הטרדות מיניות בעמק הסיליקון

תרבות הסקסיזם והשוביניזם לא פסחה על מעוזות ההיי-טק

טראוויס קלניק / צילום: רויטרס
טראוויס קלניק / צילום: רויטרס

העיתון "ניו-יורק טיימס" היוקרתי פירסם בסוף השבוע האחרון מאמר שחשף את סיפוריהן של מספר נשים, שדיווחו על הטרדות מיניות מצד מנהלים בכירים, רובם משקיעי הון סיכון, שעברו נשים במהלך הקריירה שלהן בעמק הסיליקון.

הסיפורים שלהן כללו הטרדות מילוליות, רמיזות בוטות בעל-פה או בהודעות כתובות, לעתים גם מגע פיזי לא רצוי ואפילו מאיים. המאמר הזה התווסף לשורה של מקרים בחודשים האחרונים, ששיאם בהתפטרותו המתוקשרת בחודש שעבר של מייסד ומנכ"ל אובר, טראביס קלניק, בעקבות פרשיית הטרדות מיניות בהן היה מעורב אישית.

קיראו עוד ב"גלובס"


נוספה לכך התפטרותו לפני כשבועיים של משקיע ההון סיכון הוותיק ג'אסטין קלדבק, שהיה שותף בעבר בקרנות "לייטספיד" ו"ביין" והקים לאחרונה קרן משלו - "בינרי" - ממנה נאלץ לפרוש לאחר שהתברר כי הקריירה שלו כמשקיע רצופה בסקסיזם בוטה כלפי נשים יזמיות, שהגיעו אליו בחיפושן אחרי השקעות למיזמים שלהן.

אחרון הפורשים, לפי שעה, מענף ההון סיכון הוא המשקיע הוותיק דייב מקלור, שהודיע בשבת האחרונה על התפטרותו מניהול קרן ההון סיכון "500 סטארט-אפים", שהוא היה שותף להקמתה (נכון לשעה זו הוא עדיין שותף בקרן).

מספרם הגובר והולך של הדיווחים המטרידים האלה איננו מותיר ברירה אלא להניח כי אכן תרבות הסקסיזם והשוביניזם המאוסה והעבריינית, לא פסחה על מעוזות הקידמה הנאורים ביותר, לכאורה, של עולם ההיי-טק. מסתבר כי עמק הסיליקון, סמל החדשנות והיזמות, נגוע אף הוא בתופעות קשות של התנכלות לנשים, שימוש באמצעים מילוליים או פיזיים להשפלתן וניצול עמדות של סמכות וכוח בכדי לנסות להשיג טובות הנאה מיניות.

החדשות הטובות הן שהסיפורים האלה יוצאים סוף-סוף לאור השמש, מה שיגרום לתהליכים של חיטוי והבראה בלתי נמנעים. תגובות הגינוי מקיר לקיר הרבות והחד-משמעיות של מנהלים רבים ובכירים בעמק הסיליקון אינן מותירות מקום לספק: העבריינים נדרשים לשאת באחריות למעשיהם, ובאופן כללי הולכת ומתרחבת התחושה שלאחר חשבון-נפש עמוק, עמק הסיליקון ייצא בסופו של דבר מחוזק יותר ובריא יותר, עם כללי התנהגות ברורים ובהירים לכל, ככל שהדבר נוגע לשוויון מעמדן של נשים בכלל ובנושא היחס לנשים במקומות עבודתן ובמהלך הקריירה המקצועית שלהן בפרט.

גם אנחנו לא נקיים מהתופעות

ומה אצלנו, בבועת ההיי-טק הישראלית? בימים האחרונים הפך השיח בשיחות סגורות בפורומים שונים בהיי-טק הישראלי לשילוב של תהייה ודאגה סביב המקבילה הישראלית של תופעת הסקסיזם בעמק הסיליקון. תהייה - משום שרבים מהאנשים עימם שוחחתי (כולל הח"מ) התקשו להעלות בזיכרונם מקרים מובהקים של התנהלות לא תקינה מול נשים, הטרדות מיניות וסקסיזם בוטים כמו אלה שדווחו בארצות-הברית בחודש האחרון. ומול זה הדאגה - כי הרי לא ייתכן שאנחנו כאן נקיים מתופעות של הטרדות, קיפוח, איומים והשפלות, כל מה שיוצא לאור ממש בימים אלה בסיליקון ואלי. כמובן, יש גם מי שתמהים על אלה שמביעים תמיהה ומדווחים שהתופעה הזו נפוצה ומוכרת, ומזמן כבר ידוע על ההוא שעושה כך וכך וההם שמתנהגים כך או אחרת.

בדיון הזה חשוב להבדיל בין נושא השוויון התעסוקתי ומעמד האישה בהיי-טק הישראלי (ובכלל) לבין נושאי הטרדה מינית וסקסיזם, למרות שפעמים רבות הם כרוכים זה בזה, באורח לא מפתיע. כמו גם בארצות-הברית, כך גם אצלנו יש פחות מדי נשים בהיי-טק, מיעוט קטן מדי במשרות בכירות, שלא לדבר על המספר הנמוך מדי של נשים יזמיות, מנכ"ליות, דירקטוריות ומשקיעות הון סיכון.

זהו נושא הדורש טיפול עקבי ושורשי לאורך זמן. הטיפול מתחיל במערכת החינוך, בהנחלת התודעה של שוויון הזדמנויות לנשים ולגברים בקרב כלל הציבור, וממשיך בתקנות ובחקיקה המשקפות את הצורך לאפשר לנשים עובדות לטפח קריירה במקביל לרצון לקיים חיי משפחה (וכמובן לאפשר זאת גם לגברים הרוצים בכך), ובמקביל לכל אלה לוודא אכיפה ולהפעיל סנקציות במקומות שאינם מצייתים להוראות החוק.

התנהלות מורכבת

אולם בהמשך לנושא השוויון המגדרי, יש צורך - גם אצלנו - לבצע בדק-בית יסודי בנושא הסקסיזם וההטרדות המיניות. נקודת המוצא חייבת להיות אפס סובלנות בנושא. מדיניות ברורה, מוצהרת וגם נאכפת במקומות עבודה ובכל מקום בו מתנהל מפגש מקצועי בין המגדרים, כמובן גם בתחום ההתנהלות בין משקיעי הון סיכון לבין יזמיות.

התחום המסוים הזה - השקעות הון סיכון, אם על-ידי אנג'לים ואם על-ידי משקיעי הקרנות - ראוי גם לחשיבה והתייחסות ממוקדת בפני עצמו, שכן מראש מדובר כאן בהתנהלות מורכבת, טעונת אמוציות ולעתים רבות גם תסכולים המעורבים בכעס וטרוניות.

בחדר הסגור הזה, בו מתנהל דיון גורלי בין יזמת המציגה את התוכנית העסקית שלה בפני משקיע הון סיכון השוקל להשקיע במיזם שלה, עולות הרבה שאלות, נזרקות הערות רבות משני הצדדים, ולעתים יש גם אי-הסכמות משמעותיות. צריך לזכור גם שהסטטיסטיקה מלמדת שברוב המוחלט של המקרים יסתיים הדיון הזה בתשובה שלילית ובאכזבה, בעיקר של צד היזמת.

איך מונעים בתוך כל אלה שימוש עברייני בהטרדות מיניות מצד אחד והאשמות-שווא על התנהלות לא נכונה מהצד שני?

התשובה לכך לא סגורה עד הסוף, אבל אולי דווקא הדיון החשוב הזה, שנכפה על הענף בגלל המאורעות שמעבר לים, יביא לידי הגדרתם והחלתם של כללים ברורים יותר של שקיפות, התנהלות תקינה ובעיקר - מתן הזדמנויות שוות ונקיות מכל גורם זר לנציגי המגדרים השונים ולכל יזמת ויזם באשר הם. 

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.