השינוי כסטארט-אפ

שלושת השלבים ההכרחיים בתהליכי שינוי בקריירה

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

יותר ויותר אני מוצאת את עצמי מרגיעה עוד מישהו שנמצא בתהליך שינוי באמצע החיים, כי למרות שנדמה שמדובר בבלגן, יש בתהליכי שינוי בקריירה שלבים ידועים מראש. בין שאתם יודעים לאן אתם רוצים ללכת ובין שאתם שייכים לקבוצה השכיחה יותר, של אנשים שרק יודעים שהם חייבים לעזוב, הדרכים שבהן תעברו ממקום למקום יהיו בלת-צפויות, אבל לשינוי המתגבש יש צורה ואפשר למפות אותה ולצפות אותה.

שלב ראשון: הכרה

לפחות בתחום הקריירה רובנו אוהבים יציבות, לדעת שאם יחול שינוי הוא יהיה בשליטתנו, על פי בחירתנו. אבל לפעמים היציבות הזאת מופרת - בין אם על ידי גורם חיצוני שכופה עלינו שינוי ובין אם על ידינו עצמנו, בתחושה הגוברת שהדבר שאנחנו עושים עכשיו כבר לא מתאים. זה קורה לרבים - הם מגיעים לעבודה בבוקר ומבצעים אותה, אבל לא מרגישים שהם באמת שם, מחויבים, לא מסוגלים לעשות תוכניות לטווח ארוך, להסתער על המשימה כמו שהיו רגילים. והכי מתסכל, אין להם מטרה והביטחון העצמי והמקצועי מתערער.

זה השלב של בדיקת האפשרויות, של שיחות אינסופיות, של התלבטות. בשלב הזה יש צורך להתייעץ, לסמוך על אחרים, על חברים, על אנשים שעשו בעצמם שינוי, שאולי נמצאים צעד אחד לפניכם, כי אנחנו רוצים שיבטיחו לנו שיהיה טוב בצד השני של שינוי הקריירה. אצל רבים חוסר שביעות הרצון אינו מספיק כדי להתחייב לשינוי ולכן בשלב הזה אנחנו בוחנים לא רק את האפשרויות אלא גם את השבילים אליו - אולי בכל זאת נשכנע את עצמנו שלא צריך, מה רע לנו עכשיו, והנה כל הדברים שנאבד אם נעשה משהו בנידון.

רגשות כמו אשמה ואי-נוחות ביחס למעסיק או אפילו ביחס לעמיתים ולקוחות מאפיינים את השלב הזה. אבל אדם צריך להיצמד למה שנכון לו. אחד האתגרים הגדולים בשלב הזה הוא להבחין בין הזהות שלנו לזהות המקצועית שלנו. על פי מחקר של גאלופ, בארה"ב 55% מהאנשים מגדירים את עצמם על ידי התפקיד שלהם. מבחינתם התפקיד הוא הרבה יותר מאשר עבודה לצורכי פרנסה. לכן ברור ששינוי במסלול הקריירה מעמיד בפנינו את האתגר להבין מי אנחנו מחוץ לכרטיס הביקור שלנו. דרך אחת להתמודד עם האתגר הזה היא לומר לעצמכם שהשינוי הוא לא שאלה של "אם" אלא של "מתי".

תשאלו את עצמכם אם אתם רואים את עצמכם במקום שבו אתם נמצאים עכשיו גם בעוד שנתיים-שלוש, או חמש. אם התשובה היא "בשום פנים ואופן לא", זה יעזור לכם להבין שבכל מקרה עליכם להתחיל לבחון שינוי, וזה לא משנה אם תעשו אותו בחצי השנה הקרובה או בעוד שנתיים.

שלב שני: קבלה

הגעתם להבנה שמה שיש עכשיו כבר לא מתאים ומשהו צריך להשתנות. מבינים, גם אם לא ממש מאושרים מזה ובטח לא מוכנים עדיין להתחייב לשינוי. בשלב הזה אתם אולי לא יודעים מה אתם רוצים בדיוק ואולי כן יש לכם מושג מה המרכיבים שאתם מחפשים (משמעות אחרת, תנאים אחרים). בשלב הזה אתם מנסים לתכנן בכל הכוח את הדרך מכאן לשם. בלי תוכנית, לא תתקדמו.

בספרה Disrupt Yourself, המחברת ויטני ג'ונסון משווה בין מעברי קריירה לחדשנות שמפרקת תעשיות, מאחר שבתהליך של שינוי קריירה, במיוחד באמצע החיים, אנחנו משבשים דבר מה יציב שהשגנו - מעמד, עמדה, מכירים אתכם, מקשיבים לכם, מזמינים אתכם, באים להתייעץ. השינוי שאתם חושבים עליו עכשיו מאיים על כל אלה ומשאיר אתכם עם השאלה: מי תהיו בצד השני?

בשלב הזה, לעתים תרגישו לבד, תהרהרו בשאלה אם עשיתם טעות, אולי אפילו תצטערו. ג'ונסון טוענת שאם אתם מרגישים מבוהלים ובודדים, סימן שאתם במסלול הנכון. שינוי קריירה באמצע החיים מאיים על המעמד, על ההשפעה, אולי גם על היציבות הכלכלית, ולכן הוא דומה לדילמה של יזם שיודע שבין אם יחדש ובין אם לאו, הסיכון לנפילה קיים. וכמו בתהליך חדשנות, שבו מחפשים את השוק שעדיין לא קיים, גם כאן אי-אפשר לצפות את מלוא ההזדמנויות בנקודת הפתיחה. לכן אין טעם להתעכב על הניסיון לצייר את כל הדרך ולהבין את כל ההשלכות שלה. בשלב הזה נחוץ לא תכנון רגיל אלא תכנון מבוסס תגליות. במילים אחרות, לצאת לדרך, לדעת מהם המטרים הבאים שצריך לעבור ולתכנן שוב.

ג'ונסון מצטטת את המשקיע דייב מקלור, שאמר למשקיעים שלו שאם הם מבקשים תחזית הכנסות מסטארט-אפ לא בשל הם מבזבזים את הזמן של כל הצדדים. ובהשאלה, השינוי שלכם הוא הסטארט-אפ הלא בשל, ולכן הניסיון לגבש תחזית לגבי האדם שתהיו בסופו הוא בזבוז זמן.

זה הזמן למפות באופן רחב את האפשרויות, לדבר עם אנשים מעולמות תוכן שמעניינים אתכם או עם אנשים שנראה לכם ש"עשו את זה". בסופו של דבר, כפי שניסחה זאת יועצת השיווק ליז שטראוס, העולם כולו לא יכול להיפגש כדי להחליט מה הערך שלכם, ההחלטה הזאת כולה שלכם.

שלב שלישי: תנועה

תהליך בחינת האפשרויות מתחיל לבסוף להזיז אתכם, ואפשר לראות שבתוך כלל הפעולות שנקטתם יש כאלה שמחייבות אתכם לכיוון החדש. בשלב הזה אתם כבר מוציאים לאור את המחשבות שלכם, מדברים בקול על הכוונה לעשות מעשה. הוא לא חייב להיות פתאומי או קיצוני; הוא לא חייב להיות עזיבת עבודה, לדוגמה. הוא יכול להיות עשייה צדדית, פעילות חדשה, יצירת תשתיות, תכנון. הוא יכול להיות הקמת אתר או בלוג, פתיחת תיק עוסק מורשה או חיפוש עבודה חדשה. גם אם עשיתם צעד קטן, התחלתם.

במישור הרגשי זה שלב חשוב מאוד כי הוא מאפשר לנו להיכנס לאני החדש, לנסות אותו, לבדוק אם הוא באמת אפשרי. במקביל אנחנו מתנתקים מהאני הישן, מהתפקיד, מהארגון, מהמקום שאנחנו מרגישים שכבר לא מתאים לנו. שני התהליכים האלה מאפשרים לנו להתחיל להרגיש איך השינוי ייראה, להיות יותר בטוחים בכיוון החדש שלנו. ואם השינוי הזה נכון עבורכם והוא נעשה מהסיבות הנכונות, תרגישו הקלה, רצון להתחיל לזוז, לצאת לדרך.

אחד האתגרים המעניינים בכל התהליך הזה הוא כיצד לדבר על האני המקצועי שהשתנה. זה אתגר גדול במיוחד לאלה שמתחילים בעשייה מסוג אחר. הקושי הזה להגדיר את עצמנו במענה לשאלה "מה אתם עושים?" משקף את הקושי בשינוי הזהות. אבל בסופו של דבר יגיע היום הזה שבו תגלו לפתע שאתם כבר ממש בצד השני, שהיום אתם לא מי שהייתם ואתם יודעים להגדיר את עצמכם גם לאחרים; שיישמתם את החדשנות בפנים וניהלתם את הסטארט-אפ שהוא אתם.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

העבודה שלי
 העבודה שלי