מי ייצר את העושר?

מבט מאיים על ההגמוניה המערבית, מצד הדמוגרפיה של המעצמה הגדולה ביותר

לידה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
לידה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

למרות שתמיד מעניין לעסוק באירועי ההווה, קצרי הטווח, ואף אלו של הטווח הבינוני, כמו בחירת נשיאים ושינויים גיאו-פוליטיים, יש עלינו חובה יתרה להעמיק גם בתהליכי ארוכי הטווח. ואין כמו הדמוגרפיה כדי לומר לנו כמה דברים על העתיד. במקרה שלפנינו, אני מפנה את המבט הדמוגרפי על מה שקורה בארה"ב - כי זו עדיין המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, והמשפיעה ביותר בכל הנעשה בקשר לשווקים הפיננסיים הגלובליים.

נתחיל בגורם המשפיע ביותר על עושרה של מדינה ויכולתה לקיים רמת חיים גבוהה - דהיינו על קיום גידול מתמיד, או לפחות יציבות גבוהה, באוכלוסייה המפיקה את אותו עושר כלכלי. לפניכם גרף ראשון המגיע הישר מן הממשל, והמנחית מהלומה די גדולה לגבי ההתחדשות מצד הילודה:

משה-שלום-דמו-01-27-06
 משה-שלום-דמו-01-27-06

מצב אוכלוסייה טוב יכול להיות מושג על ידי שני תהליכים בלבד: ילודה או הגירה. וכאשר אנו נמצאים בסביבה פוליטית המסתכלת על כל נושא ההגירה כפגע רע, אנו חייבים להפנות את תקוותנו לכיוון הילודה כמוצא היחיד של קיום חברה בריאה מבחינה דמוגרפית.

לפנינו עקומת היחס בין כמות הלידות, וגודל האוכלוסייה הכללית, מאז 1910 ועד היום. שימו לב שתופעת ה-Baby Boomers (הדור שנולד מיד אחרי מלחמת העולם השנייה) אכן מוצגת בבירור (באדום) כאשר היא חורגת מעל הרגרסיה הלינארית של הנתונים.

קיראו עוד ב"גלובס"


מאז תקופת הזוהר ההיא, של עמידה איתנה סביב ה-2.5%, לא התחדש האפקט הזה, והעקומה ירדה באופן עקבי עד לימינו: ימים של סביב 1.24%. שימו לב שמסומנים תת-גלים של חיוב לאורך המגמה היורדת העקרונית: 1970, 1990, ואף 2007 היו שיאי אותם תקופות טובות.

כעת, אנו נמצאים עדיין במהלך היורד, מאותו שיא של 2007, כאשר באופן מפתיע למדי לא נראית ירידה מיוחדת עקב המשבר הפיננסי של 2008-2009. 

הנה עוד גרף מעניין בנושא, כאשר גם הוא מגיע ישירות מפי הממשל עצמו:

משה-שלום-דמו-02-27-06
 משה-שלום-דמו-02-27-06

לפנינו עקומה המראה לנו את אחוז המועסקים מבין בני-העשרה, דהיינו בין בני ה-16 ואלו בני ה-19. אפקט ה-Boomers ניבט גם כאן ביתר חוזק מאשר בגרף הקודם בכך שאנו רואים את השפעתם הישירה של בני הדור ההוא על שוק התעסוקה, ואיך תופעה כזו לא חזרה על עצמה מאז השיא סביב 1975 (8.6%). גם כאן המגמה ברורה, בנויה היטב במדרגות הראויות, ונמצאת כרגע באחת מנקודות השפל שלה כאשר האחוז נמצא סביב 3.3%.

מה כל זה אומר?

לא צריך יותר מדי גרפים ממשלתיים דמוגרפיים כדי לומר לנו שיש בעיה בהרכב היצרני, והתעסוקתי, בארה"ב, וזאת לא רק היום. האוטומטיזציה, הגלובליזציה, וה-אובריזציה, כל אלו עושות, וימשיכו לעשות, שמות במבנה התעסוקתי הקלסי שנבנה במהפכה התעשייתית והמשיך להתקיים עד שנות ה-80 של המאה הקודמת.

אבל, כאשר אנו בוחנים את מה שקרה סביב תופעת ה-Boomers ניתן להבין טוב יותר את עומקה של הבעיה מבחינה היסטורית. זהו רקע ארוך טווח, אשר אינו מצוטט במדיה או משפיע מן היום יום - אבל המכרסם אט אט במשוואה של האדם מול מקורות העושר של המדינה. אגב, כאשר אנו עושים השוואות של פרמטרים כאלו בעולם המתפתח (סין, הודו, ברזיל) אנו רואים כמה הבסיס הדמוגרפי שם מייצר פוטנציאל אדיר של עוצמה יחסית מול המעצמה הגדולה הקיימת היום, ואף מול כל החלק בגלובוס הנקרא "מפותח".

תחזית: מה עשוי לקרות השבוע ויוביל לעליות בבורסה בת"א

loading

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

לכתבה הקודמתתנודתיות וכותרות בערבוביה