הסניוריטי יש חשיבות רבה, משום שהוא מגביר את העצמאות של השופטים ומפחית את השפעת הפוליטיקאים עליהם. החשש של שופטי העליון ושאר התומכים בנוהג הזה הוא שאם שיטת הסניוריטי תבוטל, ייאלצו שופטי העליון שירצו להתמודד על הנשיאות, למצוא חן בעיני הפוליטיקאים ויתר חברי הוועדה לבחירת שופטים שיקבעו מי יהיה הנשיא. בכך, עצמאות השופטים עלולה להיפגע. 

הצעת החוק שמגבש ח"כ קיש היא אקט שהוא שחזור כמעט מדויק למהלך הצעת החוק לביטול זכות הווטו של שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים, שאיימה בזמנו שקד לקדם, אם נאור לא תיכנע לתכתיביה באשר לזהות המועמדים שיקודמו לעליון. נזכיר כי בסבב הבחירה האחרון לעליון איימה שקד לקדם את הצעת החוק שהגיש רוברט אילטוב. נאור בתגובה כינתה את המעשה של שקד "הצבת אקדח על השולחן". אז היום "אקדח ביטול הווטו" התחלף ב"אקדח ביטול נוהג הסניוריטי". 

כהונה של 5 שנים בלבד

לפי הצעת החוק של קיש, ייערך תיקון בחוק יסוד: השפיטה, כך שנשיא בית המשפט העליון יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של מליאת הכנסת. לפי ההצעה, נשיא בית המשפט העליון ייבחר על-ידי הכנסת לתקופה של 5 שנים, ולא ניתן יהיה לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת.

עוד מוצע כי מועמד לכהונת נשיא בית המשפט העליון יהיה שופט בית המשפט העליון בעל ותק של 3 שנים לפחות כשופט בבית המשפט העליון, וכי לא יתמנה לנשיא בית המשפט העליון מי שאמור לצאת לקצבה בתוך 3 שנים מיום הגשת המועמדות.

לפי ההצעה, "בחירת נשיא בית המשפט העליון תיעשה במליאת הכנסת בישיבה שתיוחד לעניין זה בלבד, בהצבעה חשאית ובסיבוב בחירה אחד. המועמד שקיבל את רוב הקולות של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה הוא הנבחר".

לפי הצעת קיש, אם שני מועמדים או יותר זכו במספר שווה של קולות, שהינו מספר הקולות הרב ביותר שניתן למועמד בהצבעה, תיערכנה ביניהם בחירות חוזרות בישיבה מיוחדת של הכנסת שתכונס בשבוע שלאחר המועד בו התקיימה ההצבעה הראשונה. הכנסת תקיים מספר סבבי הצבעה ככל שיידרש עד שתתקבל הכרעה לטובת אחד המועמדים. בדברי ההסבר נאמר כי "מטרת הצעת תיקון זה לחוק היא להסדיר בחקיקה ראשית את הליך בחירתם של נשיא בית המשפט העליון".

לדברי קיש, "למעשה, הליך המינוי לתפקידים חשובים אלה אינו מוסדר באופן מובנה בחוק, ונוצר נוהג לפיו העניין נותר בתחום סמכות הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה, הלכה למעשה, איננה מפעילה שיקול-דעת בשאלת מינויים אלה, אלא ממנה באופן טכני ואוטומטי את הנשיא לפי ותק הכהונה על כס השיפוט בבית המשפט העליון (שיטה הידועה בכינויה 'שיטת הסניוריטי')".

לפי ההצעה, "ספק רב אם נוהג זה עומד בדרישות חוק יסוד: השפיטה והחוק, משום שהשיטה הנוכחית איננה עומדת בדרישות הדין המחייב הפעלת שיקול-דעת ובחינת ההתאמה לתפקיד, מאחר שברי כי לא קיים בהכרח קשר בין ותק לבין התאמה. מצב דברים זה יוצר חוסר סבירות מוחלטת במינויים של נשיא בית המשפט העליון.

"ראוי להוסיף כי במדינות שונות בעולם נשיא בית המשפט העליון נבחר בהליך פוליטי-דמוקרטי, על-ידי בית הנבחרים באותה מדינה. הסדר דומה לזה הנוהג כעת במדינת ישראל, בו נבחר נשיא בית המשפט העליון על-ידי השופטים עצמם, קיים בדנמרק בלבד.

"לפיכך מוצע להעביר את הליכי בחירת נשיא בית המשפט העליון לכנסת, בדומה לאופן שבו נבחרים בעלי תפקידים אחרים דוגמת נשיא המדינה ומבקר המדינה. דרך מינוי זו תבטיח מתן ביטוי הולם להשקפות הרווחות בציבור ותחזק את כוחה של הכנסת מול הרשות השופטת, באופן שישפר את האיזון בין הרשויות השונות, איזון אשר נפגע כתוצאה מהיחלשות הכנסת ומגישתם של חלק מראשי מערכת המשפט שבאה לידי ביטוי בטשטוש קו הפרדת הרשויות ובפלישה מתמשכת של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשות המחוקקת והמבצעת.

"כמו כן, הצעת חוק זו מתקנת את המצב הקיים, לפיו מתמנה נשיא בית המשפט העליון עד לגיל פרישתו. על-מנת להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט באמצעות יישומם של כללי מינהל תקין, וכן על-מנת לעודד פלורליזם מחשבתי וריבוי דעות בבית המשפט העליון, מוצע בזאת כי נשיא בית המשפט העליון יתמנה לתקופת כהונה קצובה של 5 שנים בלבד". 

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) מסרה בעקבות הצעת החוק של ח"כ יואב קיש: "שיטת הסניוריטי נהוגה מאז ומעולם על-מנת למנוע פוליטיזציה של בית משפט העליון ולמנוע מפוליטיקאים לבחוש בצמרת מערכת המשפט". 

לדברי סויד, "מדובר בעוד ניסיון עלוב להלך אימים על שופטי העליון, להחליש את שלטון החוק, לערער את מעמדו של בית משפט העליון - והכול בשביל להעביר חקיקה ומדיניות אנטי-חוקתית ואנטי דמוקרטית". 

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) מסר: "יואב קיש והממשלה רוצים להחליף את שיטת הסניוריטי בשיטת 'סי סניור' והכפפת השופטים לפוליטיקאים. מדובר בהמשך של כרסום שלטון החוק מצד הממשלה ובסכנה לישראל כמדינה דמוקרטית".