"שינוי בחירת היועמ"שים תשיב האיזון בין הדרג הנבחר לפקידותי"

שרת המשפטים, איילת שקד, משיבה אש לבכירי צמרת המשפט, שתקפו את יוזמתה להפוך את משרת היועץ המשפטי של משרד ממשלתי למעין משרת אמון. לפי הצעת החוק, שיטת בחירת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה תשונה, כך שהשר הממונה הוא שיבחר את היועץ המשפטי של משרדו - ולא נציבות שירות המדינה, כפי שמקובל היום.

שקד מציעה מנגנון בחירה חדש, ובו ועדת איתור, שתפקידה להמליץ לשר הממונה על מספר מועמדים, כאשר הוא יבחר מתוכם את היועץ המשפטי למשרדו. לפי הצעת החוק, בוועדת האיתור יהיו 5 חברים, כאשר השר שולט בשלושה מהם: מנכ"ל המשרד, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור הממונה על-ידי מנכ"ל המשרד ואיש אקדמיה שממונה על-ידי המנכ"ל, בהסכמת היועמ"ש.

על מכתב הבכירים נגד יוזמה זו, חתומים נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, יועצים משפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר - מאיר שמגר, אהרן ברק, דורית ביניש, יצחק זמיר, עדנה ארבל וגבריאל בך. במכתב ששוגר באחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשרת המשפטים שקד וליועמ"ש אביחי מנדלביט - נטען כי יוזמת שקד תחליש את תפקיד היועץ המשפטי ותפגע בשלטון החוק.

בראשית מכתב התשובה מציינת שקד כי ישראל עוברת בשנים האחרונות תהליך "משפטיזציה", וכי היא פועלת ללא הרף לשנות את המצב, שבו המשפטנים הם המפעילים לעתים את מנגוני הכוח השלטוניים במקום נבחרי הציבור.

"האיזון ששרר במשך שנים במערכת יחסי הכוחות בין הדרג הנבחר לבין הדרג הפקידותי הופר - כוחו של הדרג הנבחר נחלש; וכוחו של הדרג הפקידותי, בעיקר הייעוץ המשפטי, התחזק על חשבונו", מציינת שקד. "היועץ המשפטי למשרד ממשלתי מעורב כמעט בכל מהלך או פעילות שמקדם המשרד, ולעתים הוא למעשה הגורם הפעיל (או המונע) את מנגנוני הכוח השלטוניים, במקום הדרג הנבחר".

שקד מגנה על המנגנון המוצע לבחירת יועצים משפטיים ומציינת כי "הליך של ועדת איתור הוא הליך של 'מכרז משוכלל', השומר על עיקרון שוויון ההזדמנויות במידה שאינה פחותה מהליך מכרזי".

לדבריה, "המנגנון המוצע אינו מעביר את הבחירה לשר באופן מוחלט, שכן המינוי בסופו של דבר מותנה באישור היועץ המשפטי ממשלה. בנוסף, ועדת האיתור מאוזנת בהרכבה. בשיטת הבחירה המוצעת, ימונה יועץ משפטי המקובל גם על השר וגם על היועץ המשפטי לממשלה, אשר יצליח לסייע בקידום המדיניות שקבע הדרג הנבחר מחד, ולמלא את תפקידו כ'שומר סף' מאידך".

שקד מתייחסת בסיום מכתבה לטענת בכירי הצמרת המשפטית, לפיה מעורבות השר פותחת בהכרח אפשרות למינוי יועץ משפטי המזוהה מבחינה פוליטית או שיש לו קרבה אישית לשר. "הדרג הנבחר, הוא הדרג הפוליטי, מעוניין להצליח בתפקידו... ועל כן חזקה עליו שיבחר לתפקיד את אנשי המקצוע המתאימים והראויים ביותר", הבהירה השרה. "כשם שאיני מטילה ספק ביכולתם של שופטינו לבצע מלאכתם על-פי הדין והצדק, למרות שנבחרו גם על-ידי גורמים פוליטיים, כך אני משוכנעת כי גם כאשר יועץ משפטי הוא בעל תפיסת עולם הדומה לזו של השר הממונה עליו, לא יהיה בכך משום פגיעה ביכולתו של אותו יועץ לעמוד איתן בפני אותו השר, כאשר מעשיו אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הדין".

חשש מפוליטיזציה

במכתבם נגד יוזמת שקד, הדגישו הבכירים כי בשל היותם של היועצים המשפטיים "שומרי הסף" של משרדם, נאמנותם העליונה חייבת להיות כלפי המדינה ולא כלפי השר. "שולחו של היועץ הוא הציבור כולו, כלל תושבי המדינה, טענו הבכירים, "לכן גם ההצעה שהיועץ המשפטי ימונה על-ידי השר אינה נדרשת וגם אינה מוצדקת".

הבכירים תקפו גם את טענת שקד, לפיה שינוי שיטת בחירת היועצים המשפטיים "יגביר את המשילות", כיוון שלטענתה, השינוי יחזק את יכולת השר הממונה על המשרד לבצע את מדיניותו. לדברי הבכירים, "דעה זו אינה נראית לנו, ואין בה כדי להצדיק את השינוי".

לפני כ-5 חודשים שיגרו 16 יועצים משפטיים של משרדי הממשלה מכתב דומה במחאה על יוזמת שקד. היועצים המשפטיים כתבו אז למנדלבליט כי "הצעת החוק מחלישה את תפקידם של היועצים המשפטיים כשומרי סף ומבקשת לאותת להם כי עתידם המקצועי אינו תלוי ביושרתם, בהגינותם או בכישוריהם, כי אם במידה שבה יידעו 'לספק את הסחורה' עבור הדרג הפוליטי". לדבריהם, "החשש הוא ממדרון חלקלק, שבו שליטה של שרים בהליך המינוי של היועצים המשפטיים תהיה רק השלב הראשון בתהליך הפוליטיזציה של השירות הציבורי כולו".