לבקשת רוני מאנה: עיקול על כספי ארנה ממכירת הקניון בהרצליה

עבור מאנה זוהי עסקת תיווך שנייה למכירת הקניון ■ מאנה ושותפיו לתיווך בעסקה, חיים רביבו ואלון ליברמן, כבר קיבלו מיליוני שקלים מהרוכשת, קרן ריאלטי

קניון ארנה בהרצליה / צילום: איל יצהר
קניון ארנה בהרצליה / צילום: איל יצהר

לאחר השלמת מכירת קניון ארנה בהרצליה לידי קרן ריאלטי תמורת 335 מיליון שקל (בתוספת מע"מ) בסוף 2016, הגיש מתווך הנדל"ן רוני מאנה תביעה נגד המוכרת, חברת ארנה גרופ, לתשלום דמי תיווך להם הוא זכאי לטענתו בגין העסקה. ל"גלובס" נודע כי לצידו של מאנה לקחו חלק בתיווך גם שחקן הכדורגל לשעבר חיים רביבו, שבעבר נמנה עם בעלי השליטה בארנה גרופ (לצד ג'קי בן-זקן ואברהם נניקשווילי) ואיש העסקים אלון ליברמן.

השניים, רביבו וליברמן, פעלו בעסקה כיועצים מטעמו של מאנה, שככל הידוע שילם להם נתח מדמי התיווך שכבר קיבל מהרוכשת - קרן ריאלטי, בהיקף כולל מוערך של כמה מיליוני שקלים.

ארנה גרופ עדכנה היום (ג') כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את בקשתו של מאנה (במעמד צד אחד), למתן צווי עיקול זמניים על כספים שהחברה קיבלה בגין מכירת הקניון. בארנה ציינו כי החברה "בוחנת את השלכות צווי העיקול הזמניים, ובכוונתה להגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לביטול צווי העיקול".

כאמור, בסוף חודש ינואר הגיש מאנה תביעה נגד ארנה, בה טען כי החברה התקשרה עימו "בהסכם למתן שירותי תיווך עסקי", במסגרתו היה עליו "לאתר רוכש ולהביא לכדי התקשרות, והכול בתמורה ל-1.5% משווי ההתקשרות".

לטענתו, הוא מילא את חלקו בהסכם, "אולם הנתבעות (ארנה והמנכ"לית, מיכל פוקס) לא מילאו את חלקן, נמנעו מלחתום על הסכם תיווך והתנערו מהמערכת ההסכמית ומההתחייבויות שלכאורה נטלו על עצמן".

את מאנה מייצגים עורכי הדין זוהר לנדה וגל ליפשיץ ממשרד ברנע ושות'.

מאנה תיווך בשנים קודמות בכמה עסקאות ענק בתחום הנדל"ן שהניבו לו, על-פי הערכות, עשרות מיליוני שקלים. בין היתר הוא תיווך בהעברת הבעלות הקודמת בקניון ארנה, בשנת 2007, בעת המכירה מידי אלביט הדמיה של מוטי זיסר לידי ארנה גרופ (אז מנופים פיננסיים), שהייתה באותה תקופה בשליטת בן-זקן-נניקשווילי-רביבו, תמורת כ-550 מיליון שקל.

עסקאות בולטות אחרות שבהן היה מעורב כמתווך בעשור הקודם, היו מכירת השליטה בחברת הבנייה אזורים לשעיה בוימלגרין, מכירת החברות אוסיף וגילאון לארקדי גאידמק ומכירת מתחם בית החולים אסותא ברחוב ז'בוטינסקי בתל-אביב לקבוצת משקיעים בראשות בוימלגרין.

הצרות של ארנה גרופ

מכירתו הנוכחית של קניון ארנה בהרצליה התבצעה על רקע מצבה הפיננסי המאתגר של ארנה גרופ, כיום בשליטת מרכוס וובר, שאת דוחותיה הכספיים מלווה מזה זמן הערת "עסק חי". בסיכום 2016 רואי החשבון הפנו את תשומת-לב המשקיעים לכך שתוכניותיה למימון מחדש ודחיית מועדי פירעון הלוואות ומימוש נכסים לפירעון הלוואות "אינן ודאיות, מאחר שחלקן אינן בשליטתה המלאה של החברה". 

בקופתה של ארנה גרופ מזומנים ופקדונות בהיקף של כ-85 מיליון שקל וגירעון של 14 מיליון שקל בהון העצמי מול סך התחייבויות של כ-1 מיליארד שקל - עיקרן (כ-900 מיליון שקל) התחייבויות שוטפות.

הכספים ממכירת הנכס בהרצליה שימשו את ארנה לפרוע הלוואה בנקאית של כ-220 מיליון שקל שקיבלה כסיוע למימון רכישתו, ויתרת הסכום שימשה אותה בעיקר לפירעון יתר התחייבויותיה. מאז נרכש הקניון ב-2007 מצבו הידרדר, ושוויו, שהוערך ב-640 מיליון שקל ב-2010, הצטמק ועמד בסוף 2015 על 319 מיליון שקל בלבד.

מניית ארנה גרופ  משקפת היום לחברה שווי של פחות מ-50 מיליון שקל, לעומת שווי שיא של 1.1 מיליארד שקל לפיו נסחרה באפריל 2011. בניסיון לשיפור מצבה, במהלך 2016 הציע בעל השליטה בחברה, וובר, שהשקיע בה עד כה קרוב ל-1 מיליארד שקל, לרכוש את זכויותיה בשני נכסיה העיקריים - מתחם הסטאר סנטר באשדוד וקניון ארנה בנהריה, תמורת 790 מיליון שקל, ולהותיר את החברה כשלד בורסאי.

לאחר שהצעתו של וובר נדחתה משיקולי מס, לפני כ-4 חודשים הגישה קרן ההשקעות בנדל"ן ריט 1 הצעה לרכוש את אותם נכסים תמורת 805 מיליון שקל. ככל הידוע, מאז לא נרשמה התקדמות בעניין.