שמנפוב בחסות החוק: מאחורי דברי עו"ד שפטל על הרמטכ"ל

דעת אורח: חרצובות לשונו של עו"ד יורם שפטל על הרמטכ"ל גדי איזנקוט שופכות אור על תופעת השמנופוביה בחברה הישראלית

גדי איזנקוט ויורם שפטל  /צילום:דובר צהל ויוסי כהן
גדי איזנקוט ויורם שפטל /צילום:דובר צהל ויוסי כהן

בשולי סערת החייל היורה אלאור אזריה, בחר בא-כוחו עו"ד ושדרן הרדיו יורם שפטל, להמטיר מפיו מפיק המרגליות עלבונות כלפיי הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, ואולי אף רמז שאיזנקוט אינו ראוי לתפקיד בשל העובדה שהוא "שמן ולא משדר חיילות בהופעתו".

שפטל הוכיח זה מכבר כי רדיפתו אחר תשומת-לב עיוורת כנראה במתכוון לגבולות הטעם הטוב. הפעם הוא בחר לכוון את חיציו המורעלים אל עבר דמות קונצנזואלית, והתגובות המזועזעות לא איחרו לבוא.

ת'כלס - מצער ככל שיהא הדבר, לא מדובר בהתבטאות חריגה מצד שפטל. בכובעו כשדרן רדיו המגדף ומטנף כבר נמצא חייב בהוצאת דיבה ונאלץ לפצות כספית מאזין, תוך שבית המשפט העליון קובע לגביו כי השתמש בביטויים שהם בבחינת "הכפשה לכל דבר". אך ספק אם שפטל ימצא לנכון להתאמץ ולהעביר את מסריו באופן פוגעני פחות, ולעתים נדמה שכל עיסוק בו ובהגותו, רק יזין את תיאבונו לחולל שערוריות.

ייתכן כי במוסדות האתיקה של לשכת עורכי הדין קיימת סיבה לבחון את התנהלותו של שפטל כמי שעוטה גם את גלימת הפרקליט. אם כי ההגינות מחייבת לציין כי שפטל הספיק מאז להתנצל על הביטויים הפוגעניים שהפנה אל רא"ל איזנקוט - גם אם באופן מינורי ונעדר הלהט שבו הוא נוהג להפיץ את "בשורתו".

בהקשר זה קיימת זווית נוספת שאותה האיר שפטל: השמנופוביה (Weightism). קיימים חלקים בחברה בישראל ובמקומות רבים בעולם שעדיין מייחסים לאנשים שמשקלם עודף סטראוטיפים שאינם מסתכמים בהופעה חיצונית ובמה שנחשב ליפה או למושך, אלא אף לתכונות אישיותיות או התנהגותיות. בעיניהם, אדם שמשקלו חורג מן "הסטנדרט" שלהם מואשם כבעל תכונות שליליות, כעצלות, חולשת אופי והיעדר משמעת עצמית.

קיראו עוד ב"גלובס"


מחקרים גם מראים שקיים סיכוי גבוה שיופלה לרעה חברתית ומקצועית. במקרים רבים עדיין קורה שאדם "הזוכה" ליחס מעין זה מצד הסביבה מאשים את עצמו - מה שעלול לגרור דימוי עצמי ירוד, בושה ותסכול.

כל אלה חמורים דיים כאשר מדובר באנשים בוגרים, אולם מתעצמים פי כמה אצל ילדים ובני-נוער, שנפשם פגיעה במיוחד וקרעים בה אינם מתאחים בקלות.

כאן נכנס הרמטכ"ל המוערך של צה"ל, אשר יכול להטיל את מלוא כובד משקלו (כן!) כדי להעביר מסר אל כל אותם צעירות וצעירים, שרובם יצטרפו לשורות צבא העם בשנים הקרובות. עליו להבהיר שאין "דגם" אחיד לאדם מצליח ומוכשר - ודאי שלא מבחינה חיצונית. שהיקף היכולות, הכישרון ויתר תכונותיו של אדם אינן פועל יוצא של היקף מותניו; שאפשר להיות נחוש, ערכי, בעל ביטחון עצמי ולקבל את הערכת והוקרת הסובבים אותך, גם אם לא זכית לחזות חיצונית מצודדת כשל האדון שפטל, ואף אם לא ניחנת בגינוני גנדור כשלו.

ובחזרה לרמטכ"ל - אמירה אמיצה מעין זו מצד דמות כה מוערכת, תהפוך את יציאתו האומללה התורנית של שדרן הרדיו המלומד כמקפצה אל מחוץ לביבים שאליהם הוא גורר את הדיון הציבורי בישראל, ותותיר אחריה חיזוק לערך חיובי וחשוב, שאינו קשור כלל למשקל.

כבודו של הרמטכ"ל כדמות ציבורית וכאדם פרטי לא ייגרע, ובכל מקרה ישנם גורמים רבים המגנים, ובצדק, על שמו הטוב. אילו ישמיע קולו דווקא עבור אלה שנפגעו מן הדברים, קרנו תעלה בעיני רבים, אף אם לא לכך התכוון שדרן הרדיו.