גיאופוליטיקה כלכלית

איך עבר מקל השליטה בין האימפריות השונות?

ארה"ב וסין / איור: shutterstock
ארה"ב וסין / איור: shutterstock

הפעם מדובר במשהו באמת קצת שונה. לא ניתוח של נכס פיננסי, או דעה הקשורה לנתוני המאקרו של מדינה זו או אחרת אלא משהו קצת יותר גלובלי, הקשור להעברת ההגמוניה הכלכלית בהיסטוריה האנושית. למעשה, ניתן לקשר את התהליך הזה לסיסמה נוספת, והיא "עלייתן ונפילתן של אימפריות".

לצורך הצגה ויזואלית של הנושא הבאתי בפניכם גרף מבית המחקר של הבנק הגרמני דויטשה בנק, אשר השכיל, לדעתי, לתמצת את העניין בצורה הטובה ביותר:

תחזית שבועית: אירועי חו"ל יזניקו את הבורסה בת"א?

loading

משה-שלום-אימפריות-06-06
 משה-שלום-אימפריות-06-06

ציר הזמן התחתון ברור אבל הציר האנכי מעניין יותר, והוא היחס הקיים בין התוצר של אותה אימפריה-מדינה מול התוצר הגלובלי של אותה תקופה. אני מתאר לעצמי שהיה קשה להשיג את נתוני המאה ה-19 אבל היקף הזמן הנצפה בהחלט מאפשר ראייה ממבט הציפור על המהלך, והסקת המסקנה שאנו יכולים להסיק ממנו. והנה הנקודות שעוררו בי את העניין הגדול ביותר:

העיגול האדום מסב את תשומת-הלב המיידית לנקודה שבה אנו נמצאים, דהיינו בסיכוי הגדול שסין תחליף את ארה"ב בעוצמה הכלכלית היחסית הגדולה בעולם. זו בהחלט נקודה חשובה אבל לא כל כך חדשה, ולצורך זה לא היינו צריכים מחקר כה מעניין. האם זה אכן יקרה? על פי העיקרון שהמגמה תימשך עד להוכחות ההפך, אין סיבה להטיל בכך ספק, אלא אם כן אנו מניחים שכל השגשוג הסיני נבנה על בסיס רעוע העומד לקרוס מעצמו. לדעתי קיים סיכוי גדול לפיצוץ "בועה סינית", אך ורק אם מנהיגיה לא יצליחו במעבר ממשק של ייצור וייצוא למשק של צריכה עצמית. ואת זה איננו יודעים, ולא נדע, עוד זמן רב.

קיראו עוד ב"גלובס"


נקודה שנייה ראויה לציון היא הירידה המתמשכת של חלקה של ארה"ב מאז השיא סביב 1955. הייתם מצפים שעם הגידול התעשייתי-מלחמתי של שנות ה-60-70 (החלל, וייטנאם, סיום שיקום אירופה) והפיצוץ הטכנולוגי מאז 1980 ועד ימינו, ובכן הייתם מצפים לדהירה מעלה, ולא לירידה שאכן קרתה. מה זה אומר לנו? שתוצר יחסי טוב אינו מובל על ידי סקטורים המביאים תועלת פיננסית למעטים אלא רק כאשר החברה כולה של אותה אימפריה-מדינה נהנים ממנה. ובשתי חזיתות השגשוג שהזכרתי, רק חלק קטן נהנה מן הפירות הפיננסיים של ההצלחה. החלק הנותר היה, במקרה הטוב, לקוח מרוצה מתוצאות הלוואי.

העקומה של בריטניה מלמדת אותנו שקיום אימפריה מדינית קשור בהחלט למצבה הכלכלי. חציית העקומה בין האימפריה הבריטית, והמעצמה העולה האמריקאית, הייתה בהחלט סימן מבשר לשבירתה של הראשונה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ועלייתה של השנייה מיד אחרי כינוס חבר העמים. לכן, ברור שכל חצייה כזו חייבת להיות סמן גם לשינוי בחזית ההשפעה המדינית הגלובלית.

ונקודה אחרונה עבור רוסיה-ברית-המועצות: אין זה פלא שהשפעתה של זו הייתה תמיד קטנה וזניחה, וזאת בכל תקופת הבדיקה. מה שמעניין הוא שמאז כניסתה של רוסיה למשפחת העמים הדוגלים במשק קפיטליסטי שום דבר לא השתה. בינתיים אין גם סיכוי לכך למרות התחושה שפוטין מחייה את גדולתה של רוסיה בזירה הדיפלומטית-מדינית סביב גבולות ארצו הגדולה. כל עוד כלכלתה תלויה במשאביה הטבעיים, ולא ביכולת היצרנית-חדשנית, לא נראה שם תוחלת לעקומה אחרת.

לסיכום נאמר: אמריקה מגיעה עוד מעט לנקודת מפנה בהשפעתה על כלכלת העולם. היא, וסין, רחוקות קדימה אבל, אם עקומתה תמשיך להתדרדר, היא תהפוך גם היא לאימפריה שהיה לה עתיד אך שברה אותו על ידי יהירות, והרבה הרבה Red Tape.

משה שלום - מנתח שווקים פיננסיים

ניתן למצוא אותי בפייסבוק ב: financial blog of moshe shalom

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

לכתבה הקודמתעונות ארוכות-טווח