הפסד לחיים קרופסקי: תקבוליו מישראכרט ימוסו כהכנסת עבודה

כ-4 מיליון שקל שקיבל חיים קרופסקי מחברת ישראכרט עם פרישתו מתפקידו בה, אינם מהווים תשלום בגין "אי-תחרות", אלה שכר בעבור שירותי ייעוץ; ולכן, יחול על סכום זה שיעור מס ההכנסה (מדרגות המס השולי) החל על קרופסקי, העשוי להגיע עד 45%, ולא שיעור המס החל על רווח הון, שהנו 25% בלבד - כך קבע אתמול (א') בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה את ערעורו של קרופסקי על שומות מס שהוציא לו פקיד השומה נתניה ביחס לסכומים שקיבל מישראכרט בשנים 2009 ו-2010-2012.

המחלוקת שהתגלעה בין קרופסקי לפקיד השומה נוגעת לתקבולים שקיבל עם פרישתו מעבודתו מתפקידי הניהול הבכירים בחברת ישראכרט, מתוקף הסכם שעניינו אי-תחרות ומתן שירות ייעוץ. התקבולים סווגו על-ידי פקיד השומה כהכנסה פירותית (הכנסת עבודה) ולא כהכנסה הונית, כפי שביקש קרופסקי.

קרוספקי שימש עד ראשית שנת 2009 כמנכ"ל חברת ישראכרט, חברה-בת של בנק הפועלים, וחברות בנות נוספות, וזאת במשך 14 שנים. במהלך שנות עבודתו חתם על שני הסכמים עם הבנק באשר לתפקידו כמנכ"ל חברות-הבת של הבנק, בהן חברת ישראכרט, חברת "יורופיי (יורוקרד) ישראל" וחברת "אמינית" (בהסכם הראשון); וכן חברת "פועלים אקספרס" (שנוספה בהסכם השני). במסגרת הסכמים אלה נכללה, בין היתר, תנית "אי-תחרות". בהסכם השני נקבע בנוסף, כי עם סיום עבודתו בבנק, יעבור קרופסקי לעבוד בחברת ישראכרט, והחל ממועד זה ואילך יתקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין ישראכרט בלבד.

במקביל לחתימת ההסכם השני מול הבנק, חתם קרופסקי גם על הסכם מול חברת ישראכרט, לפיו הוא ישמש בתפקיד סגן יו"ר פעיל של הדירקטוריון של ישראכרט, "יורופיי (יורוקרד) ישראל" ו"אמינית"; וכן כיועץ לישראכרט בתחום פיתוח וכרטיסי אשראי בחו"ל. תוקפו של הסכם זה הוגדר ממועד סיום עבודתו בבנק ועד דצמבר 2009. אף במסגרת ההסכם עם ישראכרט נכללת תניית "אי-תחרות", ובמסגרתה התחייב קרופסקי במשך תקופה בת 6 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה בינו לבין ישראכרט לא לעבוד בתפקיד כלשהו, בין כשכיר ובין כעצמאי, בין כיועץ ובין באופן אחר, בכל תאגיד המתחרה עם ישראכרט.

הכנסת הונית או פירותית?

באוקטובר 2009 סיים קרופסקי סיים את עבודתו בישראכרט, תוך שהוא חותם על הסדר פרישה מוקדמת שכלל אף הוא התחייבות לאי-תחרות במהלך חמש השנים הראשונות לפרישתו. אולם, הפרישה של קרופסקי לא הייתה מוחלטת. בנובמבר 2009 חתם עם חברת ישראכרט על הסכם "אי-תחרות וייעוץ", במסגרתו ניתנו לו הטבות מרחיקות לכת: כנגד התחייבותו לאי-התחרות ושירותי הייעוץ, התחייבה ישראכרט לשלם לקרופסקי את התשלומים הבאים: מיליון שקל בסמוך לחתימת ההסכם; חצי מיליון שקל בתוך שנה; 36 תשלומים חודשיים בסך 75 אלף שקל מנובמבר 2009; וכן 36 תשלומים חודשיים בסך 36 אלף שקל - וזאת בין אם יידרש על-ידי ישראכרט לתת שירותי ייעוץ ובין אם לאו.

על סכומים אלה דיווח קרופסקי כהכנסה הונית החייבת במס בשיעור 25%, ואילו על תשלומי הייעוץ החודשיים דיווח בתחילה כהכנסה פירותית, ושילם עליה מס שולי בהתאם למדרגות מס ההכנסה החלות עליו. בעקבות הדיווח, ערך פקיד השומה ביקורת על הכנסותיו של קרופסקי ועל סמך ממצאיה קבע כי הכנסותיו התקבלו במסגרת יחסי העבודה בינו לבין ישראכרט והבנק, ועל כן מדובר בתקבול פירותי (הכנסה מעבודה). פקיד השומה הוציא לקרופסקי שומות בהתאם, אך בינתיים ביקש קרופסקי לתקן את הדיווח הקודם שלו, להוון את התשלומים החודשיים שקיבל בגין דמי ייעוץ ולשלם עליהם מס רווח הון ולא מס שולי. זאת, מן הטעם שבפועל לא ניתנו על-ידו שירותי ייעוץ.

פקיד השומה דחה את בקשתו, על סמך מידע שנמסר לו מחברת ישראכרט, לפיו התקיימו עם קרופסקי פגישות ייעוץ חודשיות במהלך תקופת אי-התחרות. המחלוקת בין הצדדים הגיעה להכרעתו של בית המשפט המחוזי.

"אין הצדקה לסכום"

השופט ד"ר שמואל בורנשטין דחה את ערעורו של קרופסקי על השומות שהוצאו לו, וקבע כי לא הייתה הצדקה לשלם לו את הסכומים החודשיים ששולמו לו בגין אי-התחרות בלבד. "לא שוכנעתי כי החשש מתחרות הצדיק את התשלום שקיבל קרופסקי במסגרת הסכם אי-התחרות והייעוץ. כך במיוחד כאשר קרופסקי, לא רק שלא הוכיח כי עמדו בפניו הזדמנויות קונקרטיות וממשיות להתחרות בבנק, אלא שלפי דבריו שלו אף לא הציג איזה מצג ברור בעניין זה כלפי הבנק, באופן שהצדיק הוצאה נוספת נכבדה זו מצד הבנק", קבע השופט.

לדברי בית המשפט, "לא ניתן להצדיק תשלום סכום נכבד בסדר גודל של 4 מיליון שקל, בפרט על רקע בחירתו של קרופסקי בהסדר פרישה הכולל הוראה, לפיה אם במהלך 5 השנים הראשונות בהן תשולם לו פנסיה מוקדמת, יפר את ההתחייבות לאי-תחרות, מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מהבנק - תופסק הקצבה והפרשת דמי גמולים לקופת גמל".

תשלום בגין אי-תחרות הוא הכנסת עבודה אלא אם העובד מוכיח אחרת

בשנים האחרונות התפשטה במשק תופעה של בכירים בגופים עסקיים הפורשים ומקבלים ממעסיקיהם עם פרישתם סכומים משמעותיים המוגדרים כ"מענקי אי-תחרות". בתי המשפט המחוזיים היו חלוקים בשאלה כיצד יש לסווג את ההכנסה - האם מדובר בהכנסה הונית בגינה יחוב העובד במס רווחי הון, או שמא מדובר בהכנסה פירותית (הכנסת עבודה) בגינה יחוב העובד במס הכנסה בהתאם למדרגת המס הרלוונטית.

באוגוסט אשתקד פיזר בית המשפט העליון את הערפל סביב השאלה מה דינו של תקבול המוענק לעובד על-ידי מעבידו תמורת חתימה על תניית אי-תחרות בעת פרישה ממקום העבודה, וקבע כי מדובר בהכנסה מעבודה. ואולם, נקבע, העובד יכול לנסות לסתור קביעה זו, אם יראה כי אין להכנסה אופי פירותי כלל. "בהיעדר הוראה אחרת בחוק, קיימת חזקה הניתנת לסתירה כי תשלום הניתן לעובד על-ידי מעבידו הוא הכנסה פירותית הנכנסת בגדרו של סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. הנטל הכבד לסתור חזקה 'חזקה' זו מוטל על כתפי העובד-הנישום".

העליון קבע עוד כי אם שני הסיווגים - ההוני והפירותי - אפשריים - תגבר ידו של הסיווג הפירותי. מאז משמש פסק-הדין כהלכה מחייבת ומנחה לערכאות הנמוכות, ועל בסיסו נבחן גם עניינו של קרופסקי.

לסיווג ההכנסה יש משמעות רבה, המשליכה על שיעור המס שיחול בגינה: אם תסווג ההכנסה כהכנסת עבודה, יחול עליה שיעור המס השולי (מס הכנסה) החל על מקבל ההכנסה; אך אם ההכנסה תסווג כהכנסה הונית, יחול בגינה מס בשיעור של 25% בלבד, החל על רווח הון.