בקשה לייצוגית: אלקטרה מטעה צרכנים במכירות מזגנים

בבקשה נטען כי על המזגנים נכתב שהם מיוצרים בישראל ו/או נושאים תו "מיוצר ישראל", אך אין זה כך

אלקטרה
אלקטרה

בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד אלקטרה הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בלוד. בבקשה נטען כי החברה מציגה לציבור שני מצגים שלפי הבקשה לא תואמים את המציאות.

"בשנים האחרונות אלקטרה משווקת ומוכרת מערכות מיזוג אוויר מטעמה תחת שני מצגים עיקריים המבדילים אותה לכאורה מהחברות האחרות שמשווקות ומוכרות מערכות מיזוג – שמערכות המיזוג לכאורה נושאות 'תו תקן ישראלי מלא', ושמערכות המיזוג מיוצרות בישראל ו/או נושאות תו 'מיוצר ישראל'".

אך מסתבר - כך טוענת הבקשה - כי אין זה כך. את אותם מזגנים מוכרת אלקטרה במחירים הגבוהים ממחירי חברות אחרות שפועלות בשוק, בטענה כי הם איכותיים יותר, כך נטען בבקשה.

אלקטרה העלון על המזגן מראה שיש לו תו תקן, אבל מתחת לעלון רואים שאין סימון תו תקן על הקופסאות
 אלקטרה העלון על המזגן מראה שיש לו תו תקן, אבל מתחת לעלון רואים שאין סימון תו תקן על הקופסאות



התובע רכש בשנת 2015 מזגן מדגם ELCO 290. בקטלוג של אלקטרה הוצג מזגן זה כבעל תו תקן וכמזגן שמיוצר בישראל. אולם, כאשר קיבל התובע את המזגן, הוא הופתע לגלות כי אין כל סימון של תו תקן על המוצר. עוד הוא גילה כי מאייד המזגן (היחידה הפנימית שמהווה את "הראש" של המזגן) מיוצר בסין.

עוד נטען כי נציגי מזגני אלקטרה אף אישרו בפני התובע כי המאייד אינו מיוצר בישראל, וגם בדיקה באתר "כחול לבן" גילתה כי אותה מערכת מיזוג אינה רשאית לשאת את תו "מיוצר בישראל".

קיראו עוד ב"גלובס"


הצרכן גם ביצע בדיקה מול מכון התקנים, במהלכה התברר כי המזגן אינו נושא תו תקן. בתוך כך צוין בבקשה כי מערכת המיזוג מאותו דגם קיבלה תו תקן רק כעבור שנה, ולאחר שיוצרו ושווקו אלפי ועשרות אלפי יחידות בשוק ללא תו תקן.

אלקטרה
 אלקטרה

ככלל נטען כי אלקטרה מפרסמת את מוצריה כנושאים תו תקן עוד לפני שמתקבל התו, ומכאן שקבוצת הצרכנים המיוצגים לפי התביעה כוללת את כל מי שרכש מזגן שנטען כי נושא תו תקן, למרות שבפועל אין לו תו, ב-7 השנים האחרונות.

"לפי חוק התקנים וצו התקנים, חלה חובה לסמן כל מערכת מיזוג המיוצרת ו/או משווקת ו/או נמכרת בישראל בתו תקן. מחדלה של אלקטרה מלעשות כן היא עוולה נפרדת וחמורה כשלעצמה", כך נטען בבקשה

הבקשה הוגשה בידי עו"ד ירון אלון ממשרד הורוביץ, אבן, אוזן ושות', והיא מבוססת על מחקר שערך התובע במשך כשנה וחצי. המחקר מגובה בעשרות ראיות (פרסומים של אלקטרה, הצהרות מתוך דוחותיה הכספיים לבורסה, קטלוגים של אלקטרה, צילומי מזגנים מדגמים שונים, מסמכים והתכתבויות עם מכון התקנים ועוד), כשבמסגרתו הצליח התובע לאתר מספר רב של דגמים אותם שיווקה אלקטרה, לפי הטענה תחת אותם מצגים פסולים.

עוד צוין כי גם בסמוך למועד הגשת התביעה, המשיכה אלקטרה להשיק את הסדרות החדשות שלה לשנת 2017 (כגון CLASSIC+) עם פרסומים אודות תו תקן, כאשר על המוצרים עצמם, לפי הנטען, אין סימון תו תקן.

על-מנת להדגיש את החשיבות שהציבור מייחס לשני המצגים הללו של אלקטרה, כלומר קיומו של תו תקן והיות המוצר מיוצר בישראל, לצורך הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - ערך התובע, באמצעות מכון הסקרים "שריד שירותי מחקר והדרכה", סקר ממנו עלה כי 87% מהצרכנים יעדיפו לרכוש מוצר נושא תו תקן (הנתון עולה ל-93% בקרב רוכשי מזגנים), כש-68% מהצרכנים יעדיפו לרכוש מוצר ישראלי על פני מוצר סיני (הנתון עולה ל-77% בקרב רוכשי מזגנים). עוד עולה מהמחקר כי צרכנים יסכימו לשלם 5%-10% יותר בעבור מוצר נושא תו תקן או המיוצר בישראל.

תגובת אלקטרה: "אנו לומדים את פרטיה של התביעה ונגיב לגופם של דברים בבית המשפט".