בעידן הטרנספורמציה

דווקא השינויים הטכנולוגיים צפויים להקטין את אי השוויון המגדרי

ורד רמון ריבלין / צילום: רמי זרנגר
ורד רמון ריבלין / צילום: רמי זרנגר

1. עשור שלם. עשר שנים חלפו מאז התחלתי לערוך את דירוג המשפיעות, ובמהלך הזמן הזה הוא השתנה לגמרי. העולם, אני מתכוונת. היררכיות נופצו, אתוסים שכולנו החזקנו בהם הפכו לעלילה משנית, תאגידים שניפחו חזה בחזית - נכנסו למגננה, למדו ענווה, סדר העדיפויות הפך אחר. תרבות אחת הודחה בידי תרבות אחרת. גם בסצנת המנהיגות הנשית.

קיראו עוד ב"גלובס"


2. העידן הנוכחי לא דומה למה שאי פעם הכרנו. כשיש כל כך הרבה נשים מנהלות, רשימת ה-50 משקפת רק קצה מאוד גבוה וקטן של המנהיגות הנשית, בעיקר בראש המערכות הגדולות ביותר במדינה.

אבל האפקט הוא יותר מסך המשפיעות. בעיניי, כוחה של הרשימה הוא במפגן הכוח. חשוב להטמיע בתודעה הקולקטיבית ייצוגים של נשיות מנהיגותית. ולא רק. ככל שיהיו יותר נשים בתפקידי הנהגה, יהיה לנו קול חזק יותר, שיישמע סביב שולחן מקבלי ההחלטות. אלה נשים שעשו דרך, ולמדו משהו בדרך. ואת מניפת ההתנסויות שלהן הן מביאות פה במגזין בקול צלול.

3. העלילה המרכזית של המנהיגות הנשית בישראל עוברת תהפוכות. השנה שמנו את האצבע על שתי התפתחויות מרכזיות: לראשונה מתהווה פה גלריה מרתקת של יזמיות הייטק צעירות חמושות במ*ב*יליות מסחררת. ודבר שני - קמה פה שדרה של משקיעות. חלקן מנהלות בקרנות הון סיכון, חלקן הפכו שותפות ומקצתן בחרו להקים קרן הון סיכון בעצמן.

לא זוכרת בהיסטוריה של הכלכלה תקופה שבה יזמות של נשים פורצת בעוצמה כזו, הכול נראה פתוח ומאפשר. לכאורה.

4. אם אני צריכה להיזכר ברגע אחד בתוך גודש האירועים, הרי שה'היילייט' של השנה היה המסע שלנו לעמק הסיליקון עם משלחת הסטארט-אפיסטיות הישראליות. זה היה מופע של ציונות ארוזה בחלוציות נשית, שהותיר רושם עז במעוז החדשנות של העולם, שלא סובל מעודף פמיניזם. הקונספט הישראלי של נשים שהן 'גם וגם וגם', גם מנהלות קריירה תובענית וגם אמהות, פחות נפוץ שם. מטריד היה לראות את התופעה: שיעור גבוה של נשים משכילות מאוד וסופר מקצועיות פורשות מעולם העבודה כדי לגדל ילדים.

למרות שבארץ ניכרת קפיצה אדירה ברשימת המשפיעות שמגיעות לפסגות הניהול, גם פה התופעה לא עוברת חלק. בחברה הישראלית יש טולרנטיות נמוכה מאוד, כמעט אפסית, לפורמט כזה של אמהות. ויעידו הטוקבקים המשתלחים והפוסטים התוקפניים ברשת. ובכל זאת, בבחירה בין אופציות של זהות, קריירה, אמהות - הישראליות, בגדול, לוקחות הכול. לא משאירות שום אופציה נטושה.

5. שוק העבודה הוא גורם מרכזי לאי השוויון. וכאן אנחנו מגיעים לחלק המעודד: דווקא השינויים הטכנולוגיים הם אלה שעשויים להקטין את אי השוויון המגדרי, להאיץ את התהליך שבו נשים ידביקו את הפער מול גברים. אם ההערכות היו שהפער ייסגר רק בעוד יותר מ-001 שנה, כיום התחזית היא שהפער עשוי להיסגר בתוך 52 שנה. למה? כי השקיפות יותר גדולה. פעם גברים יכלו להרוויח פי שניים מאישה באותו תפקיד, מבלי שנוכל לדעת.

ברשתות החברתיות אפשר לייצר נטוורקינג אפקטיבי שמגדיל את הנגישות למוקדי עוצמה. הרישות החברתי היה הצד החזק של הגברים? יותר קל לחדור אותו היום. נשים גם מפנימות שהן שוות יותר, כל התדר הארגוני השתנה.

כולנו צריכים לחיות בתפר הזה שבין העולם הישן והחדש. זה עידן הטרנספורמציה, ואת רשימת 05 המשפיעות בחנו גם מתוך הפריזמה הזו. מי נמצאת בצומת של שינוי? מי מובילה שינויים משמעותיים, ומי עשתה, בעצם, עוד מאותו דבר גם השנה?

6. בעולם מסתכלים בהשתאות על התופעה הישראלית שבה התבססה הגמוניה נשית בצמרת הכלכלית-פיננסית. אבל גם אחרי שהגיעו לשם, לעמדות הכי בכירות, המאבק שלהן אינו פוסק. מערכת הבנקאות היא מערכת מוכה. על ידי הציבור, הרגולציה, התקשורת. השיימינג למערכת הולך ומעמיק. את הבנקים תמיד שנאו, אבל השנאה הזו תופסת נפח שלא ידענו בעבר. והפוליטיקאים יודעים לעשות על זה סיבוב.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מדורגת בין הנגידים הטובים בעולם, אבל בארץ היא הפכה שק חבטות. רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, מדורגת בין 01 המנכ"לים החדשניים בעולם ובין 001 הנשים החזקות בעולם, אבל בארץ פחות נשמעות מחיאות הכפיים. מאז ימי המחאה החברתית, נדחקה הפופולריות של קברניטי הבנקים, גם על רקע מתן האשראי ללווים ממונפים שקרסו.

7. ובינתיים, מעבר לפינה, מתרגש עלינו השלב הבא במהפכה הטכנולוגית. אחרי מהפכת האינטרנט והמובייל, נערכים עתה לבלוקצ'יין. הטכנולוגיה שתשנה סדרי עולם, מאפשרת להעביר ולשמור את הכסף שלנו במערכות מוצפנות חסרות גוף מפקח כלשהו. אתם מדמיינים עולם בלי בנקים? זה בדיוק מה שזוממת לעשות הפלטפורמה החדשה, שינוי טקטוני שעומד לשבש את כל הזירה. הרבה מוסדות, ששלטו בבסיס המשק והמדינה, יתפרקו מנכסיהם. אבל ברור שזה לא יעצור שם, זה ישמוט את השטיח תחת כל מה שמתפקד כתיווך.

איך אפשר להיערך לעולם שהוא כרגע חצי דמיוני? אי אפשר באמת. מצד שני, גם אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהגיד: פוס, נחכה ונראה. למרות שיש גופים, שחוץ מלאמץ כמה כלים דיגיטליים, לא עושים כלום.

"מה שהייתי צריכה לעשות עכשיו", אמרה לי אחת הבכירות ביותר, "זה לפרוש בשיא".

המציאות החדשה תהדוף אותנו לגל ת מסיפור חיינו. בעוד 5-10 שנים נחיה בעולם שבו הרבה ממה שאנחנו מכירים ייכחד.

8. החלק הטוב הוא שגם החלק הרע עשוי להיכחד. תחשבו על תחום הבריאות, ותראו את הטרנספורמציה. המדעניות הישראליות נמצאות בחוד החנית של חקר המוח בעולם. וזה מביא אותי לבחירה שלנו בחוקרת המוח, פרופ' מיכל שוורץ, כאשת השנה. ראיתי מקרוב את האלצהיימר, והוא מחריד ומתועב. קשה לראות אדם שמופשל לאט לאט מכל מה שמזהה אותו כאדם. מה הטעם להאריך חיים אם מהות התודעה נכחדת?

יש בי ציפייה שהצדדים האפלים של הקיום יוכרעו בידי חוקרים שיקדישו את מוחם להצלת האנושות. ולמה אני כל כך עסוקה בעתיד? סתם, כי אני מתכוונת לשהות בו פה ושם בזמן שעוד נותר לי.

חשוב לנו להציג את הנשים בפסגת המערכות הגדולות במדינה, אבל על הכול מאפיל פיצוח מדעי שמשנה את העולם, ועשוי להפוך את החיים של כולנו הרבה יותר נסבלים.

vered-r@globes.co.il