האם בזק צריכה לתבוע את בעל השליטה שאול אלוביץ'?

מעניין מה היה קורה בחברה "רגילה", כזו שפועלת קודם כל לטובת בעלי המניות, במקרה שבו נחשף חשד כבד למעילה שמשרתת את אחד מבעלי המניות?

שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר

בכירי בזק נחקרים בתקופה האחרונה על ידי רשות ניירות ערך, אולם עושה רושם שבבזק , כמו בבזק, שום דבר לא השתנה. הדרך הטובה ביותר לעקוב אחרי המצב היא לבחון את התנהלות הדירקטוריון בשבועות האחרונים. מה היה קורה בחברה "רגילה", כזו שפועלת קודם כל לטובת בעלי המניות, במקרה שבו נחשף חשד כבד למעילה שמשרתת את אחד מבעלי המניות?

החששות הללו מלווים בראיות שהובילו את בית המשפט לשלוח את בכירי בזק למעצרי בית ממושכים ולאסור עליהם לשוחח עם עובדים ומנהלים לגבי החקירה. באותה חברה דמיונית הדירקטוריון היה מתכנס באופן מיידי ולכל הפחות משעה את המנהלים שחשודים בגנבה, עד לבירור הטענות. הדירקטוריון היה מגיש תביעה נגד בעל המניות אשר קיבל מקופת החברה סכומים גדולים, ששולמו לכאורה בניגוד לחוק. זה מה שהיינו מצפים מחברה סבירה, בטח כאשר מדובר בחברה ציבורית, אחת מהגדולות במשק.

בבזק הדברים מתנהלים אחרת ודירקטוריון החברה לא השעה אף אחד מהמנהלים החשודים. סטלה הנדלר ורון אילון שמנהלים את בזק ואת yes שבו למשרותיהם, אך הם מוגבלים מאוד על ידי בית המשפט ורשות ניירות ערך. הדירקטוריון החברה לא הטיל עליהם מגבלות.

בשבועות הקרובים יפורסמו הדוחות של בזק ו-yes. מי שיחתום עליהם, בהתאמה, הם הנדלר ואילון. אותם הנדלר ואילון שחתמו על הדוחות של הרבעון האחרון של 2016 שבהם, לפי החשד, בוצעה מניפולציה לגבי תזרים המזומנים שתרמה לבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', יותר ממאה מיליון שקל.

מה היה קורה אם בכירי בזק והחברות הבנות היו קושרים קשר עם ספק של החברה על מנת לבצע מעילה. האם גם במקרה כזה הם היו נשארים בתפקידיהם? כנראה שלא. העובדה שהעבירות לכאורה בוצעו לטובת בעלי השליטה, גורמת לחברי הדירקטוריון שלא להתחשב בטובת של יתר בעלי המניות אשר מחזיקים יותר מ-90% מבזק.

הנושה הגדול שלא הגיע

הנה הוכחה נוספת לתפקוד המוזר של הדירקטוריון. בשבוע שעבר נפגשו נושי יורוקום עם מנהלי החברה על מנת לדון בהצעה שהגישה יורוקום לגבי הסדר חוב. אחד הנושים הגדולים של יורוקום לא הגיע לפגישה. ניחשתם נכון - מדובר בבזק. למה? מאחר שבזק בכלל לא תבעה מיורוקום להחזיר לה 114 מיליון שקל - סכום שאותו שילמה כמקדמה בשתי פעימות, כל אחת בהיקף 57 מיליון שקל, בשנים 2016 ו-2017. ככל הנראה ולפי החשד, הסכום שולם שלא כדין.

המצב הפיננסי של יורוקום עלול להוביל אותה בסופו של דבר לחדלות פרעון אבל העובדה הזאת לא גרמה למנהלי בזק לדרוש לקבל בחזרה את סכומי העתק ששילמה. אם היה מדובר בספק רגיל, אפשר להעריך שבזק הייתה מגישה נגדו תביעה תוך 24 שעות. במקרה הזה עד שבזק תפעל, אם בכלל, עלול להיות מאוחר מדי.

למה זה קורה? מכיוון שבזק עדיין מנוהלת על ידי אותם האנשים שחשודים בשורה ארוכה של עבירות. סטלה הנדלר עדיין מנהלת את בזק, ורון איילון עדיין מנהל את yes. גם יתר המנהלים בקבוצה, שגם הם עשויים להיחקר בהמשך, ממשיכים לכהן בתפקידיהם.

דירקטוריון החברה הוא עדיין אותו דירקטוריון. למעט איציק אידלמן ואלדד בן משה שהתפטרו לאחרונה מחברותם בדירקטוריון, שאר חברי הדירקטוריון הם אותם האנשים שכיהנו בוועדות המיוחדות בעסקאות בעלי העניין עם yes ועם חלל. ג'וש רוזנצוויג, מודי קרת, טלי סימון וחגי הרמן עדיין יושבים במועצת המנהלים ומחליטים כיצד בזק תתנהל בעקבות הפרשה. דוד גרנות, שבא לכהן כדירקטור בלתי תלוי ומצא עצמו בתפקיד ממלא מקום יו"ר החברה, נראה ומתנהל כמי שכפאו שד.

מי שציפה שגרנות יפגין רצון אמיתי לניקוי האורוות, קיבל אתמול תשובה מלינור יוכלמן, אחת הדמויות המרכזיות בחקירה, שקראה לשופטת להתחשב בה כי גרנות צריך אותה. היה מצופה מדמות עם ניסיון כמו גרנות שישיב ליוכלמן ויגיד לה שכל עוד החשדות כלפיה כל כך חמורים, מוטב היה שלא תחזור עד סיום החקירה. במקום זאת, גרנות שותק וממשיך להיפגש עם יו"ר הדירקטוריון המורחק שאול אלוביץ'

עצמאות ומנהיגות

במקום להפגין עצמאות ומנהיגות, כמצופה מאיש במעמדו וניסיונו, נראה שגרנות מחפש על מי להישען. זה אולי טבעי, אבל למה להישען על החשודים המרכזיים בפרשה? במקום לעבוד עבור הפנסיונרים והגמלאים שכספם מושקע בחברה הוא מנסה להגיע הביתה בשלום, ומקווה לנס כלשהו שיגיע ויפסיק לטלטל את הספינה במים הסוערים. נס כזה כנראה כבר לא יגיע. החשדות הכבדים יבשילו ככל הנראה גם לכתבי אישום. יורוקום תאבד את השליטה בבזק. לגבי הסכומים העודפים שבזק שילמה בעסקאות בעלי העניין - הם כנראה לא יושבו.

צריך לזכור שללא קשר לאשמתם של מנהלי הקבוצה, האחריות הכוללת רובצת על ראשיהם של חברי הדירקטוריון. הם אשמים לא פחות מכל יתר המנהלים. הם דנו באישור העסקאות החשודות, הם אישרו תשלומי יתר ליורוקום שלא כדין, הם העלימו עין מההתנהלות של החברה אל מול מנכ"ל משרד התקשורת. הם, בסופו של דבר, אחראים לכל מה שקורה החברה. ברור שכל החלטה שלהם כנגד מנהלים בקבוצה תפעל כנגדם באופן אישי, ולכן הם לא ידיחו איש מהמנהלים. הם גם לא יגישו תביעה כנגד יורוקום שהרי הם אלו שאישרו את התשלומים החריגים. יש פה מקרה חריג של מערכת חולה, שרק ניקיון יסודי ומוחלט יכול לתקן.

הדירקטוריון הנוכחי חייב ללכת בהקדם. בעלי המניות הגדולים בבזק, הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיות שלנו, חייבים לפעול באופן אקטיבי כדי לנקות את השורות ולהחליף בדחיפות את מועצת המנהלים כולה ובהמשך גם את מנהלי הקבוצה.

בזק חייבת למנות בודק חיצוני, דוגמת השופט לשעבר יורם דנציגר, אשר מונה לבדוק ולתקן תהליכי עבודה בלתי תקינים בבזק בעקבות פרשת האופציות שקיבל מנכ"ל החברה דאז יעקב גלברד. בודק חיצוני חייב לבדוק את המערכת כולה, ולפעול לתיקון התהליכים כך שמקרים דומים לא יוכלו להתרחש. אין סיכוי שבודק כזה ימונה על ידי דירקטוריון החברה ורק התערבות תקיפה של בעלי המניות עשויה להביא לכך. לטובת בזק ולטובת כולנו, נקווה שכך יהיה.