פרשת בזק: פילבר הורחק ממשרד התקשורת עד לדיון בנציבות

(עדכון) - עם זאת, ביהמ"ש דחה את בקשת רשות ני"ע להרחקה כוללנית ממשרד התקשורת ל-3 חודשים ■ בדיון נחשף כי גם עדי קאהן-גונן, העוזרת של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, חשודה בפרשה

שלמה פילבר / צילום:  פלאש 90
שלמה פילבר / צילום: פלאש 90

הבוקר (ד') התקיים בבית משפט השלום בתל-אביב דיון בהארכת המגבלות על מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת שלו, עדי קאהן-גונן – שזו הפעם הראשונה שהמעורבות שלה בפרשת בזק נחשפת. 

קאהן-גונן, היועצת הבכירה של פילבר, חשודה בעבירות לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין. בהסכמת הצדדים, השופטת רונית פוזננסקי-כץ הורתה על שחרורה בתנאים. בתנאי השחרור שלה נקבע כי בעלה יחתום מחר על ערבות צד ג' בסך 200 אלף שקל. עניינה של קאהן-גונן יידון בדיון הקבוע ממילא ל-6 באוגוסט.

צפו: פרשת בזק ממשיכה להסתבך: פילבר הורחק ממשרד התקשורת

...

קיראו עוד ב"גלובס"


באי-כוחו של פילבר, עורכי הדין דרור ארד-אילון ויובל נחמני, ביקשו בדיון השעיה בהסכמה - ולא הרחקה כוללנית ממשרד התקשורת ל-3 חודשים, כבקשת רשות ניירות ערך, וזאת מהטעם שהשעיה לא תפגע בזכויות סוציאליות מסוימות. "כרגע הוא על חשבונו בבית, וזה לא מצב תקין שיכול להימשך 3 חודשים", אמר עו"ד נחמני. 

עו"ד נחמני הסביר כי פילבר מבין שהוא מנוע כעת מלעבוד. "הוא מבין שלעת הזאת של חודשיים-שלושה הוא לא יכול לחזור לעבודה, זה לא בריא למשרד התקשורת, זה ייצור הכבדה, ומתוך כבוד לשירות הציבורי, הוא מבין שעליו לכבד את הבקשה להשעיה זמנית ולהסדיר את העניין בשיח עם נציבות שירות המדינה".

עוד הוסיף הסנגור כי פילבר מכחיש את כל החשדות נגדו. "ישנה טענה שהוא העביר מידע לבזק. הוא השיב לטענות בצורה מפורטת בחקירה והפריך אותן אחת לאחת. זה מנכ"ל של משרד ממשלתי שנחקר על האופן שבו הוא מילא את תפקידו. זה דבר תקדימי. לא נטען שיש לו מניע אישי. הוא נחקר על איזושהי היפותזה שהוא תכנן מדיניות".

נציג רשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט, התעקש כי פילבר לא ישוב לעבודה השוטפת וגם לא יעמוד בקשר עם עובדי מדינה שאינם עובדי משרד התקשורת. בין היתר אמר: "אני רוצה לצאת מפה בידיעה שאסור לו לעסוק בעבודתו. אי-יצירת הקשר עם עובדי משרד התקשורת, עובדים נוספים בשירות המדינה, הוא קשור למשרדים שונים. הוא עדיין יכול ליצור קשר... כל פעילותו החשודה היא במסגרת שירות המדינה".

השופטת החליטה, בניגוד לעמדת רשות ניירות ערך, כי יש לדחות את בקשת הרשות: "הוסבר כי בימים הקרובים יש דיון בנציבות שירות המדינה לגבי השעיה זמנית של החשוד. עוד נמסר לבית המשפט כי פילבר מסכים להשעיה, ולכן התנאים המבוקשים בבקשת רשות ניירות ערך - ובמיוחד איסור העיסוק וההרחקה - חוסים תחת תנאי ההשעיה".

לפיכך, כאמור, החליטה השופטת לדחות את בקשת רשות ניירות ערך למועד שלאחר הדיון בנציבות, כדי לקבל תמונה מלאה באשר לתנאים שייקבעו שם ולמנוע כפילות.

השופטת החליטה על תנאים מגבילים עד לדיון במועד הנדחה, וביניהם כי פילבר יימנע מלהגיע למשרד התקשורת, לא ייצור קשר עם מי מעובדי משרד התקשורת או משרד המשפטים, למעט בנושאים הנוגעים להשעייתו, וכן לא ייצור קשר עם עובדי חברות yes, חלל, קבוצת יורוקום וקבוצת בזק, וזאת עד לדיון בעניינו בנציבות שירות המדינה.  

כך, פילבר למעשה שוחרר ממעצר-הבית - אך בתנאים מגבילים כאמור. 

באשר לעדי קאהן-גונן - נציג רשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט, טען בדיון כי "מדובר בעובדת משרד התקשורת, שהייתה עוזרת של מנכ"ל המשרד ונחקרה. בימים האחרונים השתנו המצב הראייתי והחשדות לגביה".

מנגד, טענה הסנגורית של קאהן-גונן, עו''ד עינת ברנע, כי "החשודה עומדת על חפותה".

עו"ד ד"ר גיל עשת, סנגורה של עדי קאהן-גונן, מסר בתגובה: "מדובר בעובדת מדינה מקצועית, מוערכת ומצטיינת, בעלת ותק של 15 שנים. עדי מכחישה את החשדות, עומדת על חפותה וטוענת כי פעלה כל העת כאשר האינטרס הציבורי וטובת משרד התקשורת והעומדים בראשו לנגד עיניה. עדי לא הושעתה מתפקידה ולא נשלחה למעצר-בית, אלא שוחררה בתנאים מתונים ביותר, ובהם העברתה לתפקיד אחר, בהסכמתנו, לתקופת ביניים עד להשלמת החקירה. אנו מאמינים כי בסיום החקירה יובהר כי לא נפל דופי בפעולותיה".

החקירה מסתעפת 

חקירת פרשת בזק החלה ברשות ניירות ערך כחקירה של התנהלות נושאי משרה בכירים ב-yes ובבזק בקשר לעסקת רכישת yes על-ידי בזק מקבוצת יורוקום. על-פי החשד, שאול אלוביץ' ושאר החשודים בפרשה - בהם מנהל הכספים של yes, מיכאל (מיקי) ניימן; מנכ"ל yes, רון אילון; ואור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ' - ביצעו פעולות מלאכותיות שונות לטובת אלוביץ' ובהנחייתו בקשר לעסקה, ואלה השפיעו על דיווחיה של בזק.

בהמשך הסתעפה החקירה, ולמאגר החשודים ההולך וגדל נוספו משרד התקשורת, שלמה פילבר; מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר; מזכירת החברה, לינור יוכלמן; ומי שכיהן כדירקטור בחברות בזק, חלל תקשורת ו-yes, עמיקם שורר.

התרגילים האסורים לכאורה שביצוע החשודים עוברים כחוט השני בעסקאות הכי מהותיות שביצעו בזק ו-yes בשנים האחרונות: רכישת מלוא יתרת מניות חברת yes מידי יורוקום - חברה פרטית הנמצאת בבעלות שאול אלוביץ', בתמורה מצטברת אשר עשויה להסתכם בכמיליארד שקל; ועסקת רכישת מקטעי לוויין מחלל תקשורת - חברה ציבורית הנמצאת אף היא בשליטת חברת יורוקום, וזאת בתמורה מצטברת של כ-920 מיליון שקל.

מחקירת הפרשה עד כה עלה חשד כי לבעל השליטה בבזק היו "חפרפרות" בבזק וב-yes, שהעבירו לו מידע בנוגע לעסקאות וסייעו לו לקדם אותן.

בפרשה הנוספת הנחקרת במקביל, נחשדים מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שאול ואור אלוביץ', הנדלר ושורר, בחשד לקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת. בפרשה הזו דווקא פילבר שימש כ"חפרפרת" לכאורה.

לטענת רשות ניירות ערך, "במסגרת פרשה זו נצברו ראיות המצביעות על שלמה פילבר כמי שפעל במסגרת תפקידו בדרכי מירמה לקידום האינטרסים של חברת בזק במשרד התקשורת".

מממצאי החקירה עולה חשד כי פילבר פעל בצורה שיטתית, מכוונת ומתמשכת, תוך הסתרת העובדה מהגורמים המקצועיים במשרדו, כדי להעביר לידי בזק מסמכים מסווגים וכן ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים.

עוד עולה מממצאי החקירה כי החשודים נהגו לכאורה להעביר לפילבר את עמדתם על גבי המסמכים, תוך שאלה כוללים תיקונים התואמים את צורכיהם העסקיים - תיקונים אשר התקבלו ואף קיבלו ביטוי משמעותי בתוצרים הסופיים, תוך שאלה משרתים את טובת בזק ואת האינטרסים הכלכליים שלה ושל החשודים האחרים.

על רקע זה מיוחסים למעורבים בפרשה – כל אחד על-פי חלקו - עבירות דיווח, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

במהלך הדיונים במגבלות שיוטלו על החשודים בפרשה, טען עו"ד ערן שחם-שביט כי החשודים בתיק פעלו כ"מכונה משומנת לביצוע פעולות מלאכותיות, כדי שיניבו תמורה מקסימלית בסך של כ-170 מיליון שקל לשאול אלוביץ'".