מפסיקה להיות פראיירית

גולן טלקום הפתיעה את השוק ודיווחה על רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה. גולן, השחקנית החמישית בגודלה בשוק הסלולר, נרכשה לאחרונה על ידי אלקטרה צריכה, ותוצאותיה התפרסמו במסגרת הדוחות הכוללים של אלקטרה מוצרי צריכה (אמ"צ), שהצליחה בשנתיים האחרונות להיחלץ ממשבר. עכשיו מנסה אמ"צ להוציא את גולן מהמשבר, והרווח התפעולי החשבונאי כאמור אכן מעיד על פתיחה ברגל ימין, רק שהרווח הזה הוא לא עסקי במובן הרגיל. הוא נובע מההסדר והסכם השותפות מול סלקום (שמספקת תשתית לגולן) הרבה יותר משהוא קשור לשינוי בעסקים של גולן.

גולן שהוקמה על ידי מיכאל גולן לפני 5 שנים הביאה בשורה לציבור - מחירים זולים. אבל, המחירים הזולים חייבו מסה קריטית שגולן לא הצליחה לטפס אליה, וההפסדים החלו להיערם. מיכאל גולן אמר לפני כשנה "עד כאן", וחיפש קונה; סלקום התעניינה, אבל הרגולציה אמרה "עד כאן", ובסוף אמ"צ קפצה על ההזדמנות לקנות את גולן ולכופף את סלקום, שכספקית לא יכלה לתת לגולן ליפול.

אלקטרה צריכה הפועלת בעיקר בתחום הייצור, פיתוח ושיווק של מוצרי חשמל (בארץ ובעולם) השלימה בתחילת הרבעון השני את רכישת גולן. אלקטרה שילמה 350 מיליון שקל, כאשר חלק עיקרי מהסכום הוא מימון חיצוני - החברה לקחה הלוואה בסך 140 מיליון שקל מבנק והלוואה מסלקום בסך 130 מיליון שקל, כך שהשקיעה ממקורותיה (הונה) כ-80 מיליון שקל.

ולמה שסלקום תיתן הלוואה לרוכשת של גולן, במיוחד כשמצבה שלה עצמה לא מזהיר? הסיבה כאמור היא הקשרים בין סלקום לגולן - סלקום היא ספקית עיקרית של גולן, והיא רוצה את גולן חיה ובועטת. היא מוכנה "לספק" הלוואה (לדחות תשלום חוב קיים), בידיעה שגולן תמשיך להיות לקוחה.

כבר לא שוכרת תשתית, אלא "בעלים"

סלקום מספקת לגולן את כל התשתית (או כמעט את כל הרשת האלחוטית), ולמעשה גולן פשוט מתארחת על הרשת של סלקום; גולן היא חברה בלי תשתית, יש לה לקוחות, יש לה עובדים, אבל את השירות שהיא נותנת היא מספקת דרך הרשת של סלקום. ההסכם ביניהן הותיר חוב ענק של גולן לסלקום, ולמרות שהיה סוג של הסכם חוב במהלך 2016, עדיין קיימים חוב ומחויבות של גולן לסלקום. לכן, עסקת הרכישה הייתה צריכה להתבצע במקביל להסדר בין השתיים.

ההסדר החדש בין אמ"צ, בעלת הבית החדשה, לסלקום, נראה טוב יותר מהקודם - התמורה השנתית הממוצעת שגולן תשלם לסלקום צפויה להיות 210-220 מיליון שקל (בהתאם לכמות המנויים והשימוש שלהם ברשת המשותפת וברשת דור 2 של סלקום). מדובר בסדר גודל של 10%-20% פחות מהתשלום בהסכם הקודם, אבל האמת היא שלא ממש ניתן לנתח את ההבדלים בין ההסכמים, שכן המידע בדוחות אמ"צ וגם בדיווח על ההסכמים הוא חלקי. מה שכן ניתן לקבוע הוא שההסכם השתנה בצורה משמעותית, כאשר בעבר גולן השתמשה בתשתיות של סלקום ושילמה סכום מסוים, שוטף, על כך (מעל 20 מיליון שקל), ועכשיו ההסכם בעצם מחולק לשניים: השימוש ברשת דור 2 הוא הסכם אירוח, ואז הסכום בגין השימוש כמקובל הוא הוצאה שוטפת; והסכם השיתוף ברשת דור 3 ודור 4.

מתי העלות היא השקעה ומתי הוצאה

לאמ"צ היה מאוד חשוב לציין בדוחות את ההפרדה בין שני סוגי ההסכמים, כאשר בהסכם לגבי הדור השלישי והרביעי לא מדובר רק על שימוש אלא על השקעה משותפת. כלומר, גולן כביכול עלתה שלב ביחס להסכם הקודם, והיא כבר לא סוג של שוכרת תשתיות, אלא היא סוג של בעלים. המשמעות והסיבה העסקית וכלכלית להסכמים השונים אינה ממש ברורה (לי לפחות), אבל מההדגשים עולה כי יש כאן התייחסות חשבונאית שונה - שימוש שוטף ברשת תקשורת זה הוצאה, ואילו השקעה ברשת תקשורת זה נכס, לא הוצאה.

זה הבייסיק של החשבונאות, אבל זו עדיין סוגיה שמומחים גדולים לחשבונאות יכולים להתפלפל עליה שעות ולכתוב חוות דעת לשני הכיוונים. הכלל הוא שאם מדובר על עלות כלכלית שמסבה לחברה פלטפורמה לייצור הכנסות על פני זמן, אזי יש להכיר בעלות כהשקעה (ובהמשך להפחיתה). מנגד, אם מדובר בעלות שקשורה לתהליך הפקת הכנסות שוטף, הרי שמדובר בהוצאה.

ומכאן, שייתכן מאוד שההסכם של סלקום וגולן, מעבר לכך שכלכלית הוא טוב לגולן, הוא נוח לה גם חשבונאית, שכן הוא מאפשר להגדיר חלק מהעלות כהשקעה. ואם התיאוריה הזו נכונה, אזי בהתאמה ההוצאות נמוכות והרווח גדל, וזה יכול להסביר את הרווח התפעולי הגבוה של גולן.

עד כאן זו הערכה סבירה, אבל מה שמעיד יותר מכל על כך שההסכם הזה "אחראי" לתוצאות הוא ביאור הפרופורמה, והערכת מנהלי אמ"צ בהסברים לדוח הפרופורמה (דוח שמאחד את תוצאות גולן כאילו נרכשה כבר בתחילת 2016): "לאור הסכם השיתוף והשפעתו המהותית על תוצאות גולן, בוטלו הוצאות שנזקפו בדוחות הכספיים של גולן בתקופות הפרופורמה מול סלקום (ואשר כלולות במסגרת הסכם השיתוף) ונזקפו הוצאות בהתאם לשווי ההוגן של השירותים הכלולים בהסכם השיתוף (כיחס של עלות מוערכת למנוי, בהתבסס על מחיר שוק)".

המשמעות היא שלא רק שהפרופורמה מספק את הדוחות הכמו-מאוחדים של אלקטרה עם גולן כאילו הרכישה נעשתה בתחילת 2016, אלא שבגלל חשיבות ההסכם החדש עם סלקום, הדוח הזה מתייחס להסכם החדש כאילו הוא מאז ומתמיד. כלומר, ניתן להבין מהביאור את הפערים בין התוצאות של גולן בעקבות השינוי בהסכם לעומת התוצאות בפועל.

הפערים האלו לא ניתנים לבדיקה בשנת 2017 כי אז כבר הופעל ההסכם החדש. מעבר לכך, גם במחצית השנייה של 2016 הפערים לא ברורים, כי היה הסדר מסוים בין גולן לסלקום (לפני הרכישה) שהשפיע על התוצאות. המחצית הראשונה של 2016 מבטאת, ככל הנראה היטב מכל התקופות המדווחות, את הפערים, שכן אז גולן דיווחה לפי ההסכם הישן, ובפרופורמה מוצג ההסכם החדש, ואין התאמות משמעותיות נוספות.

במחצית ההיא דיווחה גולן על הפסד תפעולי של 9 מיליון שקל, אבל ההתאמה לפרופורמה מוסיפה רווח תפעולי של 55 מיליון שקל, לסך של 46 מיליון שקל. אולי זה לא המספר המדויק, אבל ברור שהרווח התפעולי של גולן בהסכם החדש גבוה בעשרות מיליונים מההסכם הישן. ואם כך, אז כבר ממש לא ברור האם רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני הוא שיפור. הוא פשוט חשבונאות אחרת.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

 גולן