תיק 2000: כתבים ועורכים מ"ידיעות אחרונות" העידו במשטרה

מלבד עורכים בכירים, מסרו עדות בפרשה כתבים ועורכים זוטרים ששמם או סיטואציות שלהן היו עדים הוזכרו בעדויות שנגבו ■ החקירה מתמקדת בביסוס הטענה כי בעקבות המו"מ בין מו"ל "ידיעות" לרה"מ הוכתבו תכנים למערכת העיתון

נוני מוזס בנימין נתניהו / צילום: יוסי כהן ותמר מצפי
נוני מוזס בנימין נתניהו / צילום: יוסי כהן ותמר מצפי

כמה עיתונאים מקבוצת "ידיעות אחרונות" העידו בשבועות האחרונים במשרדי להב 433, כחלק מתיק 2,000 - כך נודע היום (ג') לוואלה! NEWS.

עד כה היה ידוע כי עורכים בכירים -בהם העורכים רון ירון וערן טיפנברון והעיתונאי הוותיק משה שיינמן - מסרו עדות בפרשה, אך כעת מתברר כי גם כתבים ועורכים זוטרים יותר התבקשו להגיע לחקירה, לאחר ששמם או סיטואציות שלהן היו עדים הוזכרו במהלך גביית העדויות בתיק.

אחד העיתונאים שהעידו בלהב 433 הוא שלמה קראוס, שכתב טורים לאתר ynet בתקופת המחאה החברתית ב-2011 ואחריה.

תיק 2000 עוסק בשאלה אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קידם בשיחותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, מהלך שיביא לפגיעה ב"ישראל היום", באמצעות הצעת החוק הקרויה על שם העיתון החינמי, בתמורה לסיקור חיובי ב"ידיעות אחרונות" לפני הבחירות בשנת 2015.

לוואלה! NEWS נודע כי כעת החקירה - שאותה מוביל בכירה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי, והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט - מתמקדת בביסוס הטענה כי בעקבות המשא-ומתן של מוזס עם נתניהו, כפי שעלה מהשיחות שהוקלטו, נעשו פעולות בשטח, וננקטו ניסיונות להכתיב תכנים במערכת "ידיעות אחרונות" על-פי צרכיו של המו"ל.

ככלל, יש צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה לחקור עיתונאים, אולם במקרה זה הם לא נחקרו כחשודים אלא סיפקו עדויות כדי לבסס את שיטת עבודה במקום. עם זאת, בשל רגישות העניין, התקבל אישור מהיועץ המשפטי לממשלה.

מקרה נוסף שנחקר הוא המקרה שדווח ב"הארץ" לאחרונה, שלפיו באחת השיחות בין מוזס לנתניהו אמר האחרון, על-פי החשד, כי הוא היה מעוניין שמפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט תישאר לאחר הבחירות קטנה ככל האפשר. נתניהו לכאורה קבל בפני המו"ל על כך שהוא מגונן על בנט ועל ראש מפלגת כולנו, משה כחלון. באחת הפגישות הבאות ביניהם, לפי החשד, הודיע מוזס כי נושא בנט טופל.

באותה שיחה הציג מוזס לנתניהו מחווה עיתונאית - כתבה בכלי התקשורת בבעלותו, שבה תקפו את בנט. לפי כל הסימנים, הכתבה שאליה התייחס המו"ל היא אחת שפורסמה ב-7 בדצמבר 2014, יום לפני פיזור הכנסת הקודמת. באותו יום הופיעה בכותרת הראשית של אתר ynet ידיעה שלפיה בנט, בשבתו כשר הכלכלה, התחייב לבנות 700 מעונות יום לגיל הרך - בעוד שבפועל נבנו רק 39 מעונות.

"ידעתי בזמן אמת שעושים את זה כדי לתקוף אותו", סיפר לחדשות 2 עיתונאי ynet לשעבר, אביטל להב. "מקור שהיה לו אינטרס לדבר עם עיתונאים רצה לפרסם את זה כדי לעשות משהו בעניין. מה שמעניין זו האריזה, זו הכותרת, התמונה, האופן שבו כיוונו את זה לכיוון בנט".

לדברי להב, לו לא היה קשר לדבר, והוא בכתבה ציין כי מדובר במשרד הכלכלה. "בכותרת משנה העורך כבר כתב מ'שרד הכלכלה בראשות נפתלי בנט', בכותרת נשאר רק 'נפתלי בנט', ובתמונה - נפתלי בנט", הוא מוסיף. "זה כבר לא קשור אליי, אני לא עשיתי את זה. יש שם עורך שישב ועשה את זה, אבל היה ברור שהוא עשה את זה במטרה לפגוע בנפתלי בנט".

במסגרת הפרשה העידו ביום שני האחרון המיליארדר ובעליו של העיתון "ישראל היום" שלדון אדלסון ורעייתו מרים. אדלסון מסר במשך 4 שעות את עדותו, בפעם השנייה במסגרת הפרשה. רעייתו שיצאה כשעה לפניו מסרה עדות לראשונה.

גורמים במשטרה המעורים בפרטי החקירה סבורים כי עדותו של אדלסון תהיה משמעותית להתקדמות בחקירה. גם עדותה של רעייתו מרים נחשבת חיונית לחקירה, שכן היא מעורבת יותר בכל הקשור לעיתון "ישראל היום". במשטרה הבהירו כי בני הזוג אינם חשודים בשום עבירה.

נתניהו הקפיד להרחיק את עצמו מהקשר ל"ישראל היום", מאחר שהדבר מהווה עבירה על חוקי מימון מפלגות. ואולם, ברגע שנתניהו הוקלט במהלך משא-ומתן כזה עם מוזס, שלא ברור כמה פעיל היה החלק שנטל בו - יהיה לו מאוד קשה להגיד שהיומון הממומן על-ידי מקורבו אדלסון פועל כמערכת עיתונאית עצמאית, ושאין לו השפעה עליה.