עונות ארוכות-טווח

הנדנדה ההיסטורית בין הסחורות והמניות כסמן של משבר פיננסי

מוזגים נפט / צילום: בלומברג
מוזגים נפט / צילום: בלומברג

יהיה זה נאיבי לחשוב שההיסטוריה חוזרת על עצמה במדויק. למעשה, מארק טווין כבר לימד אותנו שהיא רק דומה כחרוזים של שירה, ולא מהווה העתק מדויק. למרות זאת, אין ספק שיש לקחת בחשבון שהיא גם יכולה להיות מאוד עקבית, וזאת במחזוריות של חלק מן התופעות המתקיימים בה.

בעולם הפיננסי, מחזוריות כזו, ובמיוחד זו של הטווח הארוך, נמצאת במרכזה של מתודולוגיה השקעות שלמה אבל זה אינו המקום להרחיב על כך כאן. נושא השבוע הוא ייצוג אותה מחזוריות ביחס הקיים בין שוק המניות, ושוק הסחורות.

על מנת להרחיב על כך, אני מביא בפניכם גרף מעניין במיוחד מבית היוצר של אינקרימנטום:

משה-שלום-סחורות-13-06
 משה-שלום-סחורות-13-06

לגרפים ארוכי-טווח יש יתרונות רבים, ואחד מהם הוא הבהירות של המסר עקב הירידה הדרמטית של אפקט הרעש האקראי שבאירועי היום יום. וכך, היחס שלפנינו שם את הסחורות (דרך מדד שהיה פעם של גולדמן GSCI - Goldman Sachs Commodity Index ועכשיו שייך לחברת S&P) במונה, ואת מדד המניות העיקרי של וול סטריט S&P500 במכנה.

קיראו עוד ב"גלובס"


ומה אנו מקבלים? עקומה, הבאה והולכת בתנודתיות יחסית נמוכה, אם רואים את אורך התקופות של המגמות העולות והיורדות. לדוגמה, ניקח את התקופה אחרונה, ונראה שהיחס יורד משיא סביב 2008 (זכור לכם הנפט סביב 150 דולר?), ושפל בימים אלו, דהיינו 9 שנים של מהלך יורד די דרמטי.

והנה כמה נקודות לציון במיוחד:

נקודות ההיפוך, באופטימיות לסחורות, מסומנים כאן בעיגולים אדומים, בחלק העליון של הגרף.

ובחלק התחתון של התמונה, נקודות ההיפוך של השלב המנייתי מסומנות בעיגולים הירוקים.

ברור הוא שהשלב הסופי של התלהבות לכיוון הסחורות הרבה יותר קיצוני, ונוטה להיפוך דרמטי של ממש. הרבה יותר מאשר דהירה דומה לכיוון המנייתי. הסיבה לכך פשוטה: כאשר הסחורות עדיפות על מניות זוהי התקופה שבה המשקיעים מעוניינים במשהו "אמיתי", ומאמינים פחות ב"ניירות". אלו בדרך כלל, תקופות של משברים פיננסיים, או גיאופוליטיים, הגורמים לרגשות להיות הרבה יותר אסרטיביות.

אנו נמצאים עכשיו במצב של יחס קיצוני למדי לטובת המניות. יש לזכור שבאחזקת סחורות כהשקעה, ולא לצורך שימוש מעשי בהן, יש בדרך כלל הרבה הוצאות ובוודאי לא הכנסות כמו דיבידנדים או תשואות. לכן, כאשר המשקיע הממוצע עדיין מאמין ב-PUT של הבנקים המרכזיים, וכאשר ריביות ה-0 עדיין שולטות בצד הסולידי של ספקטרום ההשקעה, למניות אין עדיין תחליף. כמו כן, שילוב הצמיחה הנמוכה וכמויות הכסף המודפסות מצד ה-ECB וה-BOJ מייצרות את הלחץ להמשך העיוות הזה.

האם היחס נמצא באמת במצב קיצוני היסטורית? לדעתי כן, כי הוא נמצא מתחת למה שהוא היה כאשר הייתה בועת האינטרנט של 2000. שימו לב שהשיאים במניות של 2007, לפני הקריסה של 2008, לא מבוטאים ביחס כמעט בכלל, ולכן ניתן לציין את התקופה הנוכחית כבאמת השייכת לאחת מנקודות המפנה.

וכאן שאלת ה-"מיליון דולר": האם יש הצדקה בלסמן את הנקודה הנוכחית כבר בירוק? דהיינו לומר שמעכשיו אנו מתחילים בשינוי כלפי מעלה ביחס הזה? דהיינו שתהיה עדיפות השקעתית לכיוון הסחורות ויציאה איטית או מהירה מן הסקטור המנייתי? לדעתי, בוני הגרף קצת הקדימו את המאוחר.

ההיקף, וההתמדה שבצעדי המדיניות מצד הבנקים המרכזיים, מביאים אותי למחשבה שאנו באמת בתקופה חסרת תקדים היסטורית. לכן, אבל יש הגיון בלחשוב שמה שהיה פעם עניין של V יהיה הפעם יותר עניין של L. יש לי תחושה שהפעם היפוך היחס ייגרם יותר מירידת המניות מאשר עלייה דרמטית בסחורות. בכל מקרה, שזה יהיה מחזה מעניין, ארוך והיסטורי, שעוד נמצא לפנינו.

ממשיך לצלול: הדולר בדרך אל מתחת לשער 3.50?

loading

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסיים

ניתן למצוא אותי בפייסבוק ב: financial blog of moshe shalom

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

לכתבה הקודמתלאן הולך הכסף?