איסור הפרסום בתיק בזק הוארך עד 17/9; אורנה אלוביץ' נחקרה

הותר לפרסום כי במסגרת פרשת בזק נחקרו גם אורנה אלוביץ', דירקטורית בבזק, וכן אורן ברגמן וירון רענן, מנהלי כספים ב-yes ■ שלושתם שוחררו בתום החקירה בתנאים מגבילים

אורנה אלוביץ - פלד / צילום: רפי דלויה
אורנה אלוביץ - פלד / צילום: רפי דלויה

"פרשת בזק" תמשיך להתנהל תחת צו איסור פרסום גורף למשך חודש נוסף - כך קבע היום (ג') בית משפט השלום בתל-אביב, שהאריך את צו איסור הפרסום עד 17 בספטמבר - יום לפני ערב ראש השנה. 

עם זאת, השופטת איטה נחמן התירה לפרסם כי במסגרת חקירת פרשת בזק נחקרו גם אורנה אלוביץ', כלתו של בעל השליטה שאול אלוביץ', הנשואה לבנו אור אלוביץ' (שנחקר אף הוא במסגרת הפרשה); וכן נחקרו אורן ברגמן המשמש כחשב של yes; וירון רענן, מנהל אגף הכלכלה ב-yes, ששמו כבר פורסם כאחד הנחקרים. 

נציין כי גם שמה של אורנה אלוביץ' כבר הותר לפרסום בעבר, כך שבפועל החלטת השופטת חושפת היום רק את שמו של ברגמן שטרם פורסם. 

שלושתם - אלוביץ', ברגמן ורענן - שוחררו בתום החקירה בתנאים מגבילים על-ידי קצין ממונה, מבלי שהובאו לבית המשפט. 

הדיון בהסרת צו איסור הפרסום התקיים לבקשת "גלובס" ועיתונים נוספים. באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריאן אשכולי, הגיש "גלובס" בראשית השבוע בקשה להסרת הצו או צמצמו, בחלוף כחודשיים מאז שניתן לראשונה. רשות ניירות ערך ביקשה הארכתו של הצו למשך 30 ימים. השופטת נעתרה להארכה, ואולם התירה לפרסום חלק משמות החשודים כאמור וקבעה דיון נוסף בהיקפו של צו איסור הפרסום.

קיראו עוד ב"גלובס"


"פרשת בזק-yes", שהחלה כחקירת אי-סדרים לכאורה במסגרת עסקת בזק-yes, התעצמה והפכה ל-3 פרשות: האחת עוסקת בחשדות בנוגע להוצאת מסמכים וחומרים מסווגים; השנייה בחשדות בנוגע להתנהלות של בכירים ונושאי משרה סביב עסקאות בעלי עניין; והשלישית בנוגע לעבירות דיווח וטוהר המידות, שמגיעה עד מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.

בכל הפרשות עולים חשדות להפעלת נושאי משרה שונים, הן בחברת בזק והן בשירות הציבורי, לצורך קידום עניינים האישי של בעל השליטה בבזק וקבלת כספים על-ידם בהיקף של מיליארדי שקלים. על-פי החשד, במהלך תקופת גיבוש ואישור עסקאות בזק-yes ו-yes-חלל תקשורת, ניצלו מזכירת חברת בזק, לינור יוכלמן, והמנכ"לית, סטלה הנדלר, את מעמדן בוועדות הבלתי תלויות שאמורות לאשר את העסקאות ואת נגישותן לפרטי המשא-ומתן, תוך שהן מעבירות לאנשי יורוקום - ובכלל זה שאול אלוביץ', אור אלוביץ' ועמיקם שורר, הנמנים עם הצד הנגדי לעסקה - פרטים ומסמכים חסויים אשר נדונו במסגרת הוועדות הבלתי תלויות. 

כמו כן, הנדלר ויוכלמן חשודות כי הן פעלו בהתאם להנחיות שקיבלו מאנשי יורוקום כדי ליזום ולסכל מהלכים, הן בקרב חברי הוועדה והן מול גורמי מקצוע חיצוניים שהיו מעורבים בעבודת הוועדה - מהלכים אשר היה בהם כדי לקדם את האינטרסים של יורוקום במסגרת עסקאות אלה. 

כתוצאה מפעילותם האסורה של החשודים, טוענת רשות ניירות ערך, קיבלו יורוקום - באמצעות שאול אלוביץ', אור אלוביץ' ועמיקם שורר, אשר היו אמונים על המשא-ומתן מול בזק - יתרון משמעותי בלתי הוגן על פני ציבור המשקיעים בחברת בזק ועל פני חברי הועדות הבלתי תלויות של חברת בזק, במסגרת המשא-ומתן שנוהל בקשר לעסקת yes ועסקת חלל. זאת, תוך קיומו של ניגוד עניינים חמור בין תפקידיהם השונים, תוך "זיהום" היורד לשורשן של העסקאות עצמן ואגב ביצוען של עבירות פליליות חמורות.

בעקבות מעשים אלה מייחסת רשות ניירות ערך לשאול אלוביץ', אור אלוביץ', עמיקם שורר וסטלה הנדלר ביצוע עבירות דיווח, עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מרמה והפרת אמונים, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד ועבירות שיבוש הליכי החקירה.

בפרשה נוספת הנחקרת במקביל נחשדים פילבר, המכהן כמנכ"ל משרד התקשורת; שאול ואור אלוביץ', הנלדר ושורר, בקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת. בפרשה הזו דווקא פילבר שימש לפי החשד כ"חפרפרת".