רף הענישה בעבירות המס: גם "עבריינים טכניים" סופגים מאסר

בימ"ש השלום בת"א הטיל 10 חודשי מאסר על מנהל שתי חברות הסעדה בגין אי-הגשת דוחות למס הכנסה ■ בימ"ש השלום בפ"ת קבע כי מנהל חברה לקבלנות בניין ירצה 6 חודשי מאסר בפועל בגין אי-הגשת דוחות ואי-העברת ניכויים ■ למדריך גילוי מרצון

דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock
דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock

במסגרת המלחמה הכוללת בהון השחור ובהעלמות המס, נרשמה בשנים האחרונות מגמת החמרה בענישה המוטלת על עברייני מס ומבצעי עבירות כלכליות. נישומים שנחקרו, הואשמו והורשעו בעבירת התחמקות ממס, יודעים כי הם חשופים לעונשי מאסר בפועל - לעתים כבדים מאוד. ביניהם יש גם כמה שמות מוכרים, ובהם זמר הזמר הים-תיכוני קובי פרץ, שנשלח לאחרונה ל-18 חודשי מאסר בגין העלמת הכנסות. רף הענישה בעבירות המס עלה.

כעת נראה כי תם עידן הסלחנות. גזרי דין הניתנים בעת האחרונה מלמדים על החמרה בענישה גם בתחום "העבירות הטכניות", והטלת עונשי מאסר בפועל, לעתים אף ממושכים, על עברייני הדיווח.

שני גזרי דין שניתנו השבוע מצטרפים למגמה: האחד - גזר דינו של בית משפט השלום בתל-אביב, שהטיל 10 חודשי מאסר על מנהל שתי חברות הסעדה בגין אי-הגשת דוחות למס הכנסה; השני - גזר דינו של בית משפט השלום בפתח-תקווה, שקבע כי מנהל חברה לקבלנות בניין ירצה 6 חודשי מאסר בפועל בגין אי-הגשת דוחות ואי-העברת ניכויים.

גזר הדין הראשון ניתן בשבוע שעבר בעניינו של אריה גואטה, תושב חולון, מנהלן של שתי חברות למתן שירותי הסעדה, שהודה והורשע באי-הגשת דוחות החברות במועד למס הכנסה, ונידון ל-10 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 30,000 שקל, הפעלת התחייבות בסך 5,000 שקל וחתימה על התחייבות בסך 10,000 שקל.

גואטה הורשע בכך שלא הגיש למס הכנסה את דוח חברת רוזמרין-שירותי הסעדה בע"מ לשנת 2012, אז עמד מחזורה העסקי על סך של כ-3.7 מיליון שקל, לכל הפחות. עוד הוא הורשע כי לא הגיש את דוחות חברת רוזמרין שירותים למוסדות חינוך בע"מ לשנים 2013-2012. בשנת 2012 עמד מחזורה העסקי של החברה על כ-2.7 מיליון שקל לכל הפחות, ובשנת 2013 על כ-3.4 מיליון שקל לכל הפחות.

השופטת דנה אמיר מבית משפט השלום בתל-אביב ציינה בגזר הדין כי "עבירת אי-הדיווח במועד פוגעת בשיטת גביית המס ואף גורמת לחסר של ממש בקופת המדינה, משלא משולם המס הנובע מהדוחות שלא הוגשו. ערך חברתי נוסף שנפגע הוא ערך שוויון נטל המס. ברור כי התייחסות סלחנית לאי-קיום הוראת החוק עלולה להביא להעדר מוטיבציה של כלל ציבור משלמי המסים לדווח ולשלם מסים כנדרש על-פי חוק".

עוד הוסיפה השופטת בנוגע לחומרת עבירת אי-הדיווח, כי "עבירה זו אף פוגעת בפיקוח רשות המסים, כששיטת המס במחוזותינו מבוססת על האמון שנותנת הרשות בנישום, שיגיש דיווחיו כדין במועד, ואף ישלם את המס, ככל שזה מתחייב".

עוד כתבה השופטת: "הגם שנהוג לכנות את סוג העבירות בהן הורשע הנאשם 'עבירות טכניות' - לטעמי, מידת הפגיעה בערכים המוגנים הנגרמת מביצועה של העבירה איננה טכנית כלל ועיקר, ויש בה חומרה ממשית ומשמעותית, מאחר ששיטת חישוב המס וגבייתו מבוססת על קיום הוראות החוק".

גזר הדין השני השולח למאסר מאחורי סורג ובריח עבריין אי-דיווח, ניתן בעניינו של ולדיסלב סוסמן מנתיבות, מנהל חברה פרטית לקבלנות בניין נ.שדמי נכסים, בנין ותשתיות, שהודה והורשע באי-הגשת דוחות למע"מ ולמס הכנסה ובאי-העברת ניכויים. על סוסמן הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 15,000 שקל. גזר הדין של סוסמן ניתן בדיוק באותו יום כמו גזר דינו של גואטה בשבוע שעבר (יום ב') - אך בבית משפט אחר.

סוסמן הורשע באי-הגשת 6 דוחות תקופתיים למע"מ במועד (ארבעה לא הוגשו כלל, ושניים הוגשו באיחור) ובאי-תשלום המס בגינם. כמו כן הורשע סוסמן בתיק נוסף באי-הגשת דוחות ניכויים למס הכנסה ובאי-העברת המס שנוכה מעובדיו וכן באי-הגשת דוח החברה לשנת 2014 - אז הכנסותיה הסתכמו בכ-13 מיליון שקל - ובאי-הגשת דוח של סוסמן עצמו לשנת 2014, כמי שהיה בעל עסק להתקנת מחיצות גבס, והכנסותיו הסתכמו בכ-2 מיליון שקל.

השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ' מבית משפט השלום בפתח-תקווה כתבה בגזר הדין כי "הדוחות לא הוגשו כלל, והנאשמים לא פעלו על-מנת להסיר את המחדל. קרן המס בעבירת הניכויים עומדת על 32,504 שקל, ובעבירות המע"מ - על 254,680 שקל".

עוד ציינה השופטת כי "הערך החברתי אשר נפגע ממעשיהם של הנאשמים הוא עיקרון השוויון בנטל המס וכן פגיעה במערכת גביית המסים של המדינה. אי-הגשת דוח במועד (מע"מ ומס הכנסה), אי-העברה של מס שנוכה והפרת החובה לתשלום המס, ועקב כך - אי-תשלום המס, פוגעים ביכולתה של רשות המסים כזרוע של המדינה, לקיים מערכת גבייה תקינה ונשיאה שוויונית בנטל. עקב כך נגרם נזק כלכלי לציבור משלם המסים, ונפגעת פעילות רשויות המדינה".