חופשת קיץ ארוכה בבנק ישראל

בשוק המט"ח שואלים לאן נעלם הבנק המרכזי ■  מדריך השקעה במט"ח

...

נתוני בנק ישראל שפורסמו בשבוע שעבר הפתיעו את רוב הפעילים בשוק. במהלך החודש האחרון, עד לשבוע שעבר פוחת השקל כלפי סל המטבעות ב-5%. פיחות חד יחסית כמוהו לא חווינו בשוק מזה זמן רב. לכולם היה נדמה כי בנק ישראל והאוצר הפגינו נוכחות מרשימה ופעלו באגרסיביות במהלך יולי, אולם פרסום הנתונים מוכיח כי לפחות מבחינתו של בנק ישראל חודש יולי מיועד לחופש ותו לא. אפילו מכסת הרכישות במסגרת תכנית הגז הייתה נמוכה מהמקובל.

קיראו עוד ב"גלובס"


לכאורה, יאמרו רבים , הנה לכם ההוכחה שהשוק מתנהל באופן נורמלי ואין צורך במעורבות בנק ישראל - שוק של ביקוש והיצע, פעם יורד ופעם עולה - שטויות. מה שקרה במהלך חודש יולי מוכיח שני דברים : האחד, בנק ישראל לא למד כלום וממשיך לפעול בדרכו השבלונית שאינה מביאה לתוצאות. השני, היות והתנאים הבסיסיים לא השתנו, הנה לכם ההוכחה שמרבית הפעילות בשוק הינה דווקא ספקולטיבית שלא לומר מניפולטיבית.

מתחילת השנה התחזק השקל ב-10% לעומת סל המטבעות. זאת למרות שבנק ישראל ופעולות האוצר עיקרו לחלוטין את השפעת העודף בחשבון השוטף. השקל התחזק בעיקר בשעות הערב, בסופי שבוע ובתקופות של פקיעת אופציות, מה שמעיד יותר מכל על מניפולציה בוטה המתבצעת על שער החליפין באין מפריע. ביולי השתנה הסנטימנט. לבנק ישראל הייתה הזדמנות יוצאת מן הכלל להחזיר את הסדר על כנו ולהכות מכה קשה בספקולנטים. אם השקל פוחת ב-5% למרות היעדרותו של בנק ישראל מהזירה, שערו בנפשכם מה היה קורה אילו היה בנק ישראל ממשיך לרכוש את המכסה הממוצעת אותה רכש השנה. לא לחינם נעצר הדולר סביב רמת 3.63 שקלים. סביבה זו מהווה מחסום טכני חזק לאורך השנים ושבירתו הייתה תורמת לפיחות חד ולחזרה לרמות סבירות מעל 3.7 שקלים. לבנק ישראל הייתה הזדמנות פז להשתמש בכלים שברשותו וללא מאמץ רב להחזיר את השקל לרמה נורמלית. היכן בנק ישראל? כנראה בחופש.

מה אם כן גרם לפיחות החד בשקל? הרי שום דבר בתנאים הבסיסיים לא השתנה ואלו שהשתנו לא גרמו לשום שינוי בקרב המהמרים חובבי השקל. קרוב לוודאי שהמתיחות סביב ראש הממשלה היא זו שתרמה להתלקחות האחרונה בשוק. עוצמת הפיחות מעידה על כמה שולטת הפעילות הספקולטיבית בשוק המט"ח המקומי ושוב נשאלת השאלה היכן בנק ישראל? כמו שנאמר כנראה שיצא לחופשה ארוכה.

את התוצאות ראינו בשבוע שעבר. מהרגע שהתפרסמו נתוני שוק המט"ח הרגישו שחקנים רבים שבנק ישראל יצא מהמשחק. בין אם עקב חופשת הקיץ ובין אם עקב העובדה שהבנק הגיע לתקרת היתרות הרצויה. בנק ישראל נחשב בעיני השחקנים כבנק חלש ביותר ועל כן, למרות שראשיו מצהירים כמעט בכל פורום שאין תקרת רכישות, השוק מצפה להוכחות ולא רק בדיבורים וכשאין מעשים התרגום ברור והתגובה מיידית.

למניפולציה הצטרפו נקודתית גם הבנקים המקומיים שהנפיקו ביום חמישי אג"ח צמוד דולר. הם דאגו לכך שהשער היציג ביום חמישי יהיה גבוה ואחר כך מכרו וגרמו להתחזקות השקל. גם כאן היית מצפה שבנק ישראל יסיר את משקפי השמש ויפעל, אולם הקלישאה שבנק ישראל שומר קודם כל על הבנקים ורק אחר כך על כל השאר, כנראה נכונה גם כאן.

בבנק ישראל חייבים להבין כי שוק המט"ח אינו יוצא לחופשת קיץ, נהפוך הוא. לעיתים דווקא תקופת הקיץ המאופיינת במחזורים נמוכים יותר מהווה קרקע פורה לפעילות מניפולטיבית ומה שראינו בשבוע שעבר זו רק ההתחלה. אם בנק ישראל ימשיך להפקיר את השוק לחסדי השחקנים, התעשייה הישראלית תמשיך לשלם מחיר יקר: מפעלים ייסגרו ויצואנים ימשיכו להעביר פעילות לחו"ל. את התוצאות נרגיש כולנו.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. yf@energyfinance.co.il ,www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

לכתבה הקודמתמותק, הנתונים התכווצו