תושבת הונג-קונג תובעת 36 מ' ש' מחברת אופציות בינאריות

סימון לוק טוענת כי הבעלים והעובדים של טורו מדיה "רקמו מזימה תוך שימוש בשמות בדויים ומצגי-שווא, כדי לפתות ולגזול סכום בלתי נתפס של כ-10 מיליון דולר"

אופציות בינאריות / צילום: shutterstock
אופציות בינאריות / צילום: shutterstock

נראה כי התרמיות בשוק האופציות הבינאריות - והנופלים ב"מלכודת הדבש" זו - עדיין לא תמו. סימון לוק, אזרחית ותושבת הונג-קונג, טוענת כי התפתתה להשקיע במסחר באופציות בינאריות באמצעות החברה הישראלית טורו מדיה, לאחר שבעלי התפקידים בחברה יצרו בפניה מצג שקרי כאילו מדובר בהשקעה שבה כספה מובטח, אין סיכון, והרווחים הצפויים לה עצומים. בדיעבד התברר לה, לדבריה, כי נפלה קורבן למזימה של החברה לגזול ממנה כ-10 מיליון דולר. בעקבות גזילת כספה, ירדה לוק מנכסיה והגיעה לחרפת רעב, כשהיא נאלצת ללוות כספים מבנקים, מחברים וממשפחה כדי לשרוד.

קיראו עוד ב"גלובס"


את הטענות החמורות הללו מטיחה לוק כלפי החברה בתביעה בהיקף 36 מיליון שקל, שהגישה בסוף השבוע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בכתב התביעה, שהוגש על-ידי עורכת הדין ורוניקה בירמן, נטען כי החברה, בעליה, תומר לוי, ושורה ארוכה של עובדים בה, גרמו ללוק לאובדן ולהפסד של סכום אסטרונומי, לאחר שרקמו וביצעו מזימה שנועדה לגנוב את כספה במסווה של מסחר, כביכול, באופציות בינאריות.

הנתבעים, נטען, פעלו בעורמה, תוך שימוש בזהויות בדויות ובשמות בדויים, הצגת מצגים כוזבים כאילו הם עובדי בנק ההשקעות המוביל גולדמן זאקס ועוד, והכול כדי לפתות, להונות, לגזול מהתובעת סכום בלתי נתפס של כ-10 מיליון דולר.

עוד לטענת התובעת בתביעה - "אין כל דרך לתאר את מעשי הנתבעים אלא כפעילות עבריינית מתוחכמת. מדובר לא רק במעשה מירמה והונאה בסכום שאינו נתפס, אלא גם במערכת מורכבת ומסועפת שיצרו הנתבעים, על-מנת להסתתר מאחורי חברות-קש, שמות וזהויות שקריות ובדויות, והכול כדי לפתות את התובעת כדי ליפול במלכודת שהם טמנו לה, ושלצערה היא נפלה בה".

כתב התביעה חושף טפח נוסף מתעשיית האופציות הבינאריות שנחשפה בשנים האחרונות, וזעזעה את שוק ההון. עם הזמן התברר כי הזירה הלא-מפוקחת של מסחר באופציות בינאריות מהווה קרקע פורייה למעשי תרמית. במקרים רבים המסחר המוצע בזירות הסוחר מהווה כסות לפעילות עבריינית, למירמה ולהונאה. תופעה זו צברה תאוצה, עד שהגיעה לממדים היוצרים הדים שליליים נרחבים בעולם, תוך גרימת נזק תדמיתי משמעותי לישראל בכלל, ולשוק ההון בארץ בפרט.

לא בכדי זכו הפועלים בתחום הזה לכינוי "הזאבים מתל-אביב" (בהשאלה מהסרט המצליח "הזאב מוול-סטריט"). בעקבות ריבוי התלונות על הפועלים בזירה, פתחה רשות ניירות ערך במאבק נגדם וחסמה תחילה את האפשרות להציע מסחר באופציות בינאריות לישראל.

לאחר שהתלונות נמשכו, הפעם בנוגע לתרמיות נגד תושבים זרים, חוקקה רשות ניירות ערך חוק חדש שחוסם את האפשרות להציע מסחר באופציות בינאריות מישראל גם ללקוחות בחו"ל.

מסע פיתוי אגרסיבי

התביעה החדשה מגוללת את אחד הסיפורים החריגים שנשמעו בזירה הבינארית, שבמסגרתו, הפסידה לקוחה אחת, לטענתה, עשרות-מיליוני שקלים. את מלוא הסכום - 10 מיליון דולר - נטען, איבדה לוק בתקופה קצרה של שנה וחצי בלבד. בתביעתה מפנה לוק אצבע מאשימה לעבר שורה ארוכה של נתבעים, אשר לטענתה היו חלק מהתרמית המתוחכמת, ובהם חברת טורו מדיה, שהקימה והפעילה מערך של חברות-קש וחברות Offshore (שאף הן נתבעות). לצורך המלכודת הזו, נטען, השתמשה טורו מדיה, בין השאר, בשם המסחרי OptionsXO.

לטענת לוק, החברה הישראלית הסתתרה מאחורי גבן של חברות-הקש השונות, נציגיה השתמשו בשמות בדויים, והיא העסיקה והפעילה את יתר הנתבעים במסגרת עסק, שכל תכליתו היה להונות ולרמות את המשקיעים ולגזול מהם את כספם, תוך הפעלת לחצים ואיומים על הקורבנות, כדי להפיל אותם במלכודת שהנתבעת טמנה להם. הוכחה לכך, ניתן למצוא בכך שהמוקד הטלפוני, הנהלת החשבונות, המכירות והשיווק של כל מערכת החברות שבהן השתמשו הנתבעים כדי לרמות את הקורבנות שנפלו במלכודת שלהם, נמצאו במשרדי טורו מדיה בהרצליה, כך לטענת לוק.

הפרשה החלה ב-27 בפברואר 2015 - יום שבו סימון לוק שוטטה באינטרנט וראתה באנר (מודעה) של גוף בשם OptionsXO, שבו נכתב בכותרת גדולה: The Secret Millionaires Society Program" " (תוכנית האגודה הסודית של המיליונרים).

בתביעה נכתב כי "אילו ידעה גברת לוק באותו רגע, שזו מלכודת שבסופו של דבר תגזול ממנה למעלה מ-10 מיליון דולר, יש להניח שלא הייתה מקליקה על הבאנר. אולם הכותרת סקרנה אותה והיא לחצה על הבאנר, דבר שבסופו של דבר הביא לחורבנה".

המודעה התמימה כביכול, נטען, הציעה להשקיע 250 דולר בלבד תוך אפשרות לעשות רווחים נאים של 90%. לאחר שנכנסה לאתר שאליו נרשמה, ראתה שמדובר במסחר באופציות בינאריות. במסגרת הרישום היא מסרה גם את פרטי כרטיס-האשראי שלה, כדי לשלם את ה-250 דולר שהמודעה דרשה. לטענת לוק, מרגע שנרשמה לאתר החל מסע פיתוי אגרסיבי מצד גורמים שונים שתשקיע את כספה במסחר באופציות בינאריות.

על-פי התביעה, ג'ורדן ריצ'מונד (שם בדוי), היה הראשון מטעם טורו מדיה שפיתה את לוק לפתוח חשבון אצל OptionsXO - שהתבררה לבסוף כחברת-קש של טורו מדיה על-פי הטענה - תוך שהוא מבטיח ללוק הבטחות שקריות כאילו כספה מובטח ואין כל סיכון בהשקעה. במשך כ-67 עמודי התביעה הנוספים מגוללת התובעת סיפור כמעט בלתי ייאמן, אשר במסגרתו פנו אליה גורמים שונים מטעם החברה, בשמות בדויים, והפילו אותה עמוק יותר לתוך מלכודת שטוו לה.

על-פי התביעה, "תחילה פיתו אותה לפתוח חשבון ולהשקיע סכומי כסף קטנים יחסית, תוך הצגת מצג כוזב כאילו כביכול מדובר בעסקאות ללא סיכון, תוך הבטחה לרווחים אסטרונומיים, ושקרן כספה מובטח. אולם ככל שהתובעת נכנסה עמוק יותר לתוך המלכודת, התיאבון של נציגי OptionsXO הלך וגדל. כך, לאחר כשנה, כשנציגי OptionsXO נוכחו לדעת כי התובעת אינה מבינה שמדובר במזימה שפלה לגזול את כספה וממשיכה להעביר כספים לחשבון, התחילו נציגי OptionsXO להיות בטוחים יותר בעצמם ויותר נועזים.

"כעת הגיע הזמן מבחינתם לגזול את הכסף הגדול. בשביל לעשות זאת, כבר לא די היה לספר לתובעת מעשיות על מסחר ורווחים (שבדיעבד התברר שלא היו), אלא צריך היה לעשות שימוש בטכניקה נוספת שפותחה על-ידי 'הגנבים' שעוסקים כביכול במסחר באופציות בינאריות, והיא מכונה 'שיטת הקרדיט'" (ראה מסגרת).

בשלב מסוים, נטען, ביקשה לוק להתנתק מהחברה, אך פעם אחר פעם מנעו ממנה נציגי החברה לסגור את חשבונה, בין היתר כשהם מאיימים עליה. על-פי התביעה, במשך התקופה שבה נפלה קורבן לתרמית, האמינה לוק בלב שלם כי OptionsXO והנציגים הפועלים מטעמה, הם באמת חברה העוסקת במסחר אמיתי במכשירים פיננסיים, אך המציאות התגלתה לה כאשר משרד האוצר האמריקאי עצר בחודש ספטמבר 2016 שתי העברות כספיות שהיא העבירה ל-OptionsXO.

על-פי התביעה, בחודש ינואר 2017 התברר ללוק כי משרד האוצר האמריקאי מסרב לשחרר את הכספים בנימוק שחברת counting house, שהיא אחת החברות שביצעו סליקה של כספים עבור OptionsXO, היא חברה הנכללת ברשימה השחורה של חברות המוגדרות כארגונים עבריינים וטרוריסטים בארה"ב.

צרחות ואיומים

בין הנתבעים בתביעה נמצאים תומר לוי, הבעלים ומנכ"ל טורו מדיה, שלגביו נטען כי הפעיל את כל המערכת; עו"ד שחר שמעוני, המחזיק בנאמנות את כל מניות טורו מדיה עבור לוי, ולכן צורף כנתבע פורמלי; רו"ח אמיר כהנא, ששימש כסמנכ"ל הכספים של חברת טורו מדיה, ושלטענת לוק היה אחראי להעברות הכספים שנעשו על-ידי לוק, כשהוא מודע לכך שהנתבעים מציגים בפניה מצגי-שווא שקריים, כאילו מדובר בחשבונות שנועדו לצורכי מסחר באופציות בינאריות, בעוד שהוא ידע שאין כל מסחר, וכי הנתבעים מתכוונים לגזול את הכספים.

עוד נטען כי אדם נוסף שהיה שותף לתרמית, הוא מוקדן בטורו מדיה, גלן רע ניטן, שעל-פי התביעה הציג עצמו בפני לוק בשם הבדוי גלן נלסון, סיפר לה שהוא ברוקר מנוסה שעבד בבנק ההשקעות המוביל גולדמן זאקס, ושכנע אותה להמשיך ולהעביר כספים לחשבונה בחברת טורו מדיה, תוך הצגת מצגים כוזבים בדבר רווחים גדולים שכביכול הצטברו בחשבון.

טענה דומה מעלה התובעת גם נגד מי שכיהן כסמנכ"ל המכירות של חברת טורו מדיה, עידן גור. לטענת לוק, גור הציג את עצמו בפניה בשם הבדוי ג'ון לואיס; וכאשר נודע לגור כי היא שכרה שירותים משפטיים, הוא יצר עימה קשר טלפוני, ואיים עליה.

נתבעים נוספים שלטענת התובעת הציגו עצמם בשמות בדויים, הם: איתי זיו, שהציג את עצמו כאיתן סטארק, וטען שהוא הבעלים של חברת OptionsXO, אך בדיעבד התברר כי הוא עובד של טורו מדיה. לפי התביעה - "סטארק, נהג לצרוח על התובעת בטלפון, ולהתפרץ לשיחות של מנהלי החשבון תוך שהוא מאיים על התובעת שלא תעז לאחר בביצוע התשלומים בגין החזר הלוואות הקרדיט, שכביכול הועמדו לה. הוא התאכזר לתובעת במיוחד בתקופה שבה כבר הגיעה לחרפת רעב ונאלצה - כדי לפרוע את התחייבויותיה, כלפי OptionsXO (שלא היו ולא נבראו), ליטול הלוואות ולקחת כספים מחברים ומבני משפחה".

נתבעת נוספת, רונה חנה בנדר, הציגה את עצמה בפני התובעת בשם קים פרנסיס (פרנקו), ולפי התביעה היא הוצגה לתובעת כעובדת בצוות האדמיניסטרטיבי של OptionsXO, אך בדיעבד התברר כי היא עובדת של טורו מדיה, ומועסקת במשרדיה בהרצליה.

בשל האיסור לשווק אופציות בינאריות בישראל - עברו החברות לטפל בלקוחות בחו"ל

התובעת סימון לוק מנסה להסביר בתביעתה - באמצעות עו"ד ורוניקה בירמן - את שאלת-השאלות: איך ייתכן שנפלה קורבן לתרמית והעבירה את כל כספה אל גורמים עלומים. וכך נכתב בתביעה: "קריאת ההשתלשלות של העובדות במקרה זה מעוררת תהייה ותמיהה, הכיצד נפלה התובעת למלכודת והעבירה סכומי כסף כל-כך גדולים?.

"אולם מי שמכיר ועוסק בתחום של אופציות בינאריות, יודע כי הסיפור של התובעת איננו חריג (למעט אולי הסכום שנגזל מהתובעת), שכן השיטות והדרכים שהנתבעים נקטו בהן במקרה זה כדי לגזול את כספי התובעת אופייניות לחברות שעוסקות באופציות בינאריות".

נזכיר כי בתקופה האחרונה, בעקבות המאבק שמנהלת רשות ניירות ערך במטרה לחסל את תעשיית המסחר באופציות בינאריות על-ידי חברות ישראליות, והאיסור שהטילה על שיווק אופציות בינאריות ללקוחות בישראל - התמקדו החברות העוסקות במסחר באופציות בינאריות בישראל, בשיווק האופציות הבינאריות ללקוחות זרים המצויים מחוץ לישראל.

בחודש שעבר, אימצה הממשלה ומאוחר יותר גם ועדת שרים לענייני חקיקה, את הצעת החוק של רשות ניירות ערך ושר האוצר משה כחלון, להרחיב את האיסור גם ללקוחות מעבר לים. ההצעה לא צפויה להיתקל בקשיים מיוחדים בכנסת, והיא תיכנס לתוקף בתוך שלושה חודשים מיום אישורה הסופי בקריאה שנייה ושלישית.

עוד כותבת עו"ד בירמן בתביעה כי "מבדיקה באינטרנט שאיננה מעמיקה, ניתן לראות כי קיים מידע רב על פעילותה של OptionsXO וכי אנשים רבים כותבים כי מדובר ברמאים ונוכלים שהפילו אותם בפח".

עוד מציינת התביעה כי נכון להיום הגישה לאתר האינטרנט של OptionsXO נחסמה. "מבדיקות שנערכו, עולה כי כיום טורו מדיה מפעילה לפחות עוד שתי פלטפורמות בשמות אחרים, למסחר באופציות בינאריות, שבהן היא כנראה ממשיכה לנסות להפיל קורבן ולעקוץ אנשים תמימים נוספים".

כך זה עובד: "יוצרים הפסדים ונותנים אשראי"

בתביעה מתוארת שיטת "הקרדיט" כך: "ככל שהלקוח ממשיך ומשקיע כספים, וסכום ההשקעה שלו הולך וגדל, מגיע הרגע שבו צריך לעשות 'קפיצה' מסכומים קטנים לכסף הגדול. איך זה נעשה? נציג החברה מתחיל פתאום לייצר 'הפסדים' בחשבון. הלקוח נבהל מן ההפסדים, ואז החברה נותנת לו כביכול 'על חשבונה' קרדיט, קרי, אשראי כדי לכסות את ההפסדים בחשבון, בדומה לבנק שנותן הלוואה ללקוח ומזרים את הכסף לחשבון הלקוח.

"בפועל לא באמת מדובר בכסף שעובר לחשבון, הגם שדפי החשבון מראים כביכול כאילו הוזרם כסף לחשבון, שכן הכול נעשה באופן וירטואלי ולמראית-עין בלבד. ברגע שהלקוח מסכים לקבל את האשראי, המלכודת הולכת ומעמיקה, שכן לאחר מכן, החברה דורשת מהלקוח לפרוע את האשראי, כתנאי לכך שיוכל למשוך את כספו חזרה, ולמעשה הלקוח נדרש להעביר כספים נוספים כדי לפרוע את האשראי הנ"ל". 

טורו מדיה: "המציאות שונה לחלוטין"

טורו מדיה מסרה בתגובה: "טורו מדיה דוחה מכל וכל את האמור בכתב התביעה. התובעת, המובלת על-ידי עו"ד ורוניקה בירמן, מנסה לייצר מציאות לפיה נגזלו ממנה כספים תוך פעילות מירמה. המציאות שונה לחלוטין: התובעת, המעידה על עצמה בכתובים כי היא כסוחרת מנוסה במט"ח מזה 25 שנים, ביצעה למעלה מ-1,000 פעולות מסחר, פתחה פוזיציות (ברובן בפורקס ולא באופציות בינאריות כפי שנטען על-ידה) בפלטפורמה רגולטורית המופעלת על-ידי חברה ציבורית וביצעה את הפעולות בעצמה. בחלקן היא הרוויחה, ובחלקן היא הפסידה, אך בוודאי שהמציאות המתוארת בכתב התביעה אינה משקפת את המצב, ולמרבה ההפתעה נתונים אלה גם נשמטו מכתב התביעה.

"חשוב לציין כי התובעת הייתה ממשיכה לסחור ולבצע פעולות לולא בוצעה אליה פנייה יזומה על-ידי עו"ד בירמן במטרה לשכנעה לתבוע, תוך שהיא מבטיחה לעצמה כשכר-טרחה אחוזים נכבדים מכספים שיתקבלו. תמוהה גם העובדה כי עו"ד בירמן ישבה אך לפני מספר ימים עם באי-כוחה של החברה בניסיון-סרק לסגור הסדר פשרה, ואצה לה להגיש תביעה, בעוד המשא-ומתן להסדר מתקיים בתקוות-שווא להפעיל לחץ על החברה.

"בימים אלה פועלת החברה להגשת תביעה ותלונה ללשכת עורכי הדין כנגד עו"ד בירמן בגין פעולותיה אלה וכן הובלת קמפיין באינטרנט ובפייסבוק שכל מטרתו להשחיר את פניהם של החברה ועובדיה ופגיעה במוניטין שלהם.

"עמדת החברה בהקשר לנטען בכתב התביעה תוצג בכתב ההגנה, והחברה משוכנעת כי בית המשפט יקבע כי לא נפל רבב בפעולות החברה".