ביקורת - מהלך שיווקי: ופתאום לבנת פורן היא אבירת הציבור

במונולוג שמצולם ב-One shot או לפחות נראה ככה, באורך של כמעט שש דקות, מפתיעה אותנו לבנת פורן ביכולת דמגוגית טובה ומפוצצת בכריזמה.

נכון. הטקסט נכתב אולי בעזרת אנשי תקשורת אבל הביצוע משכנע, ובעיקר שובר ימינה חזק מהדמות המשדלת והמצועצעת משהו שזכורה לנו מ"חלית? נפצעת?" של פעם.

ניצני הקו הזועם והלא מתחנחן התחילו בקליפ הראפ עם "הצל". למרות זאת, הקליפ הנוכחי בוגר ונקי ואמיץ יותר מכל קודמיו.

נכון. לבנת שילמה כסף כדי לייצר קליפ, כדי שיביא לה תשומת לב ומכירות. איך לא. אבל, האייטם מפתיע בניקיון המחאתי שלו ובעובדה שהוא מעלה נקודה כואבת שהוא, כפי שהיא מתנסחת "הסרט של כולנו". אתה מוכן לצפות בכולו עד הסוף, כי מהשנייה הראשונה ברור לך שמדובר בך היום או מחר, ובבני משפחתך.

במקום להתעסק בזוטות, בשירות שלה, בשירות של ביטוח לאומי והמתחרים, במה שהיא יכולה להוציא מהם לעומת מה שאתה, האזרח יכול להוציא מהם; במקום ללכת על הקו המאכרי, השתדלני שמכיר את נקיקי המערכת ויודע לדפוק אותה בשבילך - יוצאת פורן בקריאה זועקת לביטוח לאומי לחבור אליה ולשנות את השיטה.

יש אומץ בפנייה למתחרה שלך, ביכולת להגיד לו בוא נעבוד יחד כי מה שחשוב זה לא הרווחים שלנו אלא השיטה ובסופו של יום - האזרח.

הגיבור של הסרטון הזה איננו לבנת פורן אלא כבוד האדם והזכות שלו לחיות בצורה נאותה גם בגיל השלישי ובמצב של תלות ועצמאות מוגבלת.

למעשה, מתארת פורן בדיקה שגרתית של נציגת ביטוח לאומי אצל אדם במטרה להוכיח את הנזקקות שלו ואת הזכאות שלו לשירותי ביטוח לאומי ולמטפל מטעמו. מדובר במבחן פרדוקסלי שכדי לעבור אותו עליך להיכשל, כי אם הצלחת במשימות, לא עברת אותו.

עליך להוכיח שאיבדת צלם אנוש במשימות הכי אינטימיות כמו להתקלח, לעשות צרכים, להתפשט, לאכול ולהתנהל בביתך - מול אדם זר, שאחראי לגורלך ולאיכות חייך.

ולא, האיש הזר איננו סוטה או סטוקר. הוא נציג קביל של ביטוח לאומי, וזה רק אומר שהשיטה רקובה מיסודה.

כותבת שורות אלו עדיין זוכרת שאמה, עליה השלום, כשהייתה ממש אבל ממש זקוקה למטפלת, לא הצליחה "להיכשל" במבחן העובדת הסוציאלית והצליחה בכוחותיה האחרונים להתכופף, להתלבש ולבצע משימות יום יום ובכך איבדה את זכותה לקבל עזרה.

פורן מציפה סוגייה אמתית, שמתרחשת יום יום בכל הארץ ומותירה סגמנט שלם ללא כבודו העצמי. בין אם האדם הצליח להרטיב את מכנסיו ולמעוד במקלחת, ו"לעבור" את הבחינה או שאסף את כוחותיו האחרונים וסירב להשפיל את עצמו - ובכך כשל בבחינה - החוויה מעליבה וטראומטית.

אדם מנהל חיים מכובדים ופתאום עליו להתקלח ולהסתבן נוכח איש זר, כדי לקבל זכאות לתמיכה. לטעמי, מדובר בחוויית הטרדה קשה. פורן מדברת על זה בלי מטאפורות, מול המצלמה כשהיא מישירה מבט ולא ממצמצת.

נכון. לבנת פורן עשתה כברת דרך מאז "חלית? נפצעת?" שהיה תאטרלי וגרף תגובות ציניות וחיקויים בתכניות סאטירה. אבל, הקליפ האחרון עוסק בעיקר ולא בטפל, והוא מצליח לגעת בנקודה שאינה קשורה ישירות לנתח השוק שלה, אלא לנו, כולנו, כחברה. 

הסרטון מניח על כף המאזניים את האינטגריטי התרבותי חברתי שלנו, ומציב בפנינו שתי חלופות: להישאר מאחור במקום חשוך וכזה ששודד את כבודו של אדם בשנייה שהוא מתחיל להיחלש; או להיות חברה ששמה את הכבוד הזה כערך עליון ומשמרת אותו בכל מחיר. 

פורן זועקת לשנות את השיטה ולאפשר לאנשים לשמור על רף איכות חיים, בלי לעשות הצגות תכלית נקלות.

היא מציעה למתחרה הישיר לתת לה לעבוד יחד אתו והיא לא משדרת לנו כסף, מחיר או רווח. להיפך, מתחשק לשלם קצת יותר כדי לקבל הרבה יותר.

המשוואה ברורה לצופה בקליפ וכל מי שצופה בו מבין שיפה שעה אחת קודם בכל הקשור לטיפול מונע באובדן העצמאות והיכולות.

סופסוף לבנת פורן היא לוחמת המחוברת להוויה הציבורית הכוללת, לא לבנת פורן שמתפרנסת מעוולת המערכת. הספין חכם, שלא לומר מבריק. אילו הייתי לבנת פורן, הייתי דבקה בקו הזה ומאלתרת רק עליו ובתוכו.