על שולחן הניתוחים של ה-OECD

הזדקנות האוכלוסייה, בשילוב התשתיות המוגבלות במערכת הבריאות, מחייבות לנקוט צעדים אקטיביים

אתגר בריאות בת- קיימא /  צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אתגר בריאות בת- קיימא / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

דוח ה-OECD על מערכת הבריאות בישראל, שהתפרסם אתמול, מציג תמונת מציאות קשה של מערכת הבריאות אשר מחייבת, כפי שאמר מנכ"ל משרד הבריאות, "שיפור משמעותי בתשתיות מערכת הבריאות בישראל".

בניגוד לנתוני הארגון הטובים שמעידים על תוחלת-החיים הגבוהה בישראל - 82.1 שנה לעומת 80.5 שנה בממוצע בקרב המדינות המפותחות - מעידים הנתונים האחרים כי מערכת הבריאות בארץ ממוקמת מתחת לממוצע בכמות מיטות אשפוז, מכשירי MRI ו-CT לנפש.

סרטון שחובה לצפות בו: אחד המחדלים הגדולים בישראל

loading

סוגיות הזדקנות האוכלוסייה בשילוב בעיית התשתיות המוגבלות במערכת הבריאות, מחייבות את ממשלת ישראל לנקוט כאן ועכשיו צעדים אקטיביים לשיפור המצב. מצד אחד, מתבקשת השקעה בתשתיות ובצוותים הרפואיים, ומצד שני, פתרון נוסף ויעיל הוא עידודן של טכנולוגיות מתקדמות בתעשיית הביומד המקומית, ושל החברות המפתחות פתרונות מתקדמים מתחום הרפואה המשקמת והרפואה המונעת, שיתרמו למערך הבריאות. זאת, כדי שישראל תוכל לתת לאזרחיה רמת בריאות טובה ואיכות חיים מתקבלת על הדעת, תוך עמידה בעלויות הכלכליות.

חומרת המצב באה לידי ביטוי כבר כיום במסדרונות בתי-החולים. על-פי הדוח העדכני של ה-OECD, שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא מהנמוכים בקרב המדינות המפותחות. במדינות המפותחות הממוצע הוא 3.7 מיטות לאלף איש, ובישראל 2.3 מיטות לאלף איש בלבד, רחוק מאוד מהמצב ביפן, מובילת הטבלה, שבה יש 7.9 מיטות אשפוז לכל אלף איש.

התקדמות הגילויים והפיתוחים פורצי-הדרך בתחומי הרפואה המשקמת ורפואת תאי הגזע, עשויה לשנות באופן דרמטי את אופן הטיפול באדם, יחסית למה שמכירים כיום. מלבד הצורך במענה למחלות המאפיינות את האוכלוסייה המבוגרת וצמצום כמות המאושפזים ומשך שהייתם בבתי-החולים, הרפואה הרגנרטיבית מציעה פתרונות רפואיים המבוססים על הביולוגיה הטבעית של גוף האדם, כמו תהליכי ריפוי המבוססים של תאי גזע ותאים מזנכמליים אחרים (שיכולים לעבור ממקורם למקום אחר בגוף), לצד השימוש בתרופות המבוססות על כימיקלים וטיפולים תחת סכיני המנתחים.

קיראו עוד ב"גלובס"


את המהפכה הרפואית הזו צריך לקדם ומהר גם בישראל, במיוחד כאשר יש בארץ חברות שצפויות בשנים הקרובות להביא את בשורת הרפואה הרגנרטיבית לעולם כולו. רפואה רגנרטיבית מתמקדת בריפוי מומים מולדים או נרכשים באמצעות יצירת איברים/רקמות חדשים, תרפיה תאית ותרופות כדי להתחיל תהליך רגנרציה (חידוש) באזור הפגיעה.

למרות החברות הישראליות הרבות שפועלות לפיתוח טכנולוגיות ומוצרי ריפוי בתחום הרפואה הרגנרטיבית, אין עדיין בישראל של 2017 תוכנית האצה לאומית וגם לא תמיכה רגולטורית משמעותית.

בדומה לנעשה בארה"ב, באיחוד-האירופי, ביפן ובמדינות מתקדמות אחרות, שבהן הממשלה והרגולטורים כבר מפעילים תוכניות האצה שונות לקידום התחום, ממשלת ישראל חייבת לפעול לחיזוק מערכת הבריאות גם על-ידי החלטה לקדם ולהאיץ את האישורים לניסויים קליניים בטכנולוגיות ובמוצרים מתקדמים, שעשויים להביא מזור אמיתי לאוכלוסייה המבוגרת. זו סובלת באופן כרוני יותר מכל אוכלוסייה אחרת ממחלות לב, סרטן, מחלות של מערכת הדם, מחלות ניווניות במערכת העצבים ועוד.

לכל אלה, הרפואה הרגנרטיבית עשויה להציע פתרונות רפואיים שיחס העלות-תועלת שלהם עולה בעשרות מונים יחסית לפתרונות הקיימים כיום. נוסף לתועלת העצומה לאיכות חייהם של התושבים, יש בידי הרפואה הרגנרטיבית גם לקצר את משך האשפוזים, ובכך גם לצמצם את העלויות הכספיות. מערכת הבריאות בישראל נמצאת במשבר מתמשך, וגם המשקיעים המוסדיים מתרחקים מהשקעות בחברות בתחום הביומד. אך בעולם, המדיניות שונה בתכלית והתוצאות ניכרות בשטח. ממשלת יפן לדוגמה, קבעה "תוכנית 100 שנתית" כדי לתת מענה למשבר הפנסיה והזיקנה שבפניו עומדת יפן.

אחת הדרכים שבהן ישראל יכולה לעודד את הגידול בהשקעות בתחום הרפואה הרגנרטיבית היא לוודא שהמשקיעים המוסדיים מקצים משאבים להשקעה בחברות ביוטכנולוגיה, ולעודד אותם לעשות זאת. בדרך זו ניתן יהיה להבטיח הזרמת משאבים ולשמר את חוסנה של תעשייה מתקדמת זו. ראוי כי החוסכים הישראלים יהיו מושקעים בפוטנציאל האדיר של תעשייה זו. הציפייה היא, כי בשנים הקרובות יתחילו להינתן אישורים לתרופות תאיות, וכדאי שגם חוסכים ישראלים ייהנו מפירות ההצלחה.

■ הכותב הוא יו"ר-משותף בארגון IATI ומנכ"ל-משותף ונשיא חברת פלוריסטם.