המהפכה הרביעית

"המהפכה התעשייתית" (הראשונה) שהתרחשה מאמצע המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, מוכרת כתהליך משולב של שינויים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים. השינויים הטכנולוגיים כללו מיכון תהליכי ייצור ושילוב של מנוע הקיטור בענפי החקלאות, הטקסטיל והתחבורה. הפיתוחים הטכנולוגיים שיפרו את יעילות העבודה, הביאו להתפתחות מואצת של התעשייה, וגרמו לתמורות בתעסוקה ובכלכלה.

כתוצאה מכך התרחשו במדינות המערב גם שינויים חברתיים, ביניהם תהליך העיור שבו אנשים נדדו מהכפרים אל הערים, שבהן נוצרו הזדמנויות חדשות לתעסוקה. המהפכה החלה בבריטניה, המשיכה במדינות מערב אירופה ובארה"ב, והביאה עימה עלייה בפריון העבודה וברמת-החיים.

הדעה המקובלת היום היא, שהמהפכה התעשייתית לא הייתה תהליך חד-פעמי, אלא הראשונה בסדרה של תהליכים ששילבו שינויים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים. "המהפכה התעשייתית השנייה" מתייחסת לתהליך המעבר לייצור המוני שהתרחש מסוף המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20. עיקרו התבסס על שימוש גובר באנרגיה חשמלית, במעבר לפסי-ייצור, וכן על שיפור אמצעי התחבורה והתקשורת. שיעור התעסוקה בחקלאות הלך והצטמצם, ומנגד בענפי הייצור והשירותים מספר העובדים הלך וגדל.

"המהפכה התעשייתית השלישית" התרחשה החל משנות השבעים עד סוף המאה ה-20. מהפכה זו מתייחסת לשינויים במחשוב שהתבססו על התפתחות טכנולוגית בתחום האלקטרוניקה, שינויים שכללו כניסת מחשבים, בקרים מתוכנתים, טכנולוגיות מידע, ואינטרנט. המהפכות השנייה והשלישית המשיכו להשפיע על מבנה התעסוקה, גרמו לשינויים כלכליים וחברתיים נוספים, והביאו להמשך העלייה בפריון העבודה וברמת-החיים.

המדינות המפותחות ניצבות היום בתחילת "המהפכה התעשייתית הרביעית" (Industry 4.0). מקורה של המהפכה בשינויים טכנולוגיים שמשלבים תוכנה ואינטרנט עם אמצעים פיזיים לפיתוח מערכות המכונות סייבר-פיזיות. השינויים הטכנולוגיים כוללים את "האינטרנט של הדברים" (IoT), מחשוב ענן, חיישנים ממוזערים וחזקים, ואינטליגנציה מלאכותית.

המערכות החדשות שמפותחות כוללות מוצרים לבישים, מפעלים חכמים, מכונות אוטונומיות כמו מכוניות, רובוטים ועוד. בדומה למהפכות הקודמות, שינויים אלה ישפיעו משמעותית על מבנה התעסוקה, הכלכלה והחברה. בעולם הגלובלי, המונח "תעשייה" מתייחס לכל ענפי המשק כולל חקלאות, ייצור, וכן שירותים כגון פיננסים ותחבורה, ולא רק תעשייה יצרנית, כפי שמשתמע בעברית. לכן, השינויים יבואו לידי ביטוי בכל ענפי המשק - בחקלאות, בייצור ובשירותים - ויתרמו להמשך העלייה בפריון העבודה וברמת-החיים.

הבעיה היא, שבמצב הנוכחי ישראל לא מוכנה ל"מהפכה התעשייתית הרביעית", כיוון שעדיין לא השלמנו את המהפכה הקודמת. על כך תעיד רמת השירותים הממוחשבים במגזר הציבורי, רמת השימוש במידע ובכלי מחשב ואינטרנט בעסקים קטנים ובינוניים, פערי השימוש בטכנולוגיות מחשב באוכלוסייה, ועוד.

כיוון שכשליש מכוח העבודה בישראל מועסקים במגזר הציבורי, ומחצית מהתוצר העסקי מופק על-ידי עסקים קטנים ובינוניים, לשני גורמים אלה יש השפעה מרכזית על המוכנות ל"מהפכה הרביעית" ולמצב הנוכחי של פריון העבודה ורמת-החיים. אם לא נסגור פערים בהטמעת הטכנולוגיות הקיימות, לא נוכל להתחיל במהפכה התעשייתית הרביעית יחד עם יתר המדינות המפותחות, ובוודאי לא נוכל להוביל.

אמנם סוגי השינויים הצפויים במהפכה הרביעית דומים למהפכות הקודמות, אבל קצב השינויים יהיה מוגבר יותר. לכן, חשובה שתהיה יד מכוונת מטעם המדינה. ההנהגה הכלכלית נדרשת להציב יעדים ארוכי טווח להטמעת השימוש בטכנולוגיות קיימות ולניהול השינוי במבנה התעסוקה במגזר הציבורי והעסקי. היעדים כוללים: האצת "התוכנית הדיגיטלית הלאומית" במשרד לשוויון חברתי; עידוד עסקים קטנים ובינוניים להטמעת טכנולוגיות קיימות להתייעלות; תמיכה בתעשייה המסורתית במעבר לשימוש באמצעים מתקדמים.

מהלכים אלה ודומיהם הכרחיים להשלמת "המהפכה התעשייתית השלישית" ולצמצום הפערים הקיימים באוכלוסייה. בטווח הארוך הם יביאו למוכנות למהפכה התעשייתית הרביעית, לשיפור משמעותי של פריון העבודה ולהעלאת רמת-החיים.

■ הכותב הוא מומחה לשיפור פריון במשק ומרצה באונ' בן-גוריון