חזון פשוט: מדינה מנוהלת

כוחה של התוכנית הכלכלית שמציע אבי גבאי הוא דווקא בפשטותה

אבי גבאי/ צילום: דוברות הכנסת
אבי גבאי/ צילום: דוברות הכנסת

זה שנים רבות שראש-הממשלה בנימין נתניהו איננו מציג אפילו מראית-עין של מצע במערכות הבחירות הכלליות. ומדוע עליו להציג? במקום התחייבות כתובה כלפי אזרחי ישראל, ראש-הממשלה מעדיף לתחזק את הקואליציה שמחזיקה אותו בכיסא. הוא עושה זאת על-ידי חלוקת הטבות מגזריות לקבוצות-לחץ, כמו החרדים והמתנחלים, ותמרונים פוליטיים בחשכה כמו אלה שהובילו למינויו של איוב קרא לשר התקשורת.

העיסוק הבלעדי של הציבוריות הישראלית בסכסוך עם הערבים, מאפשר לנתניהו להתחמק מכל הבטחה מוחשית באשר לחיים עצמם. יתר על כן, הצירוף של התחלואים המבניים הרבים של מדינת ישראל, שעוברת ממשבר אחד למשנהו, יחד עם הכישרון הניהולי הקלוקל של הנהגת המדינה, יוצרים מחזה שמתנדנד בין טרגדיה, קומדיה לפארסה, וכל דיון ציבורי ענייני בו נועד לכישלון.

על רקע הרדידות הרעיונית הזאת, מפתיעה התוכנית הכלכלית-חברתית שהציג המועמד ליו"ר מפלגת העבודה, ח"כ אבי גבאי.

לאורך כמה עמודים קצרים ובשפה פשוטה, מציג גבאי תוכנית סדורה וישימה לשינויים הנדרשים במבנה, בניהול ובתפעול של מדינת ישראל. ניסיונו המגוון של גבאי, ששימש גם באגף התקציבים במשרד האוצר, גם כמנכ"ל של חברות ענק וגם כשר, וכן השכלתו הרחבה, ניכרים בתוכנית המפורטת. גבאי מציב משנה סוציאל-דמוקרטית בהירה ומסודרת, המנוגדת בכל תחום למדיניות שמוליך ראש-הממשלה נתניהו זה יותר מעשור.

תוכניתו של גבאי משיבה לאזרחי ישראל את מה שנתניהו גזל מהם. על-פי התוכנית, המדינה תשוב ותהיה אחראית ליכולתם של האזרחים לפעול כדי לממש את צרכיהם הבסיסיים. כך הדבר בהתחייבותו לבנות 300 אלף יחידות-דיור בבנייה תקציבית, כך בהרחבת ההוצאה הממלכתית על בריאות, כדי שנגיע לנורמות הבינלאומיות, וכך באחריות המדינה לחינוך הילדים מגיל לידה, בחיסול הפיגור בהשקעות בתשתיות התחבורה ובתחבורה הציבורית, ועוד.

בנוסף לשיקום אחריות המדינה בתחומים הקלאסיים של דיור, חינוך ובריאות, מציגה התוכנית גם מענים לצרכים ההכרחיים המתרחבים של האדם המודרני במאה ה-21. מוצעים מנגנונים וכלים רבים למתן מענה לצורך ביציבות תעסוקתית וכלכלית, תוך שמירה על גמישות מקצועית. בנוסף, מוצג מענה לצורך להיות מחובר לחברה ובעל תפקיד משמעותי, לצורך לנוע ממקום למקום במהירות וביעילות, ואפילו מענה לצורך בהון התחלתי לחיים.

היכרותו של גבאי עם עולם העבודה באה לידי ביטוי בתוכניות האופרטיביות לשוק העבודה. במיוחד בולטים החידוש של רשתות ההגנה הסוציאליות לכלל העובדים; ההקמה של מרכזי הכשרה מקצועית כדי להתגבר על היעלמותם של מקצועות ושווקים לטובת טכנולוגיות חדשות; ביטול בחוק של התעסוקה הקבלנית בכללותה, ופתרונות מיוחדים שיעודדו תעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות.

גם המקורות הכספיים המוצעים אינם שמרניים. מעבר להתחייבות הברורה לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים והפסקה מיידית של תקצוב ההתנחלות מחוץ לגושים, התוכנית של גבאי כוללת גם תהליכים מבניים של שיקום השירות הציבורי, מהפירוק ומהשיתוק שהוביל אליו נתניהו. קידום השירות הציבורי למקום שבו הוא יוכל לאפשר לאזרחים את היכולת לענות על צרכיהם. בנוסף, מוצע שינוי רדיקלי במערכות המיסוי, צמצום במסים העקיפים, והרחבה של המיסוי על חברות גדולות. התוכנית איננה מתיימרת להיות מאוזנת תקציבית, ואם יש צורך היא תאפשר את הרחבת החוב לטובת בניית תשתיות.

זה שנים רבות התרגלנו למדינה שמנוהלת לא פעם מתוך שקרים והסתרות, שנעה בין משברים, עד שהרעיון של מדינה שמנוהלת על-ידי אנשים ענייניים, המחויבים לטובתו של האזרח, נראה ממש אוטופי. במציאות הכאוטית שבה אנו חיים, עם תקציב דו-שנתי, המתעדכן תכופות, עם רשות השידור שנסגרה תוך שעה, ועם שחיתות מערכתית המגיעה מהרשויות המקומיות ועד לצוללות, כוחו של החזון של גבאי הוא דווקא בפשטותו. מדינה מנוהלת.

■ הכותב, מומחה לאי-שוויון בשוק העבודה, הוא חבר מזכירות לשכת מפלגת העבודה.